שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    הירוקים הם לא רק נטל: בזכותם תהיה לכם עבודה
    למרות ההתקדמות שעשינו בתחום, בכל פעם שעולים נושאים "ירוקים" עולה שאלת המחיר, ואיכות הסביבה עדין נתפסת בעיני רבים כנטל ולא כנכס. עם זאת, פרויקטים עתידיים של תחבורה ציבורית, ניהול פסולת ושימור אנרגיה, יובילו להגדלת התעסוקה במשק, צמצום פערים חברתיים ושמירה על איכות החיים והסביבה

    יום איכות הסביבה הבינלאומי צוין השבוע ברחבי העולם במגוון פעילויות וחגיגות בחסות האו"ם. גם אצלנו צוין היום במרתון של דיונים בוועדות הכנסת, אך גם תחת צל החלטת שרי הממשלה מתחילת השבוע, לדחות את כל החוקים הסביבתיים שעמדו על שולחנה, כמו עידוד מיחזור מי מזגנים או צמיגים והקמת יחידות סביבתיות ברשויות מקומיות.

     

    לטורים נוספים של עדי וולפסון:

     

    מלבד הגדרת המסגרת החוקית ושירטוט הגבולות הסביבתיים של המדינה, יום איכות הסביבה הבינלאומי הוא הזדמנות להישיר מבט קדימה ולשאול - אילו נושאים סביבתיים מרכזים עומדים בפני מדינת ישראל ותושביה בשנה הקרובה? ולא פחות חשוב - מה האחריות של האזרחים ולא רק של השלטונות בנושע לשמירה על איכות הסביבה בישראל?

      

    צדק סביבתי בחלוקת משאבים

    מרבית המאבקים הסביבתיים בעולם ובישראל, עסקו משך שנים ארוכות בקשר שבין מפגעים סביבתיים וזיהום סביבתי לבין בריאות הציבור ואיכות החיים. אולם לאחרונה מתמקד העיסוק הסביבתי בשימוש מושכל במשאבי הטבע ובשאיפה לצדק סביבתי, שעיקרו חלוקה צודקת של הנטל והרווח הסביבתי בין כלל האוכלוסייה.

     

    גם במדינת ישראל, שהתברכה לאחרונה במרבצי גז גדולים לחופי הים, גוברת הדרישה לחלוקה צודקת של משאבי הטבע המקומיים בין כלל האזרחים, ולהבטחת הזכויות של הילדים שלנו ליהנות מהשימוש במשאבים אלו. מדינת ישראל נדרשת לנהל את נכסינו המשותפים, גדולים כקטנים, בצורה הוגנת ושוויונית יותר וגופים וחברות ידרשו להפריש תמלוגים גבוהים יותר. עם זאת, בתרחיש פסימי - המחאה החברתית תפספס שוב את ההיבט הסביבתי ורווחי הגז, חופי ישראל והשטחים הפתוחים ישארו בידיים של בעלי ההון בלבד.

     

    גז טבעי. בידיים של בעלי ההון בלבד? (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    גז טבעי. בידיים של בעלי ההון בלבד?(צילום: רויטרס)

     

    צרכנות סביבתית

    אם במשאבים עסקינן - לאחרונה שב ועולה המושג שימוש מושכל במשאבים. התחזית הקודרת להמשך העלייה של מחירי המים והחשמל בישראל, לצד מסקנות ועדת קדמי בדבר מחירי המזון הגבוהים בארץ - מחייבים אותנו לחסוך. אבל העתיד נמצא בצרכנות סביבתית, כזו שלצד חיסכון כלכלי - מבוססת על כלכלה מקומית ועל חסכון במשאבים.

     

    עם כל החשיבות של מיחזור מים, פסולת, צמיגים, אריזות ופסולת אלקטרונית, הפחתה במקור היא הפתרון הזול, הפשוט והידידותי ביותר לסביבה. אבל כל מי שרואה את התורים הארוכים שעומדים בפתיחה של כל רשת בגדים ומזון חדשה שמגיעה לעיר, או לא עלינו את ההתנפלות של הקונים במכירת החיסול של קיקה, תוהה איפה המחאה החברתית-סביבתית בישראל, והאם באמת הפנמנו את המשמעות של איכות סביבה.

     

    אכיפה אזרחית

    החקיקה הסביבתית תפסה בשנים האחרונות תאוצה משמעותית, בשיתוף פעולה פורה בין המשרד להגנת הסביבה וארגוני הסביבה. אפשר לומר, בזהירות, שאפילו האכיפה הסביבתית החלה להתקדם בצעדים זעירים. אולם בעתיד הקרוב לכל אלו תתווסף אכיפה אזרחית, במסגרתה אזרחים מן השורה יפנו לרשויות או ישירות לערכאות משפטיות במאבק מול מזהמים.

     

    חוק חופש המידע הסביבתי וחוק מרשם ודיווח פליטות מזהמים הם רק חלק מהמנגנונים שיאפשרו לציבור לקבל יותר מידע בנושא איכות הסביבה ולהוביל פעילות ציבורית אזרחית. אך השאלה הגדולה היא האם אזרחי ישראל ימשיכו לטמון ראשם בחול או לכל היותר להילחם על החצר האחורית שלהם כשהאיום מתקרב או שייקחו אחריות על המרחב הציבורי?

     

    שותפות סביבתית

    אחד הדגלים שנושאים פעילי הסביבה בעולם כולו הוא שיתוף ציבור, כלומר מנגנון בו כל אזרח יכול להיות שותף אמיתי בתהליכי קבלת החלטות, החל משלב התכנון ועד לשלב הביצוע והיישום בשטח. גם במדינת ישראל של ימינו החלו להפנים הרשויות והציבור הרחב שהישגים סביבתיים ניתן להשיג לא רק במחאה ובהתנגדות אלא גם בשותפות, ועל כן מנגנון של שותפות ציבורית יהיה אחד הכלים להבטיח פיתוח בר-קיימא בישראל.

     

    אולם בניגוד לצעדים שמקדמת הממשלה בשנים האחרונות - על מנת ליישם שיתוף ציבור אמיתי בישראל, יש לפתוח את מוסדות התכנון והגופיים הלאומיים, כמו רשות המים ומועצת הנפט, בפני הקהל הרחב על ידי הוספת נציגי ציבור ומנגנוני שימוע לפני קבלת החלטות.

     

    קלינטק  

    כמו בתחומים רבים, הראש היהודי ממציא לנו פטנטים: מדינת ישראל מובילה גם ברשימה של פיתוחים סביבתיים חוצי גבולות, כמו התפלת מים, שימוש בדודי שמש, השקיה בטפטוף והשבת מי קולחין, הרבה לפני שקראו להם בשם קלינטק.

     

    על פי התחזיות, יותר ויותר חברות ישראליות ישקיעו בשנים הקרובות בתחום הקלינטק ויותר ויותר חברות וגופים מקומיים יישמו לרווחתנו טכנולוגיות שכאלו בשטח. אבל בכדי שהעתיד יגיע גם לכאן - על המדינה לסבסד טכנולוגיות לחיסכון במשאבים ולניהול צריכת האנרגיה והמים במרחב הציבורי ובכל בית ובית. בנוף יש להפעיל מנגנונים של תעריפים מדורגים שיאפשרו צריכה בסיסית שווה לכל נפש ויגבו מחיר יקר לשימוש בזבזני.

     

    צמיחה ירוקה

    למרות ההתקדמות שעשינו בתחום הסביבתי, בכל פעם שמדברים על איכות הסביבה עולה שאלת המחיר ואיכות הסביבה עדין נתפסת בעיני רבים, כנטל ולא כנכס. עם זאת, בשנים הבאות נדבר כולנו על צמיחה ירוקה ועל האפשרות להמשיך ולהגדיל את ההזדמנויות בהשקעות, בפיתוח ובתעסוקה במשק ובד בבד לשמור על איכות הסביבה.  

     

    פרויקטים של תחבורה ציבורית, ניהול פסולת ושימור אנרגיה, יובילו להגדלת התעסוקה במשק, צמצום הפערים החברתיים לצד שמירה על איכות החיים והסביבה. האתגר האמיתי של ממשלת ישראל הוא לגבש תוכנית ישימה ומתוקצבת של צמיחה ירוקה במשק כמנוף לפיתוח מקומי, תוכנית שתשפיע על אורח החיים של כל אחת ואחד מאיתנו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים