שתף קטע נבחר

הפילוסופיה של הכלכלה: ג'ון רולס ורשת הביטחון

במשך שנים מנסה המין האנושי להגדיר מהו צדק חברתי. הציעו שכל אדם יקבל לפי תרומתו, לפי כישוריו, לפי הצרכים שלו ועוד ועוד. אבל איזו תפיסה מאלה היא הנכונה? הפילוסוף ג'ון רולס ניסה לספק פתרון, והציע לנו לעצום עיניים ולהתחיל לדמיין

הקפיטליזם הוא צורת משטר שהביאה לשיפור נרחב של החיים במערב, ואולי תשפר גם את חיי ההמונים בעולם השלישי. אבל לקפיטליזם המון בעיות. איך מתמודדים איתן?

 

 

בהנחה שאנחנו תומכים בכלכלת שוק חופשי ומאמינים שהיא טובה, בהנחה שאנחנו אוהדים את רעיון התחרות וחושבים שהוא מבוסס על אינטואיציות נכונות, האם עלינו להשלים עם תחרות פרועה? האם עלינו להשלים עם החלקים הרומסניים של הקפיטליזם?

 

ג'ון רולס, פילוסוף פוליטי, ומהחשובים שבהם, חושב אחרת. והוא יוצר מסע תיאורטי מורכב ומרתק אל קפיטליזם מגן.

 

צדק חברתי

אז מה זה צדק חברתי? ההצעה של הפילוסוף אריסטו אומרת משהו כזה: כל אדם צריך לקבל בהתאם למה שמגיע לו. הגיוני, לא? הגיוני מאוד אבל לגמרי לא אינפורמטיבי; לא מקדם את הדיון שלנו בכלום. כדי לתת משמעות למשפט הזה של אריסטו, צריך להחליט על פי איזה קריטריון קובעים מה מגיע לאדם.

 

ואכן, הצעות רבות הועלו במשך השנים. כל אדם יקבל לפי תרומתו, לפי כישוריו, לפי הצרכים שלו ועוד ועוד. אבל איזו תפיסה מאלה היא הנכונה? האמיתית? איזו תפיסת צדק היא ה"צודקת ביותר"?

 

כתבות נוספות שעשויות לעניין אתכם: 

 

בדיוק כדי לפתור את הבעיה הזו הביא רולס את תפיסת הצדק הנהלי הטהור (על שלושה סוגי צדק, ראו בטור הקודם). צדק נהלי טהור הוא צדק שעולה, בהגדרה, מתוך התהליך שהביא אותו לעולם, ובלבד שהתליך הוגן. אסביר.

 

הזוכה בלוטו מקבל מיליון שקלים. האם זה צודק? אולי הוא כבר בכלל עשיר ולא זקוק לכסף? אולי היה צודק יותר, לפחות על פי תפיסת הצדק של "כל אדם לפי השקעתו", לתת את הפרס לזה שקנה מאה כרטיסים? ואולי צודק שיזכה הנזקק ביותר? אבל לא! בשום פנים לא נאמר שהלוטו לא צודק. הצדק בלוטו הוא תוצר תהליך מוסכם והוגן. צודק הוא שיזכה בפרס האיש שהצליח לנחש, אקראית, את מספרי הכדורים שיציצו, באופן אקראי, ממכשיר מיוחד. אוקי. אבל, נשאל, איך זה קשור לצדק חברתי?

 

זה קשור, יגיד לנו רולס, כי אנחנו תקועים עם עצמנו ולא מצליחים להחליט באיזה אופן צריך לחלק את הטובין בחברה. בעצם, אפשר להגיד שרולס רוצה לפתור את הבעיה הזאת: בחברה שבה יש תחרות ושוק חופשי קפיטליסטי, כיצד ניתן להגין על אנשים באופן צודק? או איך צריך לחלק את הנכסים החברתיים בחברה כזו. והתשובה שלו מזמינה אותנו להמציא תהליך חדש והוגן של יצירת צדק.

 

ניסוי מחשבתי

רולס מציג בפנינו תרגיל מחשבה שיעזור לנו לקבוע כללי צדק. התרגיל מחייב מעין מפגש של קבוצת אנשים (עוד מעט נראה שבהחלט מספיק שכל אחד מאיתנו יפגש עם עצמו בתנאים מסוימים), בזמן מאוד מיוחד; זמן טרום חברתי.

 

בעצם, רולס אומר לנו משהו כזה: כדי לקבוע מהו באמת צדק חברתי, אנחנו צריכים, קודם כל, לצאת מהחברה המסויימת שבה אנחנו חיים. שהרי אם נשב בתוך החברה שלנו, נושפע מהמון דעות, תפיסות ואמונות שלא בהכרך נכונות.

 

לכן, בואו נניח שאין עדיין חברה ושאנחנו, קבוצת אנשים רציונליים, יושבת באיזשהו חדר אטום, בתוך קפסולה, מחוץ למצב החברתי. נשב בחוץ, נחשוב, ובסוף נחזור למצב החברתי שבו אנחנו חיים עם כללי צדק.

 

ומי הם האנשים? זוכרים את משולש ABC של המורים לגיאומטריה מבית הספר? אפשר להגיד שיושבים שם ה"אדם הרציונלי ABC"-ים. כמו שלמשולש ABC מהשיעורים שלנו לא היו תכונות ספציפיות: הוא לא היה בהכרח בעל זווית של 30 מעלות, הוא לא היה בעל זווית חדה ועוד. הוא היה הדגם המופשט של משולש, של כל משולש.

 

ככה גם כאן. האנשים שאותם אנחנו מזמינים לפגישה שלנו הם אנשים שלא יודעים על עצמם כלום. רולס אומר: הם אנשים שנמצאים מאחורי מסך של בערות. של חוסר ידיעה. האנשים האלה לא יודעים בני איזה מין הם יהיו במצב החברתי, הם לא יודעים מה תהיה דתם, נטייתם המינית, אמונתם, עושרם או רמת ההשכלה שלהם. זוכרים שדיברנו קודם על צדק שעולה מתוך תהליך הוגן? ובכן, הנה ניסיון לייצר תהליך הוגן שייצר חוקי פעולה לחברה שבה נחייה.

 

האנשים האלה מוזמנים לשבת בחדר ספריה ענק. חדר שיש בו ספרי סוציולוגיה, פסיכולוגיה והיסטוריה מהמיטב של התרבות, וזה כדי שיוכלו ללמוד שיטות חברתיות וללמוד מניסיון העבר.

 

עכשיו, שימו לב, נניח שישושב שם אדם, למשל אני, אושי קראוס. ונניח שאני יושב מול מסך בערות, כלומר, לא יודע שום דבר על עצמי, בעצם, אפשר להגיד שעברתי מעין דה-אושיזציה והפכתי לבן אדם מופשט, לאיש ABC, ולפי רולס, איש כזה יצליח להביא תוצאות טובות. הוא יצליח לייצר תהליך הוגן למציאת כללי צדק. ועל הההחלטות של האיש או האנשים המופשטים של רולס, בטור הבא.

 

ורגע לפני סיום, זה הזמן להזכיר מפעל חיים. מפעל חיים של אדם אחד: פרופסור אלעזר ויינריב מהאוניברסיטה הפתוחה. פרופסור ווינריב כתב עשרות יחידות לימוד בפילוסופיה, והוא עושה את זה בצורה עמוקה, מורכבת המכבדת את הלומד, אבל כזו שמצליחה לעשות את העבודה ולהסביר חומר קשה. אני כותב את זה כאן, כי אני נעזר ביחידה 8-7 בקורס "בעיות בפילוסופיה של המוסר" בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, שכתב ויינריב. את הקורס הזה אני למדתי ואחר כך גם לימדתי והוא מומלץ מאוד, למרות שאינו פשוט.

 

ד"ר אושי שהם קראוס, פילוסוף של הכלכלה. ניתן לפנות אליו ב-ushik42@gmail.com

ולהכנס לאתר הבית שלו www.ushi.co.il. באתר אפשר למצוא את הטורים וגם קטעים מספרי ילדים שלו ומאמרים אחרים. הוא מזמין אתכם: תכנסו, תורידו, תשתמשו, תלמדו ותנו לאחרים ללמוד להנאתם. זה בחינם. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
ג'ון רולס
צילום: רויטרס
אושי שהם קראוס
צילום: חן אלוני
מומלצים