שתף קטע נבחר

היכל התהילה: 64 שנים של ספורט כחול-לבן

לכבוד יום העצמאות של מדינת ישראל, בחר אבינעם פורת את עשרת הרגעים הגדולים של הספורט הישראלי. כנסו וטקבקו

מדינת ישראל חוגגת היום (ה') 64 שנה, במהלכה קבעו ספורטאים רבים הישגים שהם ציון דרך בהיסטוריה של המדינה. לפניכם "היכל התהילה של הספורט הישראלי": עשרת הבחירות של אבינעם פורת לרגעים אלה, שנבחרו לאחר בחינה מדוקדקת ופרמטרים של זמן, מקום, מעמד וכד'.

 

 

עוד ב-ynet ספורט:

 

מאחר שהספקתי לחוות את רוב האירועים, כנער, כאוהד ואחר כך כעיתונאי, לקחתי בחשבון את הדקויות המכריעות בין הישג אחד לאחר, וגם את העובדה שכמה רגעים כאלו נותרו מחוץ לרשימה. יש לכם מה להוסיף? טקבקו.

 

איגביני יעקובו ו-וואליד באדיר חוגגים מול אולימפיאקוס (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
איגביני יעקובו ו-וואליד באדיר חוגגים מול אולימפיאקוס(צילום: רויטרס)

 

10. מכבי חיפה בשלב הבתים בליגת האלופות, 2003

מכבי חיפה, שזכתה ב-12 אליפויות מאז 1983, הייתה הקבוצה הישראלית הראשונה שעלתה לשלב הבתים בליגת האליפות. ניצחון 0:2 על שטורם גראץ האוסטרית בסופיה, בולגריה (לא אירחו בארץ בגלל המצב הביטחוני) ו-3:3 דרמטי בחוץ, רשמו היסטוריה בכדורגל הישראלי.

 

חיפה לא התבזתה בין הגדולות, ולאחר הפסד 5:2 למנצ'סטר יונייטד באולד טראפורד באה הצהרת הכוונות האמיתית. הקהל, כולל אלפים שהגיעו מישראל, ראה באצטדיון ה-GSP בניקוסיה, קפריסין, את חיפה מביסה 0:3 את אולימפיאקוס (שלישיה של איגביני יעקובו).

 

ברקוביץ' ובניון. לא זכו להיכנס לעשירייה הפותחת (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
ברקוביץ' ובניון. לא זכו להיכנס לעשירייה הפותחת(צילום: ראובן שוורץ)

 

חיפה גם ניצחה 0:3 את יונייטד (שהגיעה בהרכב חסר למשחק), וסיימה במקום השלישי והמכובד עם שבע נקודות אחרי יונייטד ולברקוזן. באותה עונה הפסידה חיפה את האליפות בארץ למכבי תל אביב, אבל המאמן יצחק שום זכה לחוזה משודרג בפנאתינייקוס והוביל אותה לדאבל אחרי שבע עונות יבשות.

 

היו עוד כמה הישגים נהדרים לנבחרת, כל אחד קסם בפני עצמו, אבל שלא הובילו לכרטיסים כלשהם. ה-2:3 הבלתי נשכח על צרפת בפארק דה פראנס בפריז ב-1993, ה-1:2 על יוגוסלביה, מחזיקת הזהב האולימפי, ערב פסח 1960 (צמד של רפי לוי, יעקב חודורוב ביכולת מזהירה), וקונצרט ה-0:5 מול אוסטריה באצטדיון רמת גן ביוני 1999.

 

9. השער של נחום סטלמך מול ברית המועצות, 1956

תארו לכם את נבחרת ישראל מתייצבת למשחק גומלין חסר סיכוי, אחרי שהוכתה עשרה ימים קודם לכן 5:0 במוסקבה על ידי בריה"מ. כמה צופים היו מגיעים? אלא שהמציאות בשנות ה-50 הייתה שונה.

 

נחום סטלמך. ראש הזהב שהכניע את לב יאשין (צילום: יוסי רוט) (צילום: יוסי רוט)
נחום סטלמך. ראש הזהב שהכניע את לב יאשין(צילום: יוסי רוט)
 

היה זה יום לוהט בחודש יולי. האצטדיון התמלא כבר משעות הבוקר בקהל שנאמד ביותר מ-50 אלף צופים. כמעט כל שרי הממשלה התייצבו, אבל נבחרת ישראל רק רצתה לסיים אתה משחק בכבוד. יעקב חודורוב, השוער האגדי, נפצע כבר בפתיחה, הוחלף על ידי המגן דודו קרמר (לא היו אז ספסלים), אבל חזר כגיבור במהלך המחצית.

 

רוסיה אמנם הובילה 0:1, אבל הקהל והאלפים שהקשיבו ברדיו לשידורו של נחמיה בן אברהם יצאו מגדרם אחרי שנחום סטלמך השווה בדקה ה-66 והכניע את לב יאשין האגדי. בריה"מ ניצחה אמנם 1:2, אבל הזיכרון מהמשחק נותר והיה של סטלמך "ראש זהב".

 

לב יאשין. אחד המשחקים הזכורים ביותר בתולדות מדינת ישראל (גטי אימג'ס) (צילום: gettyimages imagebank) (צילום: gettyimages imagebank)
לב יאשין. אחד המשחקים הזכורים ביותר בתולדות מדינת ישראל (גטי אימג'ס)
 

8. נבחרת הדייויס מנצחת את צ'כוסלובקיה, 1987

הדור הגדול ביותר של טניסאי ישראל רשם את הניצחון המרשים ביותר בהיסטוריה. היה זה ב-1987, כאשר עמוס מנסדורף (בשיאו 18 בעולם) ושלמה גליקשטיין (בשיאו 22) התמודדו מול צ'כוסלובקיה המצוינת. על אותו דור ונבחרת נמנו גם גלעד בלום ושחר פרקיס.

 

ביום הראשון לתחרות הימם מנסדורף את מילוסלב מצ'יר מהצמרת העולמית, גליקשטיין גבר על מילאן שרייבר וישראל הובילה 0:2. הצ'כים, עדיין מאוחדים עם סלובקיה בתקופה שלפני נפילת החומות, הצליחו לחזור ל-2:2, אבל מנסדורף, במשחק הרואי, הכריע את הכף בקרב קשוח מול קארל נובאצ'ק וישראל ניצחה 2:3. הכחולים-לבנים העפילו לרבע הגמר, אבל הפסידו 4:0 להודו.

 

עמוס מנסדורף. היסטוריה לספורט הלבן הישראלי (צילום: צביקה ישראלי, לע"מ) (צילום: צביקה ישראלי, לע
עמוס מנסדורף. היסטוריה לספורט הלבן הישראלי(צילום: צביקה ישראלי, לע"מ)
 

7. מדליית כסף לנבחרת הכדורסל באליפות אירופה, 1979

ה-11 ביוני 1979 היה מהימים היותר גדולים של נבחרת ישראל בכדורסל. לפני המשחק בשלב המוקדם בעיר גוריציה באיטליה, מול יוגוסלביה המצוינת, ריחפה הסכנה להידרדרות לשלבי הדירוג 12-7. רק ניצחון, משימה קשה במיוחד, היה מבטיח עליה לשישיה הראשונה.

 

אביגדור מוסקוביץ' העביר בדקה האחרונה אסיסט למיקי ברקוביץ', שקלע בדרך ל-76:77. היוגוסלבים יצאו להתקפה של הכל או כלום, אבל פיני (פנחס) חוזז חסם את דראגן קיצ'אנוביץ'. במקום סוף אפור, נפתח חלון הזדמנויות.

 

רלף קליין ומוטי ארואסטי. איזה ערב! (צילום: AFP) (צילום: AFP)
רלף קליין ומוטי ארואסטי. איזה ערב!(צילום: AFP)

 

חוזז, ברקוביץ', בוזי (בועז) ינאי, סטיב קפלן, אריק מנקין, בארי לייבוביץ', מוטי ארואסטי, שוקי שוורץ והחברים, פתחו מבערים ולא עצרו. הם ניצחו את ספרד (שקודם לכן גברה על בריה"מ בצורה משכנעת) 80:84, סיימו הארכה דרמטית בניצחון של נקודה מול צ'כסלובקיה - 93:94, ועלו לגמר הראשון, עד היום.

 

בגמר בטורינו גילתה בריה"מ, בראשות הענק ולדימיר טקצ'אנקו (29 נקודות), עדיפות ברורה וניצחה 76:98. ישראל נשארה עם מדליית הכסף המכובדת, ורלף קליין, שנתיים אחרי שהוביל את מכבי ת"א לגביע אירופה לקבוצות, ביסס את מעמדו כבכיר מאמני ישראל בכל הזמנים.

 

אלכס אברבוך. אלוף אירופה פעמיים (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
אלכס אברבוך. אלוף אירופה פעמיים(צילום: רויטרס)
  

6. אלכס אברבוך זוכה באליפות אירופה בקפיצה במוט, 2002

גודלו של הישג קובע, הזמן קובע אבל בזכיה של אברבוך נוסף פרמטר שלישי - זירת האירוע. בדיוק 30 שנה אחרי רצח הי"א באולימפיאדת מינכן, הזכיה הראשונה של ישראלי במדליית זהב באליפות אירופה באתלטיקה התרחשה באצטדיון שבו התקיימה האולימפיאדה ארורה.

 

ואם זה לא הספיק, האירוע התרחש פחות מקילומטר אחד מרחוב קונולי, הרחוב שבו פתחו מחבלי ספטמבר השחור במתקפת הטרור בביתן המשלחת הישראלית.

 

אלכס אברבוך. 30 שנה אחרי הטבח, עמד עם דגל ישראל במינכן (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
אלכס אברבוך. 30 שנה אחרי הטבח, עמד עם דגל ישראל במינכן(צילום: ראובן שוורץ)
 

שלוש שנים קודם לכן עלה אברבוך ארצה מאירקוצק שבסיביר, ולא ידע כי הגורל הותיר בידיו ובמוט שלו נקמה ספורטיבית קטנה. אברבוך התייצב לתחרות אחרי פציעה ורחוק מכושר השיא (הגיע עם 5.72 מ' באותה שנה), וכדי לחסוך בקפיצות הימר על גבהים קשים להשגה. הימור שהצליח.

 

בסופו של דבר הוא עבר בקפיצה הראשונה 5.85 מ', תוצאה שהספיקה לו לניצחון ולזהב. ומי סיימו במקומות השני והשלישי עם 5.80 מ'? שני הגרמנים: לארס בורגלינג וטים לובינגר. "התקווה" התנגנה כשאברבוך עטוף בדגל ישראל, שני הגרמנים לצדדיו.

 

אלכס אברבוך ובתו. עוזר לפיתוח הדור החדש (צילום: יועד כהן) (צילום: יועד כהן)
אלכס אברבוך ובתו. עוזר לפיתוח הדור החדש(צילום: יועד כהן)
 

אברבוך, ללא ספק גדול האתלטים של ישראל בכל הזמנים, שחזר את הזהב גם באליפות אירופה ארבע שנים לאחר מכן בגטבורג, שבדיה. במקביל, הוא הפך לאתלט הישראלי הראשון שזוכה במדליות באליפות העולם: ארד בסביליה 1999 וכסף באדמונטון 2001. כיום הוא משמש כמאמן ומראשי הוועדה המקצועית של איגוד האתלטיקה בארץ.

 

5. אסתר רוט, גמר אולימפי ראשון באתלטיקה, 1976

עלייתה של אסתר רוט שחמורוב לגמר הישראלי הראשון באתלטיקה, המקצוע הנחשב ביותר באולימפיאדה, הייתה רק חלק מהסיפור שהעיקר בו הוא ניצחון הנפש הישראלית על הטרור. ארבע שנים לפני כן, באולימפיאדת מינכן 1972 הידועה לשמצה, עמדה שחמורוב (שמה לפני נישואיה) רגע לפני ריצת רבע הגמר ב-100 מ' משוכות. אלא שבבוקר התחרות תקפו המחבלים את המשלחת הישראלית, רצחו י"א ספורטאים ומאמנים, ביניהם עמיצור שפירא, שאימן את אסתר מאז הייתה ילדה.

 

אסתר רוט שחמורוב. "הנקמה הישראלית" (צילום: טל שחר) (צילום: טל שחר)
אסתר רוט שחמורוב. "הנקמה הישראלית"(צילום: טל שחר)

 

שחמורוב, שקבעה קודם לכן במינכן הישג היסטורי כאשר הייתה קרובה באלפית (!) שנייה לגמר אולימפי ב-100 מ', חזרה ארצה וסכנה ריחפה על המשך הקריירה שלה. כחלוף תקופה קצרה, החליטה על קאמבק, ונישאה למתעמל פטר רוט שהפך במקביל למאמנה.

 

הגעתה לריצת הגמר ב-110 מ' משוכות באוליפיאדת מונטריאול 1976 הייתה מבחינתה, ועבור הספורט בכלל, סגירת חשבון. "הנקמה הישראלית", הכתירה העיתונות בעולם את העפלתה של רוט לגמר. אסתר סיימה שישית עם 13.04 שניות (נחשב לאיכותי גם כיום), כשרק חמש מזרח אירופיות הקדימו אותה, מה שקבע שהיא הייתה הרצה הראשונה בעולם המערבי.

 

אסתר רוט עם דניאל פרנקל. "הנקמה הישראלית" הושגה (צילום: יועד כהן) (צילום: יועד כהן)
אסתר רוט עם דניאל פרנקל. "הנקמה הישראלית" הושגה(צילום: יועד כהן)
 

עד היום אסתר בטוחה שהמזרח אירופיות היו מסוממות, אבל גם היא יודעת כי יותר מהמיקום הייתה חשיבות לשיקומה המופלא אחרי האירועים הקשים במינכן. אסתר משכונת קריית שלום בתל אביב זכתה מספר פעמים גם באליפויות אסיה, ושיאה הלאומי ב-100 מ', 11.45 שניות, מחזיק עד עצם היום הזה. תנו לנו עוד אסתר כזו באתלטיקה ונהיה מסודרים.

 

4. גל פרידמן זוכה בזהב באולימפיאדת אתונה, 2004

הגולש בדגם המיסטרל יכול להיחשב כגדול הספורטאים של ישראל, מאחר שיש לו את הרזומה הטוב ביותר כבעל שתי מדליות אולימפיות, אבל נאלץ לוותר על המקום הראשון מכיוון שיעל ארד הייתה הראשונה לזכות במדליות, והוא בא רק בהמשך. באטלנטה 1996 זכה בארד, אבל לקראת סידני 2000 הפסיד במבחנים לעמית ענבר ולא השתתף, מה שדחף אותו לפרוש ולהתרכז ברכיבה על אופני הרים.

 

גל פרידמן והמדליה. היסטוריה כחול-לבן (צילום: איי פי) (צילום: איי פי)
גל פרידמן והמדליה. היסטוריה כחול-לבן(צילום: איי פי)
 

עם שובו לים, פרידמן נראה נפלא ואותת על הבאות בזכיה בזהב באליפות העולם ב-2002. באולימפיאדת אתונה הוא נמנה על החבורה המובילה מהשיוט הראשון,

גילה אופי חזק והצליח להשאיר מאחור את יריביו העיקריים, היווני המקומי ניקוס קקלמנאקיס והברזילאי ריקרדו סנטוס. השיט הוא אמנם הענף המוביל בהישגיותו בספורט הישראלי, אבל קשה להאמין כי בשנים הקרובות יקום מי שיעמוד פעמיים על הפודיום באולימפיאדות.

 

3. נבחרת הכדורגל במונדיאל 1970

עד היום, 42 שנה חלפו, ההישג עדיין לא שוחזר. מביך שלא שוחזר, אבל מעצים את מכסיקו 1970, טורניר המונדיאל היחיד של נבחרת הכדורגל. זה היה רגע השיא של הנבחרת בהדרכת עמנואל שפר, שהחמיצה שנתיים קודם לכן, מכסיקו 1968, מדליה אולימפית ישראלית ראשונה בגלל הטלת מטבע.

 

מוטל'ה שפיגלר במדי הנבחרת. הישג אדיר שטרם שוחזר (צילום: מילנר משה, לע"מ ) (צילום: מילנר משה, לע
מוטל'ה שפיגלר במדי הנבחרת. הישג אדיר שטרם שוחזר(צילום: מילנר משה, לע"מ )
 

במשחק הראשון במונדיאל מול אורוגוואי הרגליים רעדו, היריבים קיבלו כבוד מוגזם והפסדנו 2:0. אלא שבמשחק השני בבית שלנו נעשתה עוד היסטוריה. שבדיה הובילה 0:1 בדקה ה-56, אך מוטל'ה שפיגל הבלתי נגמר, השווה מיד וקבע שתי עובדות: נקודה ראשונה ושער ראשון בטורניר גמר במונדיאל. במשחק השלישי הצליחה ישראל לסיים ב-0:0 סנסציוני מול איטליה, שבהמשך עלתה לגמר והפסידה 4:1 לברזיל של פלה.

 

2. מכבי ת"א אלופת אירופה בכדורסל, 1977

אלו היו החורף והאביב של מכבי ת"א בכדורסל. ב-17 בפברואר 1977 בעיירה הבלגית וירטון, הכו השחקנים של קליין באופן מדהים את צסק"א מוסקבה 79:91. ניצחון ישראלי ראשון על קבוצה מבריה"מ במפעל גדול.

 

טל ברודי ומיק ברקוביץ'. לא שוכחים את הגביע הראשון (צילום: יוסי רוט) (צילום: יוסי רוט)
טל ברודי ומיק ברקוביץ'. לא שוכחים את הגביע הראשון(צילום: יוסי רוט)
 

הדוב הרוסי הושפל במשחק שהועתק לבלגיה בגלל החרם של נציגות מזרח אירופה, בשנות המלחמה הקרה, על היכל הספורט ביד אליהו. "הוא הא, מה קרה, צס'"א אכלה אותה", אי אפשר לשכוח את קריאות ההמונים המשולהבים על רקע בריכת המים ברחבת עירית ת"א. איזה ערב.

 

חודש וחצי לאחר מכן, במעמד אלפים שהגיעו מהארץ בטיסות חכורות, הכין קליין את מכבי ת"א לגמר הראשון בתולדותיה. מובילג'ירג'י וארזה האיטלקית, עם דינו מנגין האגדי ובוב מורס האמריקני, התייצבה באולם פיוניר בבלגרד מול מכבי ת"א, אחרי שהביסה את הצהובים ב-23 הפרש במוקדמות ביד אליהו. הסיכויים לא נראו גבוהים, אבל אז התברר כי צסק"א הייתה רק היומן. וארזה הפכה לסרט האמיתי.

 

טל ברודי, אולסי פרי וחברים. "אנחנו על המפה" (צילום: מור שאולי) (צילום: מור שאולי)
טל ברודי, אולסי פרי וחברים. "אנחנו על המפה"(צילום: מור שאולי)
 

בקרב אדיר של לחימה על כל כדור, ניצחה מכבי 77:78, תוצאה החקוקה עד עצם היום הזה. ג'ים (ג'ימבו) בואטרייט צלף 26 נקודות, ברקוביץ' כיכב כהרגלו, הקפטן טל ברודי העלה בהנהגתו את הקבוצה על המפה, אולסי פרי קטף, ארואסטי חטף, לו סילבר היה הרוצח השקט ושוורץ קלע נקודות מעטות אך מכריעות.

 

"גביע אירופה לתל אביב", סיים אלכס גלעדי את השידור בערוץ 1. בבוקר שלמחרת התפרסמו שני סיפורי שער שקיבלו יריעה בגודל דומה: יצחק רבין התפטר מראשות הממשלה באופן דרמטי, מכבי ת"א אלופת אירופה. אחר כך זכו הצהובים בעוד ארבעה תארים, כל אחד מרשים, אבל אף אחד מהם לא ריגש כמו הראשון בבלגרד.

 

יעל ארד. היסטוריה ראשונה עבור ישראל באולימפיאדה (צילום: יוסי רוט) (צילום: יוסי רוט)
יעל ארד. היסטוריה ראשונה עבור ישראל באולימפיאדה(צילום: יוסי רוט)
 

1. מדליית כסף ליעל ארד באולימפיאדת ברצלונה, 1992

הליכה במדבר של אין מדליות באולימפיאדות במשך 40 שנה הסתיימה בערב אחד באולימפיאדת ברצלונה. התאריך: ה-30 ביולי, האולם: פלאו בלאוגראנה. השאלה העיקרית הייתה אם ארד, ווינרית אמיתית, תשיג את המדליה הישראלית הראשונה בהיסטוריה, אחר כך חשבנו על צבע המדליה.

 

עניין המדליה הפך לעובדה כבר בחצי הגמר, כאשר ארד ניצחה את הגרמניה פאוקה אייקוף. יש גמר, יש פודיום אולימפי, הובטחה לפחות מדליית הכסף.

 

יעל ארד ואורן סמדג'ה. היסטוריה כפולה בברצלונה (צילום: מור שאולי) (צילום: מור שאולי)
יעל ארד ואורן סמדג'ה. היסטוריה כפולה בברצלונה(צילום: מור שאולי)
 

ההתרגשות לקראת הקרב בענף ספורט לא ממש סוחף המונים, איחדה עם שלם שאולי לא הבין בג'ודו, אבל מצא בנקל את משמעות הראשוניות. התרגשנו כמו באהבה ראשונה. באולם ראינו ישראלים מבוגרים עם ניצוץ בעיניים שבכו כילדים.

 

ואז הגיע הגמר מול הצרפתייה קתרין פלורי. אחת מהן לזהב, והשנייה לדוכן מספר 2. ארד, אז בת 25, לא הייתה מוכנה להתפשר והלכה עד הסוף. השתיים ניהלו קרב שקול לחלוטין, נטול נקודות, עד שהשופטת הסינית קבעה כי הצרפתייה שווה מדליית זהב.

 

יעל ארד וירדן ג'רבי. הדור הוותיק והדור הצעיר (צילום: עמית שיסל) (צילום: עמית שיסל)
יעל ארד וירדן ג'רבי. הדור הוותיק והדור הצעיר(צילום: עמית שיסל)
 

ארד טענה לקיפוח, אבל גם מדליית הכסף הייתה מספיק

גדולה כדי להטביע את החותמת הרשמית על סיום תהליך ההתבגרות בספורט הישראלי. סוף סוף, מאז ההשתתפות הראשונה באולימפיאדת הלסיקני 1952, ישראל נכנסה למשפחת העמים בעלי המדליות האולימפיות.

 

וכשמתחיל ללכת, זה ממשיך. 24 שעות אחר כך, באותו אולם, ובניגוד לרוב הציפיות, נולדה המדליה השניה. אורן סמדג'ה, זכה בארד במשקל עד 71 ק"ג לגברים. מדליה שנייה מבין שבע שבהן זכינו עד היום.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
יעל ארד
צילום: אורן אהרוני
מוטל'ה שפיגלר
צילום: אורן אהרוני
גל פרידמן
צילום: עוז מועלם
מומלצים