שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הכי מטוקבקות

      חוסכים לילדים: מה עדיף - דירה או השכלה?

      שלמה מעוז מאמין שההשקעה הטובה ביותר עבור הילדים היא לצורך רכישת השכלה - חיסכון לדירה לא ממש יעזור לדור הבא. אז כמה לשים בצד כל חודש ובמה בדיוק להשקיע?

      אחד הנושאים שמטרידים כל זוג הורים צעיר (וגם כאלו שכבר מנוסים), הם סכומי הכסף האדירים שאנו נידרש להוציא במהלך חיינו על מנת לספק לילדינו חיים טובים ועתיד מבטיח. לכולנו ברור שביום בו הילד או הילדה שלנו יגדלו ויגיעו נרגשים לספר לנו שהם מתחתנים, או התקבלו לתוכנית לימודים נחשקת בחו"ל, אנחנו נשמח בשבילם אך גם קצת נדאג. כיצד נממן את כל זה?

       

       

      אז כדי שלא תיתפסו עם ארנק ריק, מומלץ לחשוב על החיסכון כבר בשלב האולטרסאונד. אבל גם אם לא פתחתם תוכנית חיסכון ביום שבו יצא התינוק שלכם לאוויר העולם, עדיין אפשר ובעיקר כדאי לתקן.

       

      השכלה, לימודים, אוניברסיטה!

      בבואנו לחשוב על מטרת החיסכון שלנו, קחו בחשבון שאין החזר השקעה בילדים שמחזירה את עצמה טוב יותר מאשר התשלום על השכלה גבוהה ולימודים. לכן - באם אינכם יכולים לפתוח מספר תוכניות חיסכון, כדאי שתתמקדו בהפרשת חלק מההכנסות לטובת מימון לימודים גבוהים לילדכם, ולא, למשל, לחיסכון לדירה.

       

      נכון שרכישת דירה היא אחת מהעסקאות הגדולות שאדם עושה בימי חייו, אולם כושר השתכרות והצלחה בלימודים יעזרו לילדיכם לעזור לעצמו הרבה יותר מהנכס שתרכשו עבורו.

       

      חשוב שתדעו שבכל העולם נרשמת מגמת עלייה מתמדת בעלות שכר הלימוד וההוצאות הנלוות (כמו שכר דירה), ואני מעריך שבשנים הקרובות סכום זה יכפיל את עצמו. מימון שכ"ל ושכ"ד יכולים להכביד מאוד על ההוצאות השוטפות של המשפחה ולכן כדאי להיערך לכך מבעוד מועד.

       

      כמו כן, מחקרים מראים שסטודנטים שמשקיעים את כל כולם בלימודים ולא עובדים באופן משמעותי תוך כדי לימודיהם - מצליחים יותר בלימודים וכושר ההשתכרות שלהם לאחר מכן גבוה יותר. כמו כן, הסטטיסטיקה מלמדת שאנשים שמשקיעים בלימודיהם נוטים לבחור לעצמם בני זוג משכבה סוציו אקונומית דומה ויחד הם מצליחים כלכלית יותר מאנשים שלא למדו.

       

      כמה לשים בצד?

      האופציה העדיפה היא פתיחת תוכנית חיסכון לכל ילד שנולד, עם לידתו. לשם מימון תואר ראשון, על כל ההוצאות הנלוות, אנו נידרש ל-192 אלף שקל בממוצע, שהם 64 אלף שקל לשנה, כולל הוצאות מגורים, מחיה וכו'.

       

      במקרה שהתחלנו לחסוך מהיום הראשון, עד שהילד בן 22 (הגיל שבו בד"כ מתחילים בלימודים גבוהים בישראל), נצטרך להפריש מדי חודש 750 שקל לטובת מטרה זו.

       

      במקרה שהתחלנו לחסוך כשהילד בן 6, הרי שיש לנו 192 חודשים לחסוך, ונצטרך לחסוך 1,000 שקל מדי חודש באופן ריאלי, צמוד למדד המחירים לצרכן.

       

      מדובר בסכומים לא מבוטלים לכל הדעות, אולם אם נרצה לממן השכלה איכותית לילדינו – פחות מזה פשוט לא יספיק. זכרו שעוד צעצוע, ארוחה במסעדה או בגד ממותג אולי ישמחו את ילדיכם בטווח הקרוב, אבל לא יסייעו לו להצליח בחייו הבוגרים. לכן עדיף כבר בשלב מוקדם לחשוב על סדר העדיפויות המשפחתי ולקדש את החיסכון ללימודים.

       

      כמו כן זיכרו שערך הכסף יעלה ריאלית לאורך השנים. 192 אלף השקלים שהתכוונתם לחסוך, עשויים להיות שווים בעוד 16 שנים ל-243 אלף שקל במונחי כח בניה של היום. במצב כזה ייתכן שאף יישאר לכם עודף של 51 אלף שקל אותם ניתן יהיה להסית מהשכלה גבוהה למטרות אחרות.

       

      אולי בכל זאת דירה?

      אם החלטתם לחסוך כסף על מנת לסייע לילדיכם לרכוש דירה במקום או בנוסף למימון ההשכלה, יהיה עליכם לחסוך מדי חודש לא פחות מ-1,560 שקל (לפי ערך הכסף הנוכחי).

       

      כיצד הגענו לחישוב זה? נאמר שדירה ממוצעת למגורים עולה בישראל כ-1.2 מיליון שקל. במצב כזה, זוג צעיר שמבקש לרכוש דירה יצטרך באופן אידיאלי להביא כ-300 אלף שקל מכל אחד מבני הזוג כמקדמה, ולשלם את 600 האלף הנותרים באמצעות נטילת משכנתא.

       

      אז איך נחסוך?

      התחלתם לחסוך לילדים בגיל 6? השקיעו 60% מהכסף במניות, ובמהלך 16 השנים הבאות הורידו ב-2.5% את החלק המנייתי בתיק. בסמוך למועד הפרעון (ברגע שאתם יודעים בוודאות מהו), הורידו את הרכיב המנייתי ל-20% בלבד מהתיק.

       

      מאחר שמדובר בחיסכון חודשי, מומלץ לרכוש תעודת סל (אינדקס), רצוי של תל אביב 100 ואפשר גם של תל אביב 25. את 40% הנותרים מהכסף השקיעו כך: מחצית באג"ח ממשלתי צמוד (עדיף להצמיד למועד הפירעון), 10% נוספים באג"ח ממשלתי שקלי (שח"ק) ואת עשרת האחוזים האחרונים השקיע באג"ח תל בונד 60.

       

      התמקחו על העמלות

      מטרת החיסכון היא לצבור כסף לעתיד, לשמר את ערכו ואף להוסיף עליו עם הזמן. עמלות גבוהות ולא מוצדקות יכולות לשחוק ואף לפגוע משמעותית ברווחים שלכם. אם ותקבלו את העמלות שהגוף החוסך מכתיב לכם, אתם עלולים למצוא את עצמכם משלמים 30-40 אחוז מהרווח על עמלות שונות ומשונות.

       

      כמו כן, בידקו אפשרות לפתוח תוכנית חיסכון שלא בבנק, אלא בגופים שהינם חברי בורסה ואינם בנק (למשל – מגדל, הראל, כלל). אם בכל זאת אתם חוסכים באמצעות הבנק, ודאו שעמלת המכירה והקנייה עומדת על 0.1-0.2 אחוז מסכום הפעולה, ועמלת השמירה מתקרבת ל-0 אחוז.

       

      ישנם בנקים שגובים עמלה בגובה של 0.6% על שמירת הכסף – מדובר באחוז משמעותי מאוד מהכסף ואין סיבה להסכים לשלם כל כך הרבה שנוגס בחסכון.

       

      כמה טיפים חשובים:

      • העבירו את הכספים לחיסכון בהוראת קבע.

       

      • הקפידו שבתיק ההשקעות לא יהיה מרכיב עם חשיפה למטבע חוץ, אינכם רוצים להסתכן בשינויים בשער ההמרה.

       

      • הקפידו לקנות אג"ח לפדיון בלבד. על ידי קניית אג"ח אתם דוחים למעשה את תשלום המס, אותו אתם אמורים לשלם רק בעוד 8 שנים עם הוצאת הכספים מהתוכנית. לאג"ח היתרונות שלו והוא בחזקת "קנה ושכח". פשוט אחרי הקנייה לא לגעת עד הפדיון.

       

      • אל תתפתו לקנות ולמכור ניירות ערך ו"לשחק" עם הכסף. החליטו על מדיניות חיסכון ועדכנו אותה רק במידת הצורך.

       

      • הילד קיבל סכום כסף גדול באופן פתאומי (מתנת בר מצווה, ירושה וכו')? שימו אותו בחיסכון נפרד, במקרה קיצון.

       

      שלמה מעוז הוא הכלכלן הראשי של קבוצת אלפא אחזקות פיננסיות ושל אלפא בית השקעות

       

      *אין לראות בכתוב הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.


      פורסם לראשונה 02/05/2012 13:47

       

      לפנייה לכתב/ת
       תגובה חדשה
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      הדרך להשכלה עוברת בארנק
      צילום: Index Open
      שלמה מעוז
      מומלצים