שתף קטע נבחר

ועדת השרים אישרה הצעות חלופיות לחוק טל

באחת ההצעות, שהוגשה על-ידי "ישראל ביתנו" נכתב כי מי שלא התייצב לשירות המדינה, בין אם שירות צבאי או שירות אזרחי, לא יוכל לקבל כל קצבה, מענק או תשלום כלשהו מהמדינה. השר נהרי מש"ס הגיש ערר והממשלה תכריע

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (ב') - בכפוף לתמיכת הממשלה - להעביר להצבעה בקריאה טרומית בכנסת את הצעות החוק לגיוס, האמורות להחליף את חוק טל. את ההצעות יזמו סיעת "ישראל ביתנו" וח"כ עינת וילף מסיעת העצמאות. להצעה התנגדו ארבעה שרים - בני בגין, דניאל הרשקוביץ, משולם נהרי ויעקב מרגי. נהרי מש"ס הגיש ערר על ההחלטה ולמעשה "הקפיא" את ההצעות. עתה הממשלה צריכה לדון בהצעות ועדיין לא ברור מתי הן יעלו.

 

בדברי ההסבר להצעה של סיעת "ישראל ביתנו", שהוגשה על-ידי ח"כ דוד רותם, נכתב כי השירות הצבאי במדינת ישראל והיותו של הצבא צבא העם הוא הכרח קיומי בישראל. בהצעה נכתב כי היא באה למנוע את ההשתמטות משירות למדינה ושהיא יוצרת מצב שבו מי שאינו יכול לשרת בשירות צבאי ישרת שירות אזרחי או לאומי. "הצעת החוק תחול על כלל אזרחי ישראל, יהודים, מוסלמים ונוצרים, וכן תחול על דתיים, חרדים ומי שאינם כאלה", נכתב בהסבר.

 

יוזמי הצעת החוק של ישראל ביתנו כתבו עוד כי "ההסדר לפיו לימוד התורה מכתיב איסור יציאה לעבודה מנוגד גם לאמונתם של מי שנדחה שירות הביטחון מטעמי 'תורתו אומנותו'". הם ציינו כי הרמב"ם קבע במפורש, ש"כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה - הרי זה חילל השם וביזה את התורה וכיבה את מאור הדת, וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא - לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה".

 

על-פי הצעת החוק של "ישראל ביתנו" מוצע שכל אזרח יהיה חייב בשירות מדינת ישראל. "מי ששירת שירות אזרחי מלא, יהיה פטור מחובת השירות הצבאי, ותנאיו בזמן השירות ולאחריו יושוו לתנאים של מי ששירת בשירות לאומי, אשר תנאיו מוסדרים בחקיקה", נכתב בהצעה. "החוק קובע כי מי שלא התייצב לשירות המדינה, בין אם שירות צבאי או שירות אזרחי, לא יוכל לקבל כל קצבה, מענק או תשלום כלשהו מהמדינה. סעיף זה נקבע על מנת לא לאפשר לאלה המשתמטים משירות להסתמך על תקצוב מדינתי אלא יהיה חייב להתפרנס למחייתו כחוק. מוצע לקבוע כי משך השירות האזרחי יהיה מקביל למשך שירות צבאי סדיר, וכי השירות יבוצע בגופים ממלכתיים וציבוריים, ולצורך מטרות ציבוריות".

 

בהצעת החוק השנייה שאושרה על-ידי השרים, שהגישה ח"כ וילף, נכתב כי מטרת ההצעה היא להשית את חובת השירות הצבאי או האזרחי על כלל אזרחי מדינת ישראל. "מסקנות ועדת טרכטנברג הביאו לידי ביטוי את תחושת אי צדק בחברה הישראלית - אי צדק מופנה כלפי אלו אשר אינם שותפים מספיק בנשיאת הנטל, הן בשל השתתפותם המועטה

 בתעסוקה, והן בשל הימנעותם משירות לכלל ובפרט משירות צבאי'. חוק זה בא לפעול למען חלוקת הנטל הצבאי והאזרחי, באופן שוויוני, בין כל קבוצות האוכלוסייה.

 

"ערב פקיעת תוקפו של חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אמונתם, נדרש חוק אשר יהווה מחליף ומשלים לו. חוק זה שם לו למטרה לפעול בנושא זה תוך מאמץ לחלוקת נטל שווה באוכלוסייה. תיקון חוק זה נותן את האפשרות להמיר את השירות הצבאי בשירות אזרחי, בהתאם לשיקול דעתו של צה"ל, על מנת לאפשר לכלל האוכלוסייה לשרת שירות חשוב ומשמעותי, בקהילה או בצבא. שירות אזרחי זה מותאם לכלל החברה הישראלית, על רבדיה השונים, תוך מתן אפשרות לשותפות ותרומה למען ערכיה של מדינת ישראל".

 

לאחר ההצבעה הסביר השר הרשקוביץ מדוע התנגד להצעות: "אני בעד שיוויון בנטל וחובת שירות צבאי לכל מי שכשיר לשירות. באשר לפטורים מהשירות הצבאי ההתנדבות עצמה היא ערך חשוב עליו מושתתת כל חברה ואסור להפוך את האלטרנטיבה ההתנדבותית לחובה ולבטל ערך זה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לשכת גיוס. ארכיון
צילום: עופר עמרם
צילום: סבסטיאן שיינר
השר משולם נהרי
צילום: סבסטיאן שיינר
ח"כ עינת וילף
צילום: אביגיל עוזי
מומלצים