שולחן של 50 מ': "למימונה באים בלי הזמנה"
ההכנות לחג המסורתי בשיאן: בירוחם צפוי להישבר שיא לא רשמי, בשדה ניצן התאחדו 4 אחים כדי לארח 500 איש, בסביון אחד הזוגות מארח את כולם. מסודי בוגנים משדרות: "אני חוששת שבעתיד הילדים שלנו כבר לא יחגגו מימונה"
חגיגות המימונה שיתקיימו במוצאי שבת ויציינו את מוצאי שביעי של פסח אמורות לשים השנה את ירוחם על המפה עם שיא ישראלי בלתי רשמי: הרחוב הראשי צבי בורנשטיין ייסגר לתנועה ועליו יוצב שולחן המימונה הארוך ביותר בארץ - 50 מטרים אורכו. בשנים האחרונות החליטה המועצה המקומית להטמיע את מורשת יהדות צפון אפריקה במערכת החינוך ובאירועי התרבות שהיא מארגנת, ושולחן המימונה השנתי הוא אנקדוטה סמלית לכך.
סגנית ראש המועצה בירוחם, טל אוחנה, מספרת כי השנה החליטו בירוחם ליצוק תוכן חדשני סביב חגיגות המימונה המסורתיות. "נקיים את החגיגות על הכביש הראשי ואנחנו קוראים לזה פסטיבל המימונה", היא אומרת. "אנחנו לוקחים את המוטיב המרכזי של החג - הכנסת האורחים והשפע - ועורכים שולחן שעליו יהיו כל המטעמים הרגילים, כשבנוסף יהיו עמדות הכנת מופלטות על הכביש ובמת הופעות עליה יופיעו יוצרים מקומיים".
מי שמוביל את האירוע הם התושבים הוותיקים של המועצה, שהתאחדו תחת קבוצת "עוצמה". מדובר בפרויקט קהילתי לבני 50 פלוס, שהיו בעבר נתמכים על ידי מחלקת הרווחה. את הניסיון והידע שלהם הם רותמים לטובת הקהילה, והפעם לטובת פסטיבל המימונה.
שולה כנפו, מוותיקות ירוחם שעלתה ממרוקו לישראל, אספה כבר ביום שלישי את התלבושות המסורתיות מדימונה. בכל הנוגע למאכלים, היא אחראית על הריבות (גזר, חצילים וצימוקים עם אגוזים) ותהיה בין אלה שיכינו את המופלטות. "חלק נכין בבית שלי ואת השאר נעשה במקום", היא אומרת. "הזמנו עוגות מרוקאיות, קוקוס, שקדים, מרנג ועוד. ברגע שתצא שבת הכול יהיה מוכן. אני מאמינה שאנשים מאוד ייהנו.
"הפעם החלטתי להצטרף לפרויקט, אפילו שבדרך כלל אני מארחת את המימונה בביתי. אבל הפעם טל אוחנה לא רצתה לוותר על האירוע ברחוב. בהתחלה רצינו לעשות את השולחן הכי ארוך ולשבור את שיא גינס, אבל לא נראה לי שזה יקרה. למרות זאת, נעשה את המקסימום ואנשים ייהנו".
וגם: 200 זוגות בחצר בסביון
גם בביתם של ישראל ואסתר תורג'מן במושבה יבנאל ההכנות למימונה כבר החלו. מה שניתן להכין בימי חול המועד – כבר בוצע. על ריבת התפוזים, ריבת הגזר וריבת החצילים
משפחת תורג'מן כבר סימנה "V" והצנצנות ממתינות למוצאי שבת. המופלטות ימשיכו לחכות בינתיים לצאת החג. "את הבצק למופלטה מכינים מקמח שנשמר במהלך החג במחסן או במקום מוסתר" מסבירה הבת אביגיל תורג'מן.
המופלטה היא עלה בצק דקיק העשוי בעיקרו ממים וקמח, ומטוגן קלות במחבת. אוכלים אותה עם דבש וחלב והיא אמורה לסמל הצלחה ושנה טובה. "כל המאכלים במימונה הם על טהרת המתוק", ממשיכה אביגיל. "בנוסף יש חלב שמחמיצים בכוונה, שמים אותו כמה ימים בחוץ, ועושים ממנו מעין לבּן. יהיו עוגיות תמרים וקוקוס, ותערובת של פירות יבשים שנקראת 'טנזיה' - שזיפים, תאנים, משמש, שקדים ושומשום - שאותה מבשלים על הגז".
חגיגות המימונה יתחילו מיד אחרי תפילת הסיום של החג בבית הכנסת. אביגיל: "עוברים מבית לבית ומברכים 'תרבחו ותסעדו', טועמים קצת מהמטעמים, ואחרי עשר דקות בערך עוברים לבית הבא. אין הזמנות רשמיות והבתים פתוחים כל הלילה. בבית האחרון בסבב נהוג לשתות כוס תה לסיום".
משפחת תורג'מן אחרת שתחגוג את המימונה היא ממושב שדה ניצן שבמועצה האזורית אשכול, כשארבעת האחים החליטו לאחד כוחות ולארח לא פחות מ-500 איש. "אצלנו המרוקאים זה נהוג לעשות חג פתוח", אומר אחד האחים, מאיר תורג'מן. "כל מי שרוצה – נכנס חופשי. מזה חמש שנים אנחנו עושים את המימונה אצלנו וכולם מכירים אותנו. אנחנו האחים שותפים יחד לעסק הזה".
מי שאולי תרגיש חריגה ומיוחדת במוצאי שבת היא משפחת נבון - מהבודדות שיקיימו חגיגת מימונה בסביון. ההורים מירי וקובי, וילדיהם - לירן (25), רז (20), ליהי (8) וטליה (6) - מקווים שלאירוע יגיעו 200 זוגות לפחות. "בסביון אין הרבה משפחות שעושות מימונה, רק אנחנו ועוד משפחה", מספרת מירי. "לכן כל השכונה והחברים באים אלינו. אני לא מרוקאית אבל בעלי כן, ונכנסתי לזה. זאת מסורת, וכיף שלבעלי יש משפחה גדולה ואחיות שבאות לפה לעזור בהכנות.
"אנחנו מסדרים את הגינה עם הרבה ירוק ופרחים וכבר החלטתי על קונספט עיצובי. מעבר לזה מכינים מראש את מה שכשר, כמו ריבות ועוגיות מרוקאיות כשרות, ולקראת צאת החג יגיעו האחיות של קובי מאשדוד ובאר שבע ויכינו את המאכלים. בקיצור, יהיה כיף".
"יבוא ויום ולא תהיה יותר מימונה"
פורטל מסודי עלתה לשדרות מקזבלנקה בשנות ה-60 כשהייתה בת 27. יש לה עשרה ילדים וכמעט 30 נכדים והיא מחייכת כשהיא נשאלת על כמות האנשים שעומדים להתארח אצלה במימונה. "למימונה לא מזמינים - למימונה באים בלי הזמנה", היא אומרת. "זה מה שלמדנו מהסבתות שלנו
וזה עובר ככה מדור לדור. כל שנה באים לבית שלי הרבה אורחים. כמה? אני לא יודעת. הבית מלא. יגיעו בני משפחה וחברים וכנראה גם הרבה שכנים. בשנים קודמות הגיעו קרובי משפחה ממרוקו ומפריז, אבל בגלל הקסאמים יכול להיות שיש כאלה שמפחדים לבוא".
עבור מסודי בוגנים (63) משדרות, שעלתה ממרוקו בשנת 56', המימונה במוצאי שבת תהיה האירוע הגדול השני שהיא מארחת תוך שמונה ימים, מכיוון שגם את ליל הסדר חגגה המשפחה אצלה בבית. לדבריה, היא לא עושה "מימונה לפוליטיקאים" אלא אירוע משפחתי בלבד.
"יש לי 13 נכדים מחמישה ילדים ולארח אותם זה הכיף שלי", היא מספרת. "אני מכינה כל מיני עוגות ומתוקים, עוגיות בוטנים, קוקוס שקדים, נשיקות. כל מה שאפשר להכין לפני שיוצא הפסח. אני לא יודעת כמה אורחים יהיו השנה. הבית פתוח אצלנו ומי שבא ברוך הבא.
"אני חוגגת מאז שהייתי ילדה קטנה וצריך להגיד שהמימונות של היום זה לא כמו שהיה פעם. פעם היו עוברים מבית לבית וחוגגים עם כולם, אבל היום אתה רק עם בני המשפחה. אני לא יודעת למה זה קרה, ולדעתי יבוא יום שזה יגמר לחלוטין כשיישאר פה רק הדור של הילדים שנולדו בארץ".
גם עו"ד יוסי אומיד מבאר יעקב מודאג שהדור הבא ישכח את המסורת. לדבריו, למימונה בבית המשפחה יגיעו לאורך הערב כ-300 אורחים. "אשתי כוכי היא יוצאת מרוקו וכבר 25 שנה אנחנו חוגגים את המימונה", הוא אומר. "המטרה היא להעביר לילדים את השורשים ולשמר את המסורת. אנחנו עושים את זה בעיקר בשביל הילדים, כדי שיזכרו שיש דברים מעבר לעולם הטכנולוגי וההיי-טקי של היום".
נטלי פדידה מיבנאל מעריכה כי סך כל המשפחה, החברים, השכנים והמכרים שיגיעו למימונה שהיא עורכת בביתה, יעמוד על למעלה מ-200 איש במהלך מוצאי השבת.
פדידה הקדימה חזון למועד, ואת רוב מאכלי המימונה הכינה כבר לפני חג הפסח. ״רוב העוגיות והסיגרים המתוקים נמצאים בהקפאה מכיוון שהם חמץ. לא מגלים את החמץ בחול המועד. מכינים את המאכלים האלה לפני פסח, אנחנו לא מתעסקים באוכל של המימונה במהלך החג״, אומרת פדידה.
"הכנו דיסק עם שירים של להקת ׳שפתיים׳, והאורחים יגיעו עם ׳כפתנים׳, שזה כמו גלביות רקומות בחוטי זהב", היא מסבירה. "את המופלטות אנחנו עושים במוצאי שבת, ומוציאים יחד עם הריבות שקנינו מראש".
לפנייה לכתב/ת 
