שתף קטע נבחר

צילום: טל שחר

סדר בבלגן / על החלטת בית הדין

שלוש הנקודות שהורדו למכבי פתח תקווה הן עונש הולם על חלקה במהומות באצטדיון המושבה, וגם הרחקות השחקנים ראויות ונכונות. עמיר פלג על החלטות בית הדין

אף אחד לא יכול ולא צריך לחגוג היום. מהומת האלוהים שהחלה לפני שבוע וחצי באצטדיון המושבה, ונמשכה אתמול (ג') באולם בית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל, קיבלה אמש חותמת רשמית: הכדורגל הישראלי הגיע לשפל חסר תקדים, ובעיקר חסר תרבות.

 

 

ההתדרדרות המוסרית המסחררת הזאת היא שהובילה לסקפטיות בציבור כלפי המוסד שמנהל את הענף ובשלוחותיו המשפטיות. עד כדי כך אנשים התרגלו לקומבינות, לחלוקת ג'ובים למקורבים ול'פרשנים" שמגוננים על מעסיקיהם - שכאשר פורסם גזר הדין, רבים הרימו גבה. האמת? אין שום סיבה. הדיינים, בשיקול דעת קר, ענייני וזריז, לא נתנו לקרקס מסביב להסיטם מהנושא שלשמו התכנסנו: יש עבירות בדרגות חומרה שונות - וצריך להתאים להן עונשים. זה הכל.

 

נתחיל במכבי פתח תקווה. היא הייתה המארחת, אחד מאנשי הצוות המקצועי שלה נגח בשחקן, אדם אחר מטעמה בעט באותו שחקן. זה היה שיא האלימות ואין אחריות שילוחית ברורה מזו.

שבועיים קודם אוהד הקבוצה פרץ למגרש וניסה לפגוע בשופט אבל עדיין, הדיינים התחשבו בעברה הנקי יחסית. שלוש נקודות הן עונש הולם ומידתי, וגם הקנס בסך 25 אלף שקלים.

 

מאמן השוערים עמי גניש, שנגח באכזריות בפניו של שחקן יריב, אמנם טען בדיון שהוא "ניסה להפריד", אלא שהדיינים לא התרגשו מהמחווה וסיבותיהם עימם. אני הייתי מרחיק אותו לתקופה ארוכה יותר, אך בהתחשב בהליך הפלילי שהחל נגדו ובהבעת החרטה מצדו  - שנה וחצי הרחקה היא עונש סביר. רק דבר אחד לא הבנתי. אם יגאל ממן שהסתובב במגרש עם תג "הנהלה" הוא רק אוהד, כפי שעמוס לוזון טוען, מדוע מכבי פ"ת לא הורשעה גם בסעיף של התפרעות אוהדים?

 

עמי גניש. העונש שלו הולם את המעשה (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
עמי גניש. העונש שלו הולם את המעשה(צילום: ראובן שוורץ)

 

נעבור לשחקנים. עלי חטיב, דני פרדה וסטפן דנקוביץ' נראים בבירור בצילומים כשהם מרימים יד על שחקן יריב. אפשר היה להרחיקם לפרק זמן ממושך יותר (שלושה משחקים), אך הדיינים התחשבו בעברם הנקי, בלי קשר לקבוצה שלה הם שייכים. גל אראל, שהשתולל אך לא הספיק להכות, הורחק למשחק פחות. בצדק.

 

הדרישה של תובע ההתאחדות להפחית נקודות גם להפועל חיפה הייתה, איך להתבטא בעדינות, מוזרה. איש מבעלי התפקידים שלה לא נטל חלק במהומה, רק שחקנים. ובכל זאת, מכיוון שהמועדון היה שותף לאחד מרגעי השפל של העונה, הוא צריך לשלם. 25 אלף שקלים הם מחיר הגון בהחלט.

 

עוה"ד ישראל שמעוני וגיורא לנדאו אמנם אפשרו לכל הצדדים להציג את סרטי הווידאו הערוכים שלהם, אבל התעלמו מהצעקנים ומהכוחניים (לוזון המשיך באבו עלי שלו גם במהלך הדיון). בסופו של יום, הם רק עשו סדר בבלגן. על רקע אווירת הכאוס הכללי שהשתלטה על הענף, זה בהחלט לא מעט.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מור שאולי
עמוס לוזון
צילום: מור שאולי
מומלצים