יחסינו לאן? ארה"ב, סין וסערת הפעיל העיוור

שעות לאחר בואה של מזכירת המדינה האמריקנית הילרי קלינטון לסין, נודע כי הפעיל העיוור צ'ן גואנגצ'אנג, שהסתתר בשגרירות ארה"ב, עזב ויוחזר למשפחתו. עם שחרורו אמר מתנגד המשטר הסיני לקלינטון "אני רוצה לנשק אותך", אך נראה שארצו לא תיפרד מקלינטון בנשיקה משלה. 

חדשות נוספות מהעולם הגדול :

• צרפת: פעיל "גרינפיס" צנח בכור גרעיני. צפו
• "לצפון קוריאה יש די אורניום לשש פצצות אטום"
• מועמד לנשיאות מצרים: מוכן לבקר בישראל
• סו צ'י הושבעה לפרלמנט: "רצון טוב כלפי הצבא"
  

בשעה שקלינטון מבקרת במדינה הקומוניסטית, דורשת בייג'ינג שוושינגטון תתנצל, תחקור את התקרית ותעניש את האחראים "כדי להגן על היחסים בין סין לבין ארה"ב". בימים האחרונים היו שחששו כי מדובר בתחילתו של משבר רציני ביחסים הרגישים בין המעצמות הגדולות. מומחים ליחסי סין-ארה"ב ניתחו עבור ynet את היחסים בין המדינות, את האפשרות להדרדרותם ואת המבחן הגדול עמו הן מתמודדות מאז דיכא המשטר הסיני באלימות את הפגנות המחאה בכיכר טייננמן ב-1989.

הועבר לטיפול בבית חולים לפני שחרורו הביתה. צ'ן(צילום: רויטרס)

פרופ' יצחק שיחור, מומחה לסין מאוניברסיטת חיפה, דוחה את החשש ממשבר סביב סוגיית הענקת המקלט לפעיל הסיני, ומסביר כי כל הפרשה הייתה מסתיימת בלי נזקים ליחסים בין שתי המעצמות גם אם צ'ן לא היה עוזב את השגרירות האמריקנית. "זו לא פעם ראשונה שדבר כזה קורה. היו בעבר פעילים שברחו לשגרירות האמריקנית ולרוב התנהל משא ומתן ממושך עד שהגיעו להסדר בעניינם".

"הסינים פרגמטיים, צריך רק למצוא את הנוסחה המתאימה"

שיחור מסביר כי היחסים בין הסינים לבין האמריקנים גדולים, מקיפים ובעלי אינטרסים רבים, כולל חובות של שני הצדדים. "היחסים בין המדינות מאוד אמביוולנטיים. סין רואה בארה"ב יריבה וכן להיפך, אבל הן קשורות זו בזו ויש להן גם אינטרסים משותפים". לדברי פרופ' שיחור, "הסינים הם עם פרגמטי. צריך למצוא את הנוסחה המתאימה למקח וממכר עמם, ואם היא תימצא, גם המקרה הזה ייסגר בשקט יחסי".

יחד עם זאת, שיחור לא מופתע מההחלטה לתת לפעיל הסיני מקלט בשגרירות ארה"ב, ומסביר כי המהלך היה די צפוי.

"קלינטון מתחה באחרונה ביקורת על מצב זכויות האדם בסין ועל רדיפת מתנגדי משטר. מנגד, הסינים לא אוהבים שמתערבים להם בענייניהם הפנימיים. אולם, בסיפור המקלט של צ'ן מדובר ב'עקיצה' קטנה מבחינתם". שיחור מציין כי גם האמריקנים ביקשו להוריד פרופיל בפרשה ואף שמרו על שתיקה בנושא בימים האחרונים. "ייתכן שביקורה של קלינטון הביא לפיתרון. לא חושב שיכול לצאת משבר מהסיפור הזה", סיכם שיחור.

"הסינים רוצים להביך אותה בפומבי". קלינטון בבייג'ינג(צילום: AFP)

צ'ן גואנגצ'אנג, ממתנגדי המשטר הבולטים בסין, ברח ממעצר הבית בו היה נתון במשך כשנתיים בביתו במחוז שאנדונג לשגרירות ארה"ב בבייג'ינג. לאחר שיצא היום משגרירות ארה"ב הוא אמר שהאמריקנים סיפרו לו שהרשויות הסיניות איימו להכות את אשתו למוות אם לא ייצא מהשגרירות. כמו כן, הוא אמר שהוא ומשפחתו מפחדים מנקמת הרשויות ורוצים לעזוב את סין.

האינטרסים האמריקניים: פעם מחבקים, פעם תקיפים

ד"ר נועם כוכבי מהאוניברסיטה העברית, מומחה ליחסי ארה"ב-סין במאה ה-20 ולמדיניות החוץ של ארה"ב, מזכיר כי ב-1989 הפך ביקורו של ג'ורג' בוש האב בסין למפח נפש לאחר שפעיל סיני נמלט לשגרירות ארה"ב וביקש ממנה מקלט. "הביקור קדם לאירועי טייננמן והבחור הנמלט היה מתנגד משטר ופיזיקאי", אמר ד"ר כוכבי והוסיף: "השגריר האמריקני בסין דאז אמר לבוש שלא אמורה להיווצר בעיה סביב הסיפור, הנשיא הגיע לסין במטרה לקיים מערכת יחסים מלבבת בין המדינות, אך בסופו של דבר נגרמה מבוכה גדולה כאשר ההנהגה הסינית עצרה את הביקור ומטרתו לא מומשה".

"כאשר האמריקנים חושבים שהאסטרטגיה הנכונה יותר היא שיתוף פעולה, הם מעלימים עין מהמצב בסין, כמו למשל בעניין הדיכוי הטיבטי, וכשהם מחליטים להיות תקיפים יותר מול סין, אז הנשיא ברק אובמה מארח את המנהיג הטיבטי הגולה דלאי לאמה", מסביר ד"ר כוכבי את ההתנהלות האמריקנית - שנגועה באינטרסים שונים ולא במדיניות שמסובבת על ערך בסיסי - בפרשת הענקת המקלט לפעיל הסיני.

האמריקנים ביקרו את הדיכוי האלים, הסינים זעמו. מהומות טייננמן ב-1989(צילום: איי פי)

כך קרה, מסביר ד"ר כוכבי, שארה"ב החליטה פתאום להפגין שרירים מול הסינים ולהעניק מקלט לצ'ן. "בשנתיים הראשונות לכהונתו נהג אובמה במדיניות רכה יחסית מול הסינים, אך כשהוא ראה שהתוצאה היא שהסינים עושים שרירים בכל מיני סוגיות באזור אסיה, בממשל בוושינגטון התקבלה החלטה להקשיח את היחסים בין המדינות. ההחלטה האמריקנית להשאיר את הפעיל העיוור בחסותה והשמירה על עמימות הוא חלק מרצונה להפגין נחישות".

"לא משבר עמוק, אבל תפנית לרעה ביחסים"

"לא מדובר במשבר מאוד עמוק, אבל בהחלט בתפנית לרעה ביחסי ארה"ב-סין", אמר ד"ר כוכבי והעריך כי הדרישות הסיניות להתנצלות ולהענשת האחראים עשויות "להביא להבכתה של קלינטון בפומבי".

ד"ר יורם עברון, מהחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה והמכון למחקרי ביטחון לאומי, סבור כי אין לזלזל בסוגיה ומזכיר שסוגיית זכויות האדם בסין מעיבה על היחסים בין שתי המעצמות עוד מאירועי כיכר טייננמן.

"זו נקודה מאוד כואבת עבור הסינים שרואים בהתערבות האמריקנית בעניין הפעיל הסיני הפרה של ריבונותם, התנשאות וניסיון להחליש אותם", אמר ד"ר עברון והוסיף כי הסינים יתקשו להבליג על הסוגיה, אך בשל היחסים המורכבים עם ארה"ב, לא זו תהיה הפרשה שתדרדר את היחסים בין המדינות.

"סין צריכה את ארה"ב, אז יכול להיות שלצורך שמירת כבודה העצמי ותדמיתה היא תעשה שרירים במשך תקופה מסוימת בעקבות המקרה, ואולי אף נחזה בהתקררות ביחסים. אבל במישור העמוק, אירוע נקודתי כזה לא ישפיע על היחסים", אומר ד"ר עברון ומזכיר כי "הנשיא האמריקני אובמה, שעומד לבחירה מחדש בארצו, ניצב בפני אתגר לא פשוט: איך להיראות נחוש וערכי בתוך ארה"ב ולא לגרום לנזק מחוץ למדינה, מול סין".