שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    נישואים אזרחיים בישראל: כישלון ידוע מראש?
    מדוע נפלה הצעתו של ח"כ ניצן הורוביץ בנוגע להתרת נישואים אזרחיים בישראל, ומי יעשה הכול כדי למנוע הצעות דומות בעתיד? על הפוליטיקה של החתונה היהודית
    לפני מספר ימים הוגשה לכנסת הצעת חוק להתרת נישואים אזרחיים בישראל על ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ. במסגרת הצעת החוק שורטט מסלול אלטרנטיבי לאזרחי ישראל, להינשא שלא במסגרת הדתית, כאשר לכל אזרח/ית תותר הבחירה למיסוד הקשר במסלול הדתי או האזרחי.

     

    עוד בנושא:

    נישואים אזרחיים בחו"ל: בשביל מה זה טוב?

    חתונה חילונית: רק מה שרלוונטי לזוגיות שלכם  

    במקום רבי וחופה: 5 חתונות אלטרנטיביות

     

    במסגרת החוק המוצע, יותר לכל מי שנאסר עליו להינשא עד היום בישראל, להירשם כנשוי במשרד הפנים, בלא צורך למצוא מסגרות חלופיות ומתחכמות. כך למשל, יותר לבני זוג שאינם בני אותו דת להתחתן כדין בישראל, או כאלה שהינם פסולי חיתון על פי הדת. החוק גם מתיר נישואין בין בני ובנות אותו המין.

     

     

    הצעת החוק שהועלתה להצבעה במליאה נדחתה ברוב של 40 מתנגדים מול כ-11 תומכים – כשרוב חברי הסיעות כלל לא טרחו להגיע להצבעה. בין הנעדרים היו כל חברי הכנסת של 'ישראל ביתנו' – מפלגה שדווקא חרטה על דגלה קידום חוק לנישואים אזרחיים בישראל.

     

    מי סובל מהמצב הקיים?

    בישראל כיום, לא ניתן לערוך חתונה אזרחית. זוגות הטרוסקסואלים בני אותה דת, מופנים להירשם כנשואים במוסדות הדת אליהם הם משתייכים (יהודים – ברבנות, מוסלמים – בבית הדין השרעי, ונוצרים – מול הכנסייה, וכו').

     

    בין הכיסאות נופלים רבים, ביניהם מאות אלפי ישראלים, רבים מהם עולים חדשים ממדינות חבר העמים וילדיהם, שיהדותם מוטלת בספק. מספר רב של האזרחים הללו נחשבים לפסולי חיתון בעיני הרבנות הראשית, כל עוד לא עברו גיור כהלכה.

     

    כיום, יהודים אזרחי ישראלים המעוניינים להינשא לבני דת אחרת, לא יכולים לעשות זאת בישראל, ומחויבים לצאת מהארץ למדינות כמו קפריסין, פרגוואי, צ'כיה ועוד – ולהינשא שם בנישואים אזרחיים. הפרוצדורה עצמה איננה יקרה, אך גם אינה זולה, ופוגעת על פי רוב בשמחת הנישואין.

     

    הדת היהודית לא מתירה נישואין בין בני זוג מקבוצות שונות – ומכנה אותם 'פסולי חיתון'. כך למשל, אין היתר לכהן לשאת גרושה, או גיורת. מעבר לכך, נישואין חד מיניים, בין נשים לנשים ובין גברים לגברים, נאסרים בתכלית האיסור בכל הדתות, ועל כן ברור שלא ניתן לערוך נישואין חוקיים כאלה על אדמת ישראל, בחסות הרבנות.

     

    חשוב לציין שהרבנות ומשרד הפנים אינם מכירים במסגרות מחתנות על אדמת ישראל שאינן אורתודוקסיות, כלומר, גם חתונה שנערכה בין שני יהודים על ידי רב רפורמי, בישראל - לא תוכר כחוקית, ובני הזוג לא יוכלו להירשם כנשואים במשרד הפנים.

     

    משרד הפנים אינו מכיר במסגרות מחתנות שאינן אורתודוקסיות. רבנות (צילום: חיים צח) (צילום: חיים צח)
    משרד הפנים אינו מכיר במסגרות מחתנות שאינן אורתודוקסיות. רבנות(צילום: חיים צח)

     

    יש בכלל יתרון לנישואים בישראל?

    מעבר לערך הסמלי ולמטען הרגשי שקיים בטקס הנישואין, קיימים גם יתרונות משמעותיים למי שרשום כנשוי במשרד הפנים. מעמד של נישואין במשרד הפנים מקנה זכויות רבות, כמו הקלות מס, קצבאות, וכמו כן מעמד אזרחי, זמני או קבוע, למי שאין בידו אזרחות ישראלית.

     

    בני זוג שאינם נשואים כחוק יתבקשו להוכיח 'הלכת שיתוף', למשל במקרים של גירושין או במקרים של ירושה. נישואין הרשומים כחוק מייתרים את ההליך הזה – ולעיתים חוסכים התדיינות של שנים. נראה לעיתים שהישראלים מזלזלים באזרחות הישראלית שלהם, ושואפים לקבל דרכון אירופי או אמריקאי, אך יש לזכור שמאות אלפי זרים, ברובם ממדינות העולם השלישי, מעוניינים לקבל אזרחות ישראלית, ועשרות אלפים מהם פונים בכל שנה בבקשה למשרד הפנים להכיר בהם כאזרחי ישראל.

     

    נישואין כדין בישראל לאזרח ישראלי, מאפשרים גישה, גם אם מלאת חתחתים, להשגת מעמד של קבע כאזרח ישראלי לכל דבר. חשוב לציין שהרבנות ומשרד הפנים מערימים קשיים לא מעטים על זוגות מעורבים, כלומר זוגות שאחד מהם יהודי, בעוד השני חסר דת, או בן דת אחרת - ועל כך בהמשך.

     

    מה בנוגע למעמד של ידועים בציבור?

    החוק והפסיקה בישראל הכירו בכך שזוגות רבים מקיימים תא משפחתי משותף גם בלי להינשא, ועל כן יש להתחשב בבני זוג אלה, ולהקנות להם זכויות שונות, בדומה לנשואים, ועל כן הוכר בחוק ובפסיקה מעמד של 'ידועים בציבור', אשר מעניק זכויות לבני זוג שהחליטו לחיות במשותף לאורך זמן. זכויות השוות לזכויותיהם של בני זוג נשואים.

     

    ההכרה במעמד 'הידועים בציבור' פתרה בעיות רבות שנוצרו בתחום הקניין המשותף וחוק הירושה, אך המעמד הזה דורש הוכחה, וכל עוד לא נחתם הסכם ממון בין בני הזוג, קיים סיכוי גדול שבית המשפט יבקש ראיות רבות על מנת להוכיח שאכן נערך שיתוף אמיתי בין בני הזוג.

     

    מה החסרונות במצב בו אין היתר לנישואין אזרחיים בישראל?

    מעבר לפגיעה בפלחי אוכלוסיה שלמים שלא יכולים להתחתן בישראל, קיימת גם פגיעה באנשים המעוניינים להתגרש. למעשה, כיום, נישואין אזרחיים בין שני יהודים הוא אקט מחאתי יותר מאקט בעל משמעות אחרת, מפני שליהודים אין דרך "לברוח" מעריכת הגט ברבנות.

     

    רבים אינם יודעים זאת, אך בני זוג יהודיים שנישאו בקפריסין או בפרגוואי וכיוצ"ב , יצטרכו לעבור דרך הרבנות על מנת להתיר את נישואיהם. למרות זאת, אין לבית הדין הרבני הסמכות לעסוק בנושאים שמעבר למתן גט לבני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים, וכך נושאים כמו המשמורת על הילדים, המזונות וחלוקת הרכוש יידונו במקרה שכזה - בבית המשפט לענייני משפחה.

     

    כמו כן, אין צורך לבני זוג הנשואים אזרחית להציג כל עילה לגירושין, וזאת להבדיל למי שנישא כדת משה וישראל. כלומר, בני זוג שנישאו נשואים אזרחיים יוכלו לגשת לרבנות ולבקש שיותר להם להתגרש ויינתן להם גט, מבלי להסביר מדוע ולמה. מי שנישא כדמו"י יהיה חייב "לתרץ" בפני הדיינים מדוע החליט להתגרש, ולספק עילה המקובלת בהלכה.

     

    חרף כך, בנישואין אזרחיים בין יהודים, קיים עדיין צורך במתן גט על ידי הגבר, ובהסכמה לקבלת הגט על ידי האשה, ומכאן גם נוצר מקום להפעלת סחטנות – שעשויה לגרום לתופעות מכוערות כמו סרבנות גט ארוכת שנים, עגינות - וגרירת את בני הזוג לדיונים ארוכים ברבנות, למרות שכל כוונתם הייתה להימנע מכך.

     

    מדוע נבלמה, אם כך, היוזמה לאפשר לאנשים להינשא בנישואים אזרחיים?

    המצב הקיים נובע מתפיסת עולם רוחנית ופוליטית המתגלמת, בין השאר, במצען של המפלגות החרדיות - שחרטו על דגלן את המאבק נגד התבוללותו של העם היהודי. למעשה, מדיניותם הספק מוצהרת הן של משרד הפנים והן של הרבנות, היא להקשות על זרים להפוך לאזרחי ישראל, ולהקשות כמה שיותר על יהודים המעוניינים להתחתן עם זרים – לעשות כן.

     

     

    משרד הפנים נוהג לערוך מבחני זוגיות פרטניים לזוגות, הכוללים שאלון טריוויה על נוהגי הזוג, ופעמים רבות מואשמים הזוגות המעורבים בעריכת נישואין פיקטיביים, ונגד בן או בת הזוג הזרים – מוצא צו גירוש מהארץ.

     

    למעשה, המדיניות הלא כתובה של משרד הפנים עלולה להצטייר בעיני רבים כאצבע קלה על ההדק. הסיבות לכך רבות, אך בעיקרן נובעות מהשאיפה לשמור על טהרת המחנה, ועל הצביון יהודי של מדינת ישראל.

     

    לדעתי, רחוק היום שבו תוותר המדינה על שומרי הסף בדמות הרבנות ומשרד הפנים, הרבה מפני שמדיניותן המוצהרת של ממשלות ישראל לאורך השנים הייתה לשמור על הצביון היהודי במדינת ישראל בכל מחיר, ועל כן, חוק אשר יתיר נישואין אזרחיים שאינם דרך הממסד הרבני, נראה כחוק שקשה יהיה מאד להעבירו.

     

    לכל הכתבות והעדכונים - כנסו לעמוד הפייסבוק של ערוץ יחסים

     

    הכותבת מתמחה בדיני משפחה וירושה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דניאל בראון
    עו"ד איילה תל פז
    צילום: דניאל בראון
    צילום: shutterstock
    חתונה אזרחית וגאה. עדיין לא תקפה בישראל. אולי בעתיד?
    צילום: shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים