תוכנית קידום הבדואים: איך יחולקו 1.2 מיליארד?

התוכנית הכלכלית לקידום האוכלוסיה הבדואית בנגב כבר יצאה לדרך, אולם עתה מתבררים הפרטים: מה כוללת התוכנית? מה יעדיה? והאם היא באמת תוכל לסייע לאוכלוסיה הבדואית בנגב?

• בזק משיקה מוקד במסגד המתופעל ע"י בדואיות
• תלמידי כפר בדואי בנגב יעזרו לכם לחסוך בחשמל
• הבדואים ברהט יעברו למגדלי מגורים
  

מטרת התוכנית היא להגביר את העצמאות הכלכלית של התושבים והיישובים, לחזק את הרשויות המקומיות הבדואיות, לשפר את מצבן הכלכלי ואת תנאי ואיכות החיים ביישובים הבדואים.

תקציב התוכנית עומד על 1.2 מיליארד שקל שיתפרשו על פני חמש שנים: 360 מיליון שקל מיועדים לטיפול בתעסוקה, 90 מיליון בחינוך, 450 מיליון בתשתיות, 90 מיליון בחברה וקהילה ו- 215 מיליון שקל לטיפול בביטחון האישי (סך הכל כחצי מיליארד שקל בכל שנה, יחד עם תקציבה של הרשות להסדרת התיישבות הבדואים). חלק מהתקציבים כבר הועברו והתוכניות כבר יוצאות לדרך בסיוע משרדי הממשלה השונים, לאחר שתוכנית העבודה לשנת 2012 כבר אושרה.

תמר פלד-אמיר, המכהנת כראש תחום בכירה באגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה, ועומדת מאחורי תוכנית הפיתוח, הייתה רוצה לראות את היישובים הבדואים מיישרים קו עם היישובים היהודים בנגב. "בטווח של 10-5 שנים אני מדמיינת יישובים שראשית, מבחינת המראה, יותר נקיים, מטופחים ומתוחזקים. אלה דברים שרואים בעין כבר היום", היא אומרת. היישוב הבדואי חורה, לדוגמא, עובר מהפכה חיצונית קטנה, וניכר שהרשות משקיעה הרבה בתשתיות.

"בתחום התעסוקתי, אני מדמיינת אזואי תעשייה, כמו עידן הנגב, אבל גם אזורים קטנים יותר, אם זה בערוער או אבו בסמה, שמתקיימים בהם חיי מסחר ותעשייה, פנצ'ריות וקיוסקים לצד תעשייה עתירת ידיים עובדות, בהם מועסקים אלפי בדואים, גם במלאכות קלות וגם במקצועות טכניים שדורשים מהנדסים".

תעסוקה במספרים

כ-200 עסקים חדשים צפויים להיפתח, מתוכם 50 עסקים ייפתחו בשנת 2012. למעלה מ-100 עסקים קיימים יורחבו. בתום תוכנית החומש, בשנת 2016, צופים כי תהיה מהפכה של ממש. יוקמו 6 מרכזי תעסוקה שיטפלו בלמעלה מ-11 אלף פונים. על פי התחזית, שיעור המשתלבים במעגל התעסוקה מבין הפונים יעמוד על כ-40%, כאשר 60% ישפרו את מצבם התעסוקתי.

300 מעסיקים חדשים יצטרפו לשוק התעסוקה המקומי, ויעסיקו בדואים בעקבות עבודת מרכזי התעסוקה. למעלה מ-2,000 עסקים ויזמים יטופלו על ידי הסוכנות לפיתוח עסקים קטנים ובינוניים. בנוסף, כ-70% מתוך 500 משתתפים במסלול להכשרת הנדסאים יהיו זכאים לתעודה בסוף הקורס.

המספרים אומנם נעימים לאוזן ולעין, אך האם אכן יוכלו לצמצם את הפערים הכלכליים? ראש עיריית רהט, פאיז אבו סהיבן, אמר כי "יש הרבה תוכניות. אבל כל תוכנית צריך ליישם גם בשטח. לא רק להכין ולשים בקלסר. האם התוכנית באמת תיתן טיפול שורש בכלכלה ובתעסוקה? רוב היישובים נמצאים באשכול 1 מבחינה סוציו אקונומית. אנחנו הכי עניים ומקופחים ואנחנו צריכים טיפול שורש ולא אקמול. אנחנו בשלב של הקמת מרכז תעסוקה, אבל עדיין מחפשים מקום מרכזי לבנות אותו ולא מוצאים בגלל בעיית הצפיפות".

לדבריו, הבדואים שבעים מתוכניות, "עברו הרבה תוכניות על הבדואים והם נשארו באותו מקום. אבל אני תמיד אומר: תעסיקו את הבדואים והם לא יעסיקו את המדינה'".

השכלה במספרים

לאנשי תוכנית הפיתוח יעדים גדולים בתחום החינוך. הם מבקשים לראות עלייה של 5% במספר הזכאים לבגרות לאחר תוכנית החומש. על פי התוכנית, עלייה של אחוז אחד בכל שנהתביא למעל 50% זכאות, לעומת 43% כיום.

על פי התוכנית, 500 ילדים ישולבו בפעילות מרכזי המצויינות, כאשר 1,000 בני נוער ישתתפו בתוכנית לקידום מצוינות. ב-320 בתי ספר בכיתות א'-ט' יפעילו תוכניות תגבור שפה ולמעלה מ-1,000 ילדים ישתתפו בתוכניות לצמצום נשירה. כ-1,600 תלמידים ייקחו חלק בהשלמות בגרויות שיאפשרו לקבל תעודת בגרות מלאה.

כ-4,000 ילדים ישולבו בחוגים וכ-9,000 ישולבו בפעילות נוער (דוגמת הצופים). 19 אלף תלמידי תיכון ייקחו חלק בפעילות הכוון מקצועי לקריירה וכ-20 אלף ישתתפו בקייטנות. למעלה מ-250 משפחתונים ייפתחו ו-3 מרכזי צעירים יוקמו.

תשתיות וביטחון אישי במספרים

עוד בתכנון, השקעה של למעלה מ-250 מיליון שקלים בשיפור תשתיות התחבורה והתחבורה הציבורית; השלמת תשתיות ביוב ביישובי אבו בסמה בהשקעה של כ-40 מיליון שקל. הרחבת שירותי המשטרה (בהובלת המשרד לביטחון פנים) ופעולות המניעה, על ידי הפעלת שתי שלוחות למשטרת עיירות בתל שבע וערוער בהשקעה כוללת של למעלה מ-200 מיליון שקל. אחד היעדים הוא להביא לצמצום של כ-20% בתאונות הדרכים.

"מדובר בהשקעה חסרת תקדים", אומרת פלד-אמיר. "על ידי קידום עצמאות כלכלית ניתן להביא לצמצום הפערים. מדובר בכסף חדש, לא מתוכניות קיימות. לגבי מערכת החינוך, אני מצפה לראות יותר בדואים המשלתבים באקדמיה. אנחנו רוצים לראות גיוון בתוכניות בהם הם משתלבים. לא רק מקצועות ההוראה, אלא גם מקצועות חופשיים כמו בשאר האוכלוסיה. אנחנו רוצים שילמדו פה ולא בחו"ל".

ד"ר תאבת אבו ראס, מנהל סניף עדאלה בדרום, אומנם שבע רצון מההשקעה בתעסוקה, אך התוכנית היא בעיניו רק תוכנית ולא מציאות. "לצערי הרב, על בסיס הניסיון ההיסטורי של ממשלות ישראל, הבטחות לחוד ויישומים לחוד. אין ספק שהפעם המדינה הולכת לתוכנית גרנדיוזית. אבל הכסף שהובטח בעבר לא הושקע. בנוסף, הרבה מהכסף מיועד לאכיפה. הכסף הזה הוא מעט מדי ומאוחר מדי".

ייתכן שהמכשול הגדול ביותר בדרך למימוש התוכניות הוא חוסר האמון של הבדואים בממשלה. איברהים אל וקלי, יו"ר הכפרים הבדואים הלא מוכרים, אמר: "אני בספק אם הדברים יתממשו. בסופו של יום אנחנו מפסידים. אנחנו רוצים להשתלב ולהיות כמו שאר האזרחים, אבל עדיין יש פער גדול בין הבדואים לכל היתר".

דבר נוסף שיש לקחת בחשבון, הוא העובדה שהתקציב נתון לשינויים, במידה ויהיו קיצוצים. "איש לא חסין מקיצוץ רוחבי, אם יהיה", אומרים אנשי תוכנית הפיתוח ומקווים לטוב.

"הנגב הולך לעבור תהליך של צמיחה ופיתוח כלכלי גדול", אומרת פלד-אמיר. "החשיבות היא להתחיל עכשיו כדי שהבדואים יהיו חלק מהצמיחה. אם נדחה זאת הם עשויים להפסיד. יכול להיות שמדדי הביצוע לא יהיו כמו שציפינו, אבל אנחנו כבר רואים שמצד המגזר העסקי יש התעניינות בפוטנציאל. היזמים מריחים שמשהו קורה. המגמות כבר כאן. אנחנו באים לחזקן".