אהבת האדמה: טוטם החיטה

החל מהלילה השני של חג הפסח, ועד הלילה שלפני חג השבועות, בכל שנה, זוהי תקופת "ספירת העומר". שבעה שבועות שלמים, בסה"כ 49 יום, עם תומם אנו חוגגים את חג ה"שבועות".

• לראות את המציאות: טוטם השפירית
• מדריך לנשמה: טוטם הטווס
• ללא רבב: טוטם היגואר
• עולם הרגש: טוטם האנפה
• לפרוש כנפיים ולחלום: טוטם הפרפר
  

(צילום: shutterstock)

בזמן בית המקדש, בתום ספירת העומר היו מביאים אל המקדש מנחת תבואה מיוחדת. את המנחה היו מניפים מעלה ומטה ולארבע רוחות השמים כדי להזכיר את נוכחות האלוהים בבריאה כולה.

טקס זה מקביל לטקסים השמאניים, בהם אנו מתייחסים תמיד לארבעת הרוחות-צפון, דרום, מזרח ומערב ולעולמות התחתונים-השורשים שלנו, אימא אדמה האלה המזינה אותנו, העולמות העליונים-אבא שמיים המזין ושומר על אימא אדמה והעולמות המרכזיים ההוויה הפיזית ועולמות הטבע המקבילים למציאות שאנו חווים. בסה"כ שבעה כיוונים מקודשים. כך ערכו טקסים העברים הקדומים, אבותינו ואלו שהגיעו לארץ ישראל, כנען.

שבעת השבועות הנספרים מפסח שהיה באותה תקופה ראש השנה העברית נועדו לתהליכים פנימיים של היטהרות התבוננות פנימית ועבודה על דפוסי התנהגות שליליים. זוהי תקופה של צמיחה והבשלה פנימית.

ספירת העומר עוסקת בתהליך הבשלת החיטה. בפסח החיטה עדיין ירוקה אך היא מבשילה עד חג השבועות והופכת זהובה. שבעה שבועות - הזמן שלוקח לחיטה להזהיב ולנו לנקות ולטהר את נשמתנו. זהו זמן קציר חיטים וגם סיום התהליך הפנימי הנדרש לשינוי.

החיטה ממיני הדגניים ונחשבת לאחד המזונות החשובים על פני אימא אדמה. במזרח התיכון שימש צמח החיטה כמזון בסיסי כבר מראשית ימי החקלאות בתקופה הניאוליתית, היא מוזכרת רבות בספר התנ"ך והראשונה מבין שבעת המינים. שיבולי החיטה הטוטם המרכזי של חג השבועות הן אחד הטוטמים המאפיינים את ארצנו. מהו טוטם? הטבע הוא המורה הגדול.

(צילום: רויטרס)

הטוטם הוא מורה רוחני ממנו ניתן ללמוד על חיים של הרמוניה באזור בו הוא דומיננטי. כלומר, הטוטם יכול להיות חיה או צמח האופייניים למקום ומדריכים אותנו ילדי אימא אדמה כיצד לחיות ולשרוד בדרך הטובה ביותר. את זה הבינו העברים שחיו בארץ ישראל. חג השבועות הוא חג עברי קדום, שמאני במהותו. כן, העברים הקדומים חגגו את עוצמת האלה, והשפע שהאדמה מביאה לחיינו. הם היו עובדי אדמה וידעו לכבד אותה. לכן גם בחרו בשבעת המינים כטוטמים שלהם. מורים לחיים בארץ כנען.

מה אנו יכולים ללמוד מטוטם החיטה? החיטה היא עשב. כל שיבולת מכילה בחלקה העליון שיבוליות הערוכות לסירוגין משני צדי ציר השיבולת הבנוי מפרקים. בכל שיבולית 2 עד 5 פרחים. פרי החיטה הוא גרגרי הזרעים, אשר אותם טוחנים לקמח המשמש לאפיה.העובדה שהפרי הוא גם הזרע מלמדת על הקשר בין פרות מעשי ידינו והשפעתם על הדורות הבאים. הילידים האמריקאים מלמדים שכל מעשה שאנו עושים משפיע על שבעת הדורות הבאים.

בנוסף למי הגשמים, ניזונה החיטה בניגוד לשאר מיני הדגן ממי הקרקע, בזכות שורשיה המרובים. לכן, המקום הנדרש לגידולי חיטה הוא מקום בו קר וגשום בזמן הגידול וחם ויבש בזמן הקציר. החיטה מלמדת את העברים שאם ברצונם לשרוד בארץ ישראל עליהם להעמיק את שורשיהם לתוך האדמה עליה הם יושבים, להיאחז בה ולהזין עצמם בעוצמה, באהבה וסבלנות הנדרשת ליצירת קשר בין עם לאדמתו.

בתוך האדמה טמון אור כמו בכל דבר על פני הפלנטה הזו. האור הוא המקור למה שאנחנו. אנחנו מלאים באור וכך גם כל מה שסביבנו. חיות, עצים, פרחים, אבנים והאדמה עצמה. צבעה הזהוב של השיבולת מביא לידי ביטוי את האור שטמון בתוך אימא אדמה. הזהב, האור, רוטט בתדר של שפע ומזכיר לנו שהחיים בהוויה הפיזית יכולים להיות מתוך חוויות של שפע ולא של מלחמה על ההישרדות היום יומית. בחג השבועות לאחר שבעה שבועות של תהליך פנימי אנו בשלים להכיל את האור ולהקרין החוצה לעולם את הייחודיות שלנו.

(צילום: shutterstock)

המספר 7 הוא מספר מקודש המסמל את שבע הצ'קרות - מרכזי האנרגיה שבגופנו. כל תהליך של התפתחות מתחיל מצ'קרת הבסיס ועולה מצ'קרה לצ'קרה עד לשחרור החוויה דרך צ'קרת הכתר. בתקופת ספירת העומר אנו חווים תהליך של ניקוי החוויות הישנות בעוצמה של שבע בריבוע. כל שבוע הוא תהליך כפול שבעה שבועות. ואז מה שנשאר הוא האור הטהור הקורן מאתנו כמו זהב השיבולים.

בחג השבועות חג מתן תורה קיבלו בני ישראל - העברים את שני לוחות הברית. זוהי הברית שבין הזכר לנקבה בתוכנו. העברים הקדומים למדו וחיו את ההבנה שהאל והאלה הם ניגודים משלימים והחיבור בניהם פירושו חיים של הרמוניה. לוחות הברית ניתנו בזוג המסמל את האחדות בין ימין לשמאל, בין הזכרי לנקבי.

כיוון שהתורה אינה מסמלת את האל בלבד אלא את האלוהות, המסתורין הגדול. ועשרת הדיברות מביאות לידי ביטוי את חוקי היקום. לחיים של איון על פני הפלנטה הזו שהיא דואלית במהותה. תורה, מהמילה תור. התור- היונה הבוגרת מסמל בזוגיות המונוגמית ובקשר החזק בין התור הזכר לנקבה את הזיווג המושלם. אני ה' אלוהיך פירושו שהאלוהות נמצאת בתוכנו וכל אחד ואחת מאתנו הוא הבורא. לצורך בריאה נדרשים תמיד אל ואלה ואלו הם - אלוהים.

• אורלי נירן יהלום, אשת סגולה, מורה רוחנית ומתקשרת, מחברת הספר בינת הלווייתן מנהלת מרכז מעוף מקודש ללימודי שמאניזם וריפוי תודעה