חיזבאללה: "ישראל במלחמה נגד האפריקנים"
כלי תקשורת ברחבי העולם סקרו את ההפגנה האלימה נגד המסתננים בתל-אביב וניסו להסביר את המתרחש בארץ. בלבנון תלו את האלימות בגזענות, אך אחרים עמדו על המורכבות ב"ארץ הפליטים היהודים". אתר רוסי תקף: "ליל הבדולח הישראלי"
"ליל בדולח" או זעם לגיטימי בעקבות הזנחה? התקשורת העולמית התייחסה גם היא להתפרעות האלימה בדרום תל-אביב השבוע, וניסתה להסביר את מקורה לצד הדיווח. חלק מכלי התקשורת הדגישו את הזעם שחשים התושבים כלפי המהגרים האפריקנים וכלפי הממשלה ואחרים העניקו משקל להתבטאויות המתלהמות של הפוליטיקאים הישראלים. אתר החיזבאללה, "אל-מנאר", ניצל את ההזדמנות כדי להשתלח בישראל תחת הכותרת: "במסגרת אפליה גזענית חדשה, ישראל מכריזה מלחמה נגד המהגרים האפריקנים".
באתר הוסבר כי על האפריקנים הוטלה אחריות לאירועי פשיעה בדרום תל-אביב וכי בישראל מתרחשת "הסתה גזענית" נגדם. לבנון עצמה רעשה לא מזמן בשל היחס לעובדים זרים בעקבות פרשת התאבדותה של עובדת זרה מאתיופיה שמעבידה התעלל בה.
בעיתון הלבנוני "א-ספיר" בחרו בכותרת "השנאה כלפי זרים מתפוצצת בישראל: הפגנות והתקפות נגד המהגרים האפריקנים". גם בעיתון "אל-חיאת" הנפוץ בעולם הערבי נמתחה ביקורת על ישראל תחת הכותרת: "התקפה גזענית ישראלית נגד המהגרים האפריקנים".
באתרי החדשות באנגלית ברחבי הגלובוס בלטו בעיקר דיווחיהן של סוכנויות הידיעות, שבאותו ערב סיפקו בעיקר דיווח עובדתי על ההפגנה שהפכה אלימה, ומאז פרסמו כתבות עמוקות יותר על תופעת ההגירה לישראל ועל היחסים בין הישראלים למהגרים. רבים מאתרי החדשות בעולם משתמשים בדיווחי הסוכנויות כלשונם ולכן נודעת להם חשיבות גבוהה. ואכן, אתרי חדשות מוושינגטון ועד בנגקוק הפיצו אותם.
סוכנות רויטרס דיווחה אתמול כי "אלימות רחוב גוברת נגד מהגרים אפריקנים בישראל, כולל השתוללות ששדרן ישראלי כינה 'פוגרום', הביאה להצהרות של אמפתיה למתפרעים כמו גם לביקורת מצד הממשלה". הדיווח ממשיך ומתאר את שאירע ב"שכונה של תושבים בעלי הכנסה נמוכה שבה גרים מסתננים רבים מסודן, אריתריאה ודרום סודן". הדיווח מתאר את גל ההגירה הנרחב ואת הגישות השונות כלפיו בארץ: "חלק מהישראלים מזהירים מפני משבר דמוגרפי וכלכלי בעוד אחרים אומרים שלמדינה שנולדה לאחר השואה יש אחריות מיוחדת להעניק מקלט לזרים". מעמדם המשפטי של האפריקנים מתואר כ"לימבו". שר הפנים אלי ישי מצוטט בהרחבה.
"גל נגד (Backlash) נגד מהגרים אפריקנים בישראל", כינתה סוכנות AP את שהתחולל בתל-אביב, במאמר שהועתק בין היתר גם ב"וושינגטון פוסט". בסוכנות תולים את האלימות האחרונה במעשי האונס ומתארים את האלימות כ"התפתחות אחרונה ומדאיגה". הסוכנות מעלה את האפשרות שישראל לא יכולה לגרש את האפריקנים בשל אמנת הפליטים הבינלאומית שהיא עצמה קידמה בהתלהבות. פרט לתיאור התופעה בארץ, הכתבה מציבה את הסוגיה גם בהקשר בינלאומי וערכי: "הדבר העלה שאלות רלבנטיות לכל העולם המפותח על כמה הוא חייב למהגרים העניים שמצליחים להתגנב אליו".
בהקשר הישראלי-יהודי נכתב: "חלק מהישראלים מודאגים שזהותם הלאומית כמדינה יהודית מאוימת בידי מהגרים אפריקנים לא חוקיים, שמהווים כיום פחות מאחוז אחד של האוכלוסייה בישראל". הכתבת ראיינה את ההיסטוריון הישראלי תום שגב, שטען כי האווירה גזענית וקשר זאת גם לחוקים אנטי-ערביים בכנסת. מנגד הסבירו כי רבים סבורים כי הנושא אינו גזעני ושלא ניתן לצפות שישראל הקטנה תפתח את שעריה למספר בלתי מוגבל של מהגרים.
"כעס ופחד בדרום תל-אביב"
סוכנות הידיעות הצרפתית, שדיווחה הועתק בין היתר באתר "פראנס 24", תיארה את האירוע כ"מהומות גזע" וסיפרה כי הוא "עורר הלם" בישראל, לצד קריאות מבכירים לגירוש רבבות אפריקנים. בכתבה נוספת רואיינו תושבים בדרום תל-אביב ומבקשי מקלט, תחת הכותרת "כעס ופחד בדרום תל-אביב לאחר מהומות הגזע".
לעומת הסוכנויות, אתרי החדשות עצמם בוטים יותר בכותרות ובפרשנויות. האתר הרוסי באנגלית "Russia Today", התהדר בכותרת "ליל הבדולח הישראלי: אפריקנים הותקפו בהפגנה נגד מהגרים בתל-אביב". בידיעה עצמה מצוין כי המפגינים הביעו ביקורת על ממשלת נתניהו אך בהפגנה נאמו חברי כנסת של הליכוד כמירי רגב ודני דנון. "נראה שהזעם של המשתתפים בהפגנה משקף חוסר סובלנות גובר כלפי מבקשי מקלט ומהגרי עבודה, אפילו ברמות השלטון הבכירות", נכתב בידיעה, שמעמידה את מספר מבקשי המקלט על אלפים בלבד ומצטטת את רגב ודנון.
גם ה"האפינגטון פוסט" האמריקני הבליט את חלקם של הפוליטיקאים בהפגנה ובחר בכותרת "מירי רגב, מחוקקת ישראלית, כינתה פליטים סודנים 'סרטן' במהלך מחאה אלימה נגד מהגרים". הדיווח, שנסמך כדרכו של האתר על דיווחים בכלי תקשורת אחרים, מתמקד בדברי רגב ובנושא מבקשי המקלט מדרום סודן, אף שהם לא מהווים את עיקר הבעיה.
ה"גרדיאן" הבריטי התבלט בין כלי התקשורת הזרים בעיסוק הנרחב בנושא. "ישראלים תקפו אפריקנים במהלך הפגנה נגד פליטים", קראה הכותרת של הידיעה הראשונה שתיארה את ההפגנה האלימה. הידיעה השנייה דיווחה על פציעתם של מבקשי מקלט ב"מהומות גזע" בתל-אביב. "עשרות מבקשי מקלט נפצעו", נטען בידיעה, בניגוד לדיווחים בארץ. הדיווח התבסס על עדי ראייה שסיפרו כי נשים וגברים הוכו. נאומיהם של רגב ודנון תוארו כ"מתסיסים" ונמתח קשר ישיר בינם לבין האלימות.
הידיעה השלישית בנושא, שנכתבה בידי כתב בארץ, פורסמה תחת הכותרת "פוליטיקאים ישראלים מלבים את להבות המתיחות נגד המהגרים". בכתבה הנרחבת מרואיין פעיל למען מבקשי המקלט, ומצוטטים הפוליטיקאים ישי ונתניהו. הכותב טוען: "ישראל, שחתומה על אמנות ז'נבה, כושלת מאוד במילוי חובותיה כלפי הפליטים הללו והפוליטיקאים שלה פועלים בהתאם למכנה המשותף הנמוך ביותר בחברה הישראלית בכך שהם מקדמים תגובה קשה וחסרת אכפתיות".
ה"ניו יורק טיימס" הסתפק בינתיים בדיווח בבלוג החדשות שלו, שלווה בקטעי יוטיוב ובציטוטים נרחבים של כלי תקשורת ובלוגרים ישראלים, בהם ynet. "דיילי ביסט" הפופולרי פרסם טור במסגרת מדור שעוסק בישראל, תחת הכותרת "קולה של הדממה" (Sound of Silence), שבה הכותב ממקם את הסיפור הישראלי בהקשר בינלאומי רחב יותר:
"אני מסופק אם יש מדינה אחת בעולם שבה זרם של מהגרים ממדינות הדרום לא עורר שנאה ציבורית. אנטי-ציונים אוהבים להגיד שיש משהו בציונות עצמה שגורם לתושבי דרום תל-אביב להשתלח בסודנים ובאריתראים שהגיעו לחיות בקרבם, אבל בפעם האחרונה שבדקתי, ז'אן-מרי לה פן (לשעבר מנהיג הימין הקיצוני בצרפת), פיליפ דווינטר (מנהיג ימין פלמי בבלגיה) וג'ו ארפיו (שריף מאריזונה הידוע בהתנגדותו למהגרים) ביססו את משנתם הנייטיביסטית על קריאת ז'בוטינסקי".
"מה שקרה בשכונת התקווה קרה במדינות אחרות עם אוכלוסיית מהגרים מתרחבת, שחלקן לא זוכות לאותה עוינות בינלאומית כמו ישראל, וזה לא הוגן. מה שקרה בשכונת התקווה נובע בחלקו מהמצוקות הלגיטימיות של ישראלים עניים שנאלצים לשאת באופן בלתי מידתי בנטל ההגירה (זה תמיד ככה)".
לעומת זאת, ה"כריסטיאן סיינס מוניטור", אתר חדשות מוכר בארה"ב, הדגיש את היותה של ישראל מדינת פליטים בעצמה. "ישראל, ארץ הפליטים היהודים, גועשת בעקבות זרם האפריקנים", נכתב בכותרת. "בפיתול אירוני, העיר הסובלנית ביותר בישראל התפרצה במהומות אלימות נגד מהגרים אפריקנים".
לצד תיאור התופעה בהרחבה, וציטוטים של כותבים ואזרחים משני צדי המתרס, הכתבה היא בין הבודדות שמתייחסות בהקשר זה לפער העדתי בתוך החברה הישראלית: "התסכול של תושבים בדרום תל-אביב מועצם בגלל עשורים של מרירות אתנית בקרב יהודים ממוצא מזרח תיכוני, אנשי מעמד הפועלים, כלפי היהודים האירופים הליברליים השייכים יותר לאליטה, שלעתים קרובות מתוארים כמזדהים עם האפריקנים ומתעלמים ממצוקות המקומיים".
לפנייה לכתב/ת 
