שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    האם זה מוסרי להשמיד עגבניות?
    אפלטון האמין שאדם הגיוני, כלומר רציונלי, הוא בהכרח רודף צדק וטוב. בימנו הפכה הרציונליות למכשיר להשגת מטרות אגואיסטיות. חקלאי רציונלי, למשל, ישמיד טונות עגבניות מסיבות עסקיות, במקום לחלקן לרעבים. יעילות היא חזות הכל?

    בטור הקודם התחלתי סדרה חדשה שעניינה השוק החופשי . הצגתי, על קצה המזלג, את אדם סמית, אבי השוק החופשי והעליתי כמה שאלות לדיון בטורי ההמשך. כיוון חקירה אחד הוא דיון בחסרונות ויתרונות של השוק החופשי. כיוון השני הוא הצגה של האלטרנטיבות לשוק החופשי: במיוחד שוק מתוכנן מלמעלה.

     

     

    היות שאני רוצה להעלות ביקורות פילוסופיות שונות נגד אדם סמית ונגד תפישת השוק החופשי, חשוב לי להבהיר: המטרה כאן אינה טרחנות אנטיקפיטליסטית. לשוק החופשי ולקפיטליזם יתרונות רבים. הקפיטליזם הביא את העולם המערבי לפריחה. העלה את תוחלת החיים ואת רמתה. ואולי יצליח לעשות את זה גם בעולם השני והשלישי. אבל אנחנו רוצים תמיד יותר ויותר טוב. ויש גם הרבה לא טוב.

     

    אז בואו נתחיל.

     

    קונדום בטעם שוקולד מנטה

    סיימנו את הטור הקודם במוצר מעניין. קונדום בטעם שוקולד מנטה. אני נותן את הדוגמה הזו, מפני שהדוגמה הקודמת שלי, על מטהר אוויר בניחוח תה ירוק ופצ'ולי נמאסה כבר על מי שקורה את הטורים באופן קבוע.

     

    ואיך זה שייך לשוק חופשי?

     

    ובכן, ההנחה הבסיסית היא שאבות השוק החופשי וגם מפעיליו היום מאמינים שדרך המערכת הזאת (של שוק חופשי) אפשר לייצר ביעילות את כמות המוצרים ואת סוגי המוצרים שיסייעו להאכלה, להבראה ולפריחת האנושות. שם המשחק כאן הוא יעילות. אנשי השוק החופשי, תלמידי אדם סמית וממשיכיו, יגידו שבאמצעות מנגנון השוק אפשר להקצות משאבים (למשל חומרי גלם וכוחות עבודה) כדי להגיע למקסימום מצוי יעיל.

     

    וכאן עולות שתי שאלות:

    האחת, מצוי של מה? של משאבים? של כוח אדם? או אולי של כל התועלות העצמיות של כל בני האדם? ושאלת השאלות, השאלה השניה: יעילות של מה ולשם מה? המוצרים ההזויים יכולים להדגים את השאלה. האם רציונלי לייצר מוצרים כאלה? לצרוך אותם? האם יש כאן באמת הקצאה נכונה של חומרי גלם?

     

    על רציונליות אינסטרומנטלית

    נתחיל דווקא בשאלה השניה. שאלת היעילות. המושג "יעילות" נשמע לנו מושג "מדעי", "תעשייתי" או "מדוייק". אנחנו עושים דברים בצורה טובה, בשכל ובהגיון. אנחנו רציונליים. וכאן אנחנו רוצים להיעצר, במושג הרציונליות. הוא חשוב.

     

    אנשי השוק, אנשי התעשיה, ואנשי הכלכלה טוענים שהשוק מקצה משאבים וכוח אדם בצורה רציונלית (עד כמה שניתן להצמיד את הכינוי "רציונלי" למערכת מופשטת כמו השוק ולא לבן אדם בעל שכל). וזה המקום לשאול מה פירוש המושג "רציונלי". ובכן, רציונלי שווה תבוני, שווה מחשבתי, או בהשאלה "בשכל". אבל מה זה בעצם להתנהג בשכל?

     

    קחו למשל את הסיפור של הפילוסוף ז'אן בורידן בן המאה ה-14 (אני משנה מעט את הסיפור כדי לפשט): היו היה פעם עולם סימטרי בהחלט. ובדיוק באמצע העולם, בקו הסימטרי עמד בצורה סימטרית חמור. והחמור הזה היה חמור רציונלי. אובר רציונלי. ומה פירוש "רציונלי" בדוגמה של בורידן? כאן "רציונלי" פירושו שהחמור לא עושה שום דבר סתם, שום דבר בלי סיבה טובה.

     

    והנה, החמור שלנו רעב. והוא יודע שבדיוק עשרה מטר מימין יש ערימה בת קילו של קש ברלינאי משובח. והיות שהעולם סימטרי, הרי משמאל, בדיוק עשרה מטר ממנו, יש ערימה של קילו של קש ברלינאי משובח. (הנה, בדוגמה של בורידן הוא גם צמא וגם רעב. ומצד אחד מים ומצד שני אוכל, אבל כאמור, אני משחק עם הסיפור).

     

    עכשיו הוא צריך להחליט מה לעשות. ללכת ימינה? הוא לא יכול, כי אין לו סיבה רציונלית להעדיף את ימין על שמאל. למה שיילך דווקא לימין ולא לשמאל? הוא צריך סיבה טובה, ואין לו. וללכת שמאלה? הוא לא יכול, מפני שאין לו שום סיבה רציונלית להעדיף את שמאל על ימין.

     

    אולי יטיל מטבע? רעיון מצוין! אבל איך יחליט אם תוצאת ההטלה: "עץ" תהיה ימין או שמאל? הרי אין לו שום סיבה להחליט שדווקא עץ פירושו ימינה ולא שמאלה. והמסקנה. לפעמים להיות רציונלי זה לפעול בלי שום סיבה "רציונלית", אלא "סתם", או בשרירות.

     

    מקס הורקהיימר

    נקפוץ מהמאה ה-14 לעולם שלנו, למאה ה-20 ונפגוש את הפילוסוף היהודי גרמני מקס הורקיימר, אחד מיוצרי אסכולת פרנקפורט (וריאציה מרקסיסטית - תרבותית מרתקת וחשובה - אכתוב עליהם עוד בעתיד). הורקהיימר, בספרו "ליקוי מאורות התבונה" (בעברית בהוצאת שלם), עוסק במושג הרציונליות, והטענה העיקרית שלו היא שהרציונליות התדרדרה באלפי השנים האחרונות. הוא טוען שהיא התחילה טוב בתקופת אפלטון וגמרה רע בימינו. נסביר.

     

    בתחילה, כותב הורקהיימר, בפילוסופיה של אפלטון, היה מושג הרציונליות בלתי נפרד ממושג ה"טוב" והצודק". להיות תבוני, לפעול בהגיון היה לעשות את הטוב. אבל המושג הזה הלך ואיבד בהדרגה, בעת החדשה, חלק משמעותי מהמהות שלו.

     

    בימינו הפכה הרציונליות ממושג בעל תוכן מהותי, כזה שמדבר על צדק ועל אמת שקשורים לתבונה, למשהו מכשירני. הורקהיימר מכנה את הרציונליות של ימינו בשם "רציונליות אינסטרומנטלית" (מכשירנית), כי היא משמשת אך ורק כמכשיר להתאמה בין אמצעים לתכליות.

     

    אם אצל אפלטון העזרה לזולת, ההמנעות מרע והאזרחות הטובה היו רציונליות (כלומר טובות), הרי בימינו אפשר להיות רוצח רציונלי. אני רוצח, כי זה האמצעי היעיל ביותר כדי לשפר את מצבי. אני עושה את זה בקור רוח ומסדר יפה את זירת הרצח, כדי שלא יתפסו אותי.

     

    הנאצים הם הסמל האולטימטיבי לרוצחים רציונליים ולסכנה שטמונה במושג החדש של רציונליות. הנה, היתה להם מטרה - "לנקות את אירופה מיהודים", והם פיתחו אמצעים יעילים מדרגה ראשונה כדי להוציא את המשימה לפועל. חס וחלילה, רובם לא פעלו רגשית (חוץ מסדיסטים בודדים.) הם הקימו מפעל השמדה יעיל ומתקתק שפרוש על פני כל אירופה. והסיפור ידוע. אצל אפלטון רציחה המונית כזאת לא היתה נתפסת כדבר רציונלי ולא משנה אם היינו יעילים במלאכת הרצח.

     

    מסקנות

    אז מה אנחנו לומדים מכל זה? אולי שיעילות היא לא חזות הכל. אנחנו לומדים שבאופן יעיל אפשר לבצע עוולות. ואנחנו לומדים ששוק שפועל בצורה יעילה מאוד יכול להיות א-מוסרי ואפילו לא מוסרי.

     

    הנה, השמדת טונות עגבניות יכולה להיות, בנסיבות מסוימות, כדאית מאוד מבחינה עסקית לחקלאי הפועל בשוק חופשי. היא פעולה רציונלית בפרשנות המודרנית של המושג, אבל היא לא מחוברת לטוב המוחלט, הטוב שיגיד שיש אנשים רעבים שהיו יכולים לאכול את העגבניות האלה ולהיות רעבים פחות.

     

    ומה יגידו על כך נציגי השוק החופשי? הרי הפילוסופים האלה שואפים גם הם לטוב, בסך הכל. הם יטענו שעדיף להיות חכם מאשר צודק. הם יגידו שהקפיטליזם הבנוי על שוק חופשי מביא, בסיכומו של דבר, פחות רעב, לפחות אנשים, גם כשלוקחים בחשבון את העגבניות המושמדות. הם יגידו שבזכות השוק החופשי יש להרבה מאוד אנשים (בעולם המערבי) בכלל משהו לאכול, חינוך ובריאות ואפילו מינימליים. ואלה לא היו באפשר ללא פעילות השוק החופשי הקפיטליסטי.

     

    ומה בדבר הקונדומים בטעם שוקולד מנטה ומטהר האויר בניחוח תה ירוק (לא סתם תה חלילה)? כאן עולה השאלה הראשונה שהזכרתי ממש למעלה, במעלה הטור. האם הקצאת המשאבים יעילה באמת? האם רציונלי לייצר מוצרים כאלה? ובעצם, למה מייצרים אותם בכלל? (אולי הבעיה היא שלא ניסיתי...)

     

    התשובה תהיה כזו: עובדה, אנשים קונים אותם. אנשים צריכים אותם, והשוק חופשי ועונה באופן רציונלי על הצרכים. סביר? על כך בשבוע הבא.

     

    ד"ר אושי שהם קראוס, פילוסוף של הכלכלה. ניתן לפנות אליו בushik42@gmail.com  ולהכנס לאתר הבית שלו www.ushi.co.il . באתר אפשר למצוא את הטורים וגם קטעים מספרי ילדים שלו ומאמרים אחרים. הוא מזמין אתכם: תכנסו, תורידו, תשתמשו, תלמדו ותנו לאחרים ללמוד להנאתם. זה בחינם.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עגבניות בשוק רמלה
    צילום: זיו ריינשטיין
    אושי שהם קראוס אושי קראוס
    צילום: חן אלוני
    מומלצים