בהילוך איטי: מה יעלה בגורל העצלן הנדיר בעולם?
לראשונה ערכו חוקרים מבריטניה, ספירת מלאי של עצלני תלת אצבע גמדיים באי נידח ליד פנמה. זהו המקום היחיד בעולם בו נותרו העצלנים - יונקים שעירים ואיטיים, חובבי עלים ושינה. הבשורה המדאיגה: ככל הנראה נותרו פחות מ-100 פרטים
הוא שעיר וקטן, שוקל בקושי שלושה קילוגרם, בעל יכולת תנועה איטית להחריד וחובב עלים מושבע. הוא מסוגל לעשות את צרכיו פעם בשבוע ויש לו צוואר גמיש כמו מסטיק. מצוייד בשלושה טופרים בכל אחת מרגליו הקדמיות ויכולת שינה ארוכת טווח, העצלן תלת האצבע הגמדי, אחד מהיונקים הנדירים ביותר בעולם, נלחם על הישרדותו באי נידח ופראי, סמוך לפנמה.
עוד בערוץ בע"ח ב-ynet:
לטיול יצאנו: היכן מבלים חתול הבית?
גם המראה השליו יחסית על פניו של העצלן, עשוי להטעות. המציאות בשטח אינה מעודדת במיוחד ועד לאחרונה סברו מדענים כי נותרו לכל היותר 500 עצלנים באי אסקודו דה וראגוס, הנחשב למקום היחיד בעולם בו חיים העצלנים הגמדיים.
כעת מדענים מבריטניה מבית האגודה הזואולוגית בלונדון, הגיעו לראשונה לאי כדי לבצע ספירת מלאי של העצלנים. המקום הפראי, שכמעט ואינו מיושב בבני אדם, לא נחקר רבות ומצויות בו חיות בר רבות ונדירות, ביניהן עטלפי פירות וסלמנדרות.
משלחת החוקרים שהתה באי במשך תשעה ימים כדי לבצע סקר מקיף לגבי אוכלוסיית העצלנים המקומית ועל סביבת המחייה שלה.
דיוויד קורניק, איש האגודה הזואולוגית אומר כי "מעט מאוד ידוע על העצלן הגמדי. אנחנו אספנו נתונים בפעם הראשונה כדי לקבל תמונה ברורה יותר לגבי כמה עצלנים גמדיים נותרו בעולם".
לאחר בחינה ראשונית של הנתונים, נראה כי ההערכה הנוכחית היא כי ישנם פחות ממאה עצלנים גמדיים בלבד בטבע, דבר שמעניק להם את אחד התארים המפוקפקים כיונקים הנדירים ביותר בעולם. למדענים לא ידועה הסיבה המדוייקת לירידה החדה, אך הם משערים כי פעילות הולכת וגוברת של בני אדם באי, בניגוד לחוק, הביאה לכריתה של חלק מהיערות ואף לציד של העצלנים.
חי על הקצה
לפני חמש שנים יצרו אנשי EDGE מבית האגודה הזואולוגית בלונדון, רשימה המונה את 100 המינים המבוקשים ביותר בעולם של יונקים, דו-חיים ואלמוגים, על פי הגנטיקה והשונות הפיזית שלהם, וכמובן, מצבם הרעוע בטבע.
המדענים לא בחרו רק מינים שנמצאים בסכנת הכחדה ועל סף היעלמות מהטבע, אלא גם בעלי מראה ייחודי, המקומות בהם הם חיים ודפוסי ההתנהגות שלהם בטבע. העצלן הגמדי כבש את הרשימה הלא מכובדת והגיע למקום ה-16, במסגרת פרויקט השימור הבינלאומי שנועד לנסות ולהציל את בעלי החיים המוזרים ביותר בעולם המצויים בסכנת הכחדה.
העצלנים הגמדיים מגיעים לאורך של 53 ס"מ ולמשקל של כ-3.5 קילוגרם. הם בעלי פרווה אפורה-חומה. מרבית גופם מכוסה בפרווה סמיכה והם נעזרים בה כדי להסוות עצמם ביער. השערות הארוכות והצפופות על גופם, מסוגלות לספוג מים בכמות גדולה דבר שמאפשר לעצלנים לשמש בית גידול נייד לאצות ירקרקות, המסייעות להם להסוות עצמם ביער.
את זמנם הם מבלים בגפם ונפגשים זה עם זו בעיקר למטרות רבייה. הטופרים המעוקלים בקצה זרועותיהם הארוכות, מאפשרים להם להיתלות בביטחה על ענפי וגזעי העצים למשך שעות רבות ללא מאמץ רב, ולנוע באיטיות גם כשהם הפוכים. הם מצויידים בצוואר גמיש ויכולים לסובב את ראשם ב-270 מעלות, ללא צורך להזיז את כל גופם כדי לסקור את הנעשה סביבם.
מתחבאים בין הענפים
עצלני תלת אצבע ניזונים בעיקר מעלים והם ממעטים לרדת אל האדמה, שם הם חשופים לציד ולטריפה. הם יורדים לקרקע בעיקר כדי לעשות את צרכיהם, אך מסוגלים להתאפק במשך שבעה ימים ללא עשיית צרכים.
העצלנים הגמדיים קטנים בחצי מקרובי משפחתם, עצלני דו-אצבע ונחשבים לאיטיים ביותר מבין כל מיני העצלנים הקיימים. העצים הצפופים מאפשרים לעצלנים לשרוד בימים החמים בשנה כשהם מסתתרים מתחת לעלים גדולים המהווים הגנה מפני השמש ובימים קרים, הם מטפסים לגובה רב כדי להינות מקרני השמש החמימות, עד שהגיע הרגע למצוא פינות מוצלות יותר ואז הם יורדים מטה.
מבנה הגוף של העצלן מאפשר לו לבלות את מרבית מחייו תלוי הפוך על עץ. בעמדה זו הם מחזרים זה אחרי זו, אוכלים ישנים ואפילו ממליטים גורים. בעולם נותרו כיום שני סוגי עצלנים בלבד- עצלן דו-אצבע ועצלן תלת אצבע המצוי בסכנת הכחדה בטבע. העצלן הוא יונק שחי בגפו ופעיל בשעות הלילה. באור יום הוא משקיע את מירב האנרגיה כדי לישון ובלילה הוא בדרך כלל יוצא לשחר אחר מזון.
באזורי המחייה במרכז ובדרום אמריקה, המשופעים בגשמים, לעצלנים אין בעיה עם גשם או מים, מאחר שהם נחשבים לשחיינים מצויינים. בעת הצורך לגונן על עצמם מפני טורפים, הם עלולים לנשוך ולהשתמש בטופרי הרגליים הקדמיות שלהם.
נראה כי היערות הצפופים מספקים לעצלנים הגנה מפני טורפים מיומנים בדמות דורסים. ציד, כריתת עצים וגם תיירות באזור הם חלק מהאיומים החדשים על אוכלוסיית העצלנים באי.
בחודשים הקרובים יפרסמו מדעני האגודה את הממצאים שלהם בפירוט. התקווה הגדולה היא כי יצליחו להכשיר אנשי מקצוע מתאימים, שימשיכו לפקח אחר העצלנים תוך שיתוף פעולה עם הקהילות המקומיות באזור, כדי למנוע תוכניות פיתוח עתידות ולשפר את ההגנה על החיות הנדירות.
לפנייה לכתב/ת 
