שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מחר: אירוע נדיר על פני השמש

    קצת אחרי 5 וחצי בבוקר אור ליום רביעי, יחלוף כוכב נוגה רקע השמש וייראה לנו כנקודה שחורה. הפעם הבאה שדבר כזה יתרחש תהיה בדצמבר 2117. הכל על התופעה

    ביום רביעי, עם זריחת החמה, אנו נצפה בסופו של אירוע נדיר: המעבר של נוגה על פני דיסקת השמש, שמתרחש עקב חילוף קרוב מאוד של נוגה על מישור הסיבוב של כדור סביב השמש. אירוע כזה מתרחש פעמיים ב-120 שנה, כאשר שמונה שנים מפרידות בין כל מעבר. המעבר האחרון של צמד המעברים הנוכחי היה ב-7 ביוני 2004.

     

    עוד כוכבים ב-ynet מדע:

     

    במערכת השמש שלנו יש רק שלושה גופים שמימיים היכולים לחלוף ביננו לבין השמש. הראשון הוא הירח, כאשר בעת מעבר של הירח ביננו לבין השמש חל ליקוי חמה. שני הגופים האחרים הם כוכבי הלכת הפנימיים נוגה וכוכב חמה (מרקורי), שמסלוליהם מצויים בין מסלול כדור הארץ לשמש. בניגוד לירח שיכול בעת ליקוי חמה מלא להסתיר את כל דיסקת השמש מאיתנו, נוגה וכוכב חמה רחוקים הרבה יותר, ולכן בעת מעבריהם על פני דיסקת השמש אנו נראה רק עיגול קטן ושחור. במקרה של נוגה, קוטרו רק 3% מקוטר דיסקת השמש.

     

    משמאל, הדמייה של דיסקת נוגה על רקע דיסקת החמה מיד עם הזריחה בישראל. מימין, סיום המעבר לגבי צופה מישראל (צילום: יגאל פת-אל)
    משמאל, הדמייה של דיסקת נוגה על רקע דיסקת החמה מיד עם הזריחה בישראל. מימין, סיום המעבר לגבי צופה מישראל(צילום: יגאל פת-אל)

     

    (תמונת השמש צולמה מבעד לטלסקופ מיוחד המעביר קרינה הנפלטת על ידי אטומי המימן בשמש).

     

    מוקדי תצפית שונים 

    על אף השעה המוקדמת, ימוקמו טלסקופים מיוחדים לצפייה בשמש במקומות שונים בארץ. רשימה של מוקדי התצפית במעבר נוגה

    בפריסה ארצית אפשר למצוא באתר האגודה הישראלית לאסטרונומיה. מצפה הכוכבים של מכון ויצמן יעביר את המעבר בשידור ישיר באמצעות 2 טלסקופים מבעד למסנן אור לבן ועבדכם הנאמן יעביר שידור של המעבר מבעד לטלסקופ מיוחד המראה גם את התפרצויות השמש. נאס"א תשדר את המעבר במלואו באתר הבא.

     

    שימו לב: אין לצפות בשום מקרה בשמש שלא מבעד לאמצעים שיועדו לכך. זכוכיות מפויחות, תשלילים למיניהם, משקפי שמש וכדומה, כל אלה אינם יעילים והתצפית מבעדם עלולה לגרום לעין נזק בלתי הפיך!

     

    מתי זה קורה?

    המעבר ייראה במלואו רק מצפון מזרח אסיה, מזרח אוסטרליה, האוקיינוס השקט, ואלסקה. בצפון ומרכז יבשת אמריקה תיראה תחילתו של המעבר ואילו בישראל, מרבית אירופה, מזרח אפריקה ומערב ומרכז אסיה ייראה סופו של המעבר.

     

    להלן הזמנים:

     

    01:06 – תחילת המעבר, הדיסקה של נוגה נוגעת בדיסקת השמש. שלב זה לא ייראה מישראל

    04:32 – שיא המעבר. שלב זה לא ייראה מישראל

    05:34 – זריחת החמה בישראל. בשלב זה תזרח השמש כאשר דיסקת נוגה סמוכה לשוליה העליונים

    07:37 – שוליה החיצוניים של דיסקת נוגה נוגעים בשולי השמש (קרוי גם - מגע שלישי).

    07:55 - דיסקת נוגה נפרדת מדיסקת השמש. סוף המעבר (קרוי גם - מגע רביעי).

     

    בעת תום המעבר, השמש תהיה בגובה של 28 מעלות מעל האופק.

     

    2004: נוגה על רקע השמש (צילום: AP) (צילום: AP)
    2004: נוגה על רקע השמש(צילום: AP)

       

    תצפית עבר

    במעברים של נוגה החלו לצפות במאה ה-17. אז היה כבר ידוע שנוגה עובר על פני דיסקת השמש. באותה תקופה ניסח קפלר את חוקיו המפורסמים לפיהם היה אפשר לחשב את היחס בין מרחקו של כל כוכב לכת מהשמש לבין מרחקו של כדור הארץ ממנה, על פי יחס זמני מחזור של הקפתם את השמש.

     

    קפלר היה הראשון למעשה שניבא מעבר של נוגה על פני השמש בשנת 1631 על סמך חישובים (אגב, מעבר זה לא נראה מאירופה והמעבר הבא, בשנת 1639 היה המעבר הראשון שנצפה בטלסקופים מאירופה). עד כה, הכל טוב ויפה, אלא שמרחקו של כדור הארץ מהשמש עדיין לא היה ידוע במונחים אבסולוטיים והיה צורך למדוד אותו והמעברים של נוגה היו הזדמנות טובה לשם כך.

     

    נקודה על פני השמש. האירוע ב-2004 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    נקודה על פני השמש. האירוע ב-2004(צילום: AFP)

     

    כיצד מודדים את המרחק לשמש בעת מעבר?

    אם נניח שאנו יכולים לתזמן את זמני ההתחלה והסוף של המעברים במדויק, הרי שינויים בזמנים אלה שימדדו ממקומות שונים בכדור הארץ, שהמרחק בינם ידוע במדויק, יאפשר לחשב את המרחק לשמש באופן טריגונומטרי. למעשה, היה אפשר להשתמש לצורך כך גם במעברים של כוכב חמה, השכיחים יותר (יש 13 מעברים של כוכב חמה ב-100 שנים), אבל כוכב חמה רחוק יותר מנוגה וקטן יותר, ולכן הדיסקה שלו על פני השמש זעירה וקשה מאוד למדוד את זמני ההתחלה והסוף המדויקים של המעבר. לכן, כולם ציפו למעבר הבא של נוגה שהיה אמור להיראות בשנת 1761.

     

    ואכן, תצפיות נרחבות במעבר ההוא נעשו מכל רחבי אירופה, אסיה ואפריקה. אחת התופעות החשובות שהתגלו באותן תצפיות היתה קיומה של אטמוספירה לנוגה, שקרני השמש שעברו דרכה והאירו אותה מיד לאחר שנוגה עזב את דיסקת החמה, והסגירו אותה. במעבר השני בצמד, בשנת 1769, נעשו תצפיות ממקומות רחוקים נוספים, שאחד המפורסמים בהם היה מסעו של מגלה הארצות ג'יימס קוק לטהיטי. למרות הקושי הרב בתצפיות מדויקות ותזמון מדויק של זמני המעבר, הצליח האסטרונום הצרפתי ללנדה לחשב את מרחקה של השמש מאיתנו על סמך התצפיות בצמד המעברים והתוצאה שהוא קיבל, 153 מיליון ק"מ, קרובה מאוד לערך המדויק (כ-150 מיליון ק"מ).

     

    כיום אין לתצפיות במעברים של נוגה ערך מוסף באשר לחישובים של מרחקו או מרחק השמש מאיתנו, אך הגילוי של האטמוספירה שלו מדגיש את החשיבות המדעית העצומה של מעברים של כוכבי לכת לא רק במערכת השמש שלנו, אלא גם במערכות שמש רחוקות. על ידי מדידת שינוי עצמת אורם של שמשות בעת שכוכבי לכת שמקיפים אותן עוברים ביננו לבין השמש, אפשר למדוד הן את מסתם של אותם כוכבי לכת וגם, על ידי ניתוח הקרינה העוברת מבעד לאטמוספירה של כוכבי הלכת, את הרכבן הכימי. מדידות של קרני השמש העוברות באטמוספירה של נוגה עצמה בעת המעבר יכולות ללמדנו על כמה מהמאפיינים שלה ולהעשיר את ידיעותינו על כוכב הלכת הקרוב ביותר אלינו.

     

     

    מפת כוכבים מסתובבת להורדה ואת ספר השנה האסטרונומי לשנת 2012, הכולל מידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2012 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.

     

    ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: איי פי
    המעבר ב-2004, כפי שנראה בישראל
    צילום: איי פי
    צילום: ארז ארליכמן
    יגאל פת-אל - קוסמוס טלסקופים
     האגדוה הישראלית לאסטרונומיה
    קוסמוס
    מומלצים