מוקדם להספיד את חזקת הגיל הרך?

לא מכבר אימץ שר המשפטים את המלצות ועדת שניט, ובהן ההמלצה לבטל את סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, המקנה משמורת כמעט אוטומטית לאם לגבי ילדים עד גיל 6 שנים, ומכונה "חזקת הגיל הרך". ועדה קודמת, בראשות השופטת סביונה רוטלוי, בה נטלה חלק כותבת שורות אלה, לא המליצה על ביטול החזקה.

מסקנות ועדת שניט טרם הפכו לחוק מחייב, ואולם בתי המשפט לענייני משפחה, דווקא הם, שנחשבים לערכאה המועדפת להתדיינות על-ידי נשים בהליכי גירושין, החלו לפסוק בתיקי משמורת ילדים אגב התעלמות מוצהרת מחזקת הגיל הרך, כאילו כבר נמחקה מספר החוקים. האם תם ונשלם עידן חזקת הגיל הרך? האם בעתיד אם לבנות תיטיב לעשות אם תתבע משמורת דווקא בבית הדין הרבני?

עוד בערוץ הדעות של ynet

תנו למטס להמריא / חן משגב

לו רק גינטר גראס המשיך לשתוק / מנפרד לנשטיין

"כבר בפתח הדברים מבקש אני להודיע כי אין בדעתי ליתן כל חשיבות לחזקת הגיל הרך, אותה היטיב להביא בא-כוח האם בסיכומיו. עם כל הכבוד, על בית המשפט לבחון אך ורק את טובתה של הילדה, ולא יעלה על הדעת כי בית המשפט ימסור משמורת לאם רק משום חזקת הגיל הרך". דברים תקיפים אלה מופיעים בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן מ-9 בפברואר השנה. בית המשפט התבקש להכריע בין תביעות מנוגדות של האם ושל האב, שכל אחד מהם ביקש לקבל את המשמורת על פעוטה בת שנתיים. בית המשפט העניק אמנם את המשמורת לאם, אך בד בבד העניק לאב הסדרי ראייה רחבים ביותר, הכוללים שתי לינות באמצע השבוע.

אין זה שינוי של מה בכך. עד כה, היו בתי המשפט פוסקים לאבות על פי רוב שני ביקורים באמצע השבוע, שאינם כוללים לינה. ברוב הסכמי הגירושין אומץ אפוא גם כן המודל הזה, "חוג אבא" של פעמיים בשבוע, למשך מספר שעות אחר הצהריים, מתוך הנחה שכך ממילא יפסקו בתי המשפט. הסדרי הראיה הרחבים הללו ניתנו לאב בפסק הדין בניגוד להמלצת פקידת הסעד בתסקירה. מי שעבר הליכי גירושין יודע, כי ברוב רובם של תיקי המשמורת, ממליצות פקידות הסעד על משמורת בידי האמהות, גם כשמדובר בילדים גדולים יותר, שחזקת הגיל הרך אינה חלה עליהם. ההתעלמות מהמלצות פקידות הסעד מרמזת על אף היא על שינוי בגישת בתי המשפט.

בתיק נוסף, הפעם בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, ניתנה ב-23 בפברואר החלטה לפיה שני ילדים, בני 6 ו-9, יתגוררו אצל אביהם, ומוסדות החינוך שלהם יהיו ליד ביתו. זאת, אף שההחלטה הוגדרה כ"משמורת משותפת". בית המשפט קבע כי יש לתת משקל רב להמלצות ועדת שניט, על אף שטרם הפכו לחוק מחייב, ולקבוע את המשמורת לפי טובת הילד בלבד, ולא לפי חזקת הגיל הרך.

הבעיה העיקרית בפסיקה שתוארה לעיל היא שהצעת החוק עלולה לא להתקבל בסופו של דבר, או להתקבל בשינויים משמעותיים. כעורכת דין העוסקת בדיני משפחה זה מעל 20 שנה, כבר נתקלתי בכמה הצעות חוק שהתיימרו לבטל את חזקת הגיל הרך, אך נזנחו. הסיבות היו בחירות לכנסת, שגרמו לכך שלא הוחל דין רציפות על הצעות החוק, שלא התקבלו בסופו של דבר. הצעות חוק רבות שעלו בסופו של דבר היו שונות בתכלית מהצעות החוק שקדמו להן.

עו"ד אודליה אלטמן , עוסקת בדיני משפחה, גירושין, צוואות וירושה

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il