ב.מ.וו X1, מבחן דרכים: תג-יוקרה, ולא ממש ביוקר

• שנת השקה: 2009
• קטגוריה: פנאי קומפקטי יוקרתי
• מתחרים עיקריים: אודי Q3, מרצדס GLK
• מחיר התחלתי: 209 אלף שקל
• מחיר לרכב המבחן: 236 אלף שקל
  

1. תא נוסעים ותפעול

תא הנוסעים של ה-X1 מסגיר את גילו - שלוש שנים - ומלמד כי ב.מ.וו אינה משתווה כאן למתחרים היוקרתיים. חלקים רבים מהקונסולה הקדמית מרגישים זולים למגע, והמרווחים ואיכות ההרכבה לא מצטיינים. הנדסת האנוש טובה בדרך כלל, אך כפי שכבר למדנו בדגמים אחרים של ב.מ.וו, מערכת המידע (i-Drive) אינה נוחה לתפעול גם כאן. המרווח מלפנים ומאחור טוב, ותא המטען גדול ושימושי. פעולת המיזוג הייתה טובה מבחינת עוצמה, אך רועשת מהרצוי.

המרווח בתא הנוסעים טוב, האיכות נמוכה ביחס ליוקרה מודרנית(צילום: רועי צוקרמן)

2. נוחות נסיעה ונהיגה

נוחות הנסיעה של ה-X1, המבוסס על פלטפורמת סדרה 3 הקודמת, טובה למדי. הוא מטפל היטב בשיבושים בכל מהירות, ולמרות שאינו מעלים אותם הנוחות נותרת טובה מאוד גם בנסיעות ארוכות. לכך מסייעים בין היתר מושבים נוחים, הן לנהג והן לנוסעים. כושר התמרון העירוני - בעיקר, אך לא רק בתמרוני חנייה - נפגע עקב פעולת היגוי כבדה במיוחד. לא ברור מדוע בחרה ב.מ.וו בתגבור כה צנוע, ובהחלט מומלץ להתמקד גם בנושא זה בעת נסיעת המבחן. ה-X1 במבחן הגיע עם הנעה אחורית בלבד, ומכאן עם יכולת שטח מוגבלת מאוד. נוחות הנסיעה בשבילים כבושים היתה טובה.

נוחות הנסיעה טובה מאוד(צילום: רועי צוקרמן)

3. מנוע-תיבת הילוכים

הגרסה בה נהגנו היא החלשה במבחר, ומכונה sDrive18i. מנוע 2.0 ליטר עם ארבעה צילינדרים ו-150 כ"ס אינו עושה רושם טוב במיוחד. הוא מיושן ולא חזק דיו, ויוצא נשכר רק משידוך תיבת שישה הילוכים אוטומטית מצוינת. תמורת המחיר ובהתחשב בתדמית, ניתן בהחלט לצפות ליותר. ואם כבר הזכרנו את התיבה, נרחיב כי זו מציגה פעולה מהירה ויעילה, כולל תגובה טובה לבקשת הורדת הילוך ("קיק דאון") והעברות הילוכים חלקות.

תצרוכת הדלק סבירה במקרה הטוב, עם 9.1 קמ"ל בתנאי המבחן, ו-11.9 ק"מ לליטר לפי ב.מ.וו. נתונים אלה נחותים ביחס למנועים מודרניים מקבילים. בידוד רעשים טוב מאפשר להתנהל בנינוחות.

תיבת ההילוכים מצוינת, המנוע חלש מהמצופה אך שקט(צילום: רועי צוקרמן)

4. התנהגות ואבזור בטיחות

היכולת הדינמית של ה-X1 טובה ביחס למקובל בקטגוריה, אבל השוואה לגרסאות סדאן טובות במחיר דומה, אינה מחמיאה. רכב הפנאי הקומפקטי לא מלהיב במיוחד כאשר משווים אותו לפלח המשפחתיות היוקרתיות (כמו ב.מ.וו סדרה 3 ולקסוס IS). רמת האחיזה טובה, וכך גם היציבות הכיוונית וההיגוי, אך זוויות הגלגול (נטיית המרכב בפנייה) מעט מוגזמות. בסך הכל אין מקום לצפות לחוויית נהיגה יוצאת דופן. ה-X1 מוצע עם שש כריות אוויר, וזכה לציון טוב של חמישה כוכבי בטיחות במבחן ה-Euro NCAP.

היכולת הדינמית טובה ביחס לקטגוריה, הבטיחות אף היא

5. אבזור ומחיר

הגרסה בה נהגנו, "Luxury", היא היקרה מבין שתי גרסאות ה-X1 sDrive18i. מחירה עומד על 236 אלף שקל, 27 אלף יותר מדגם הבסיס. תמורת הפער הזה תקבלו מושבים מתכווננים חשמלית עם זכרונות וחלון גג - מה שהופך בחירה בחבילה זו ללא משתלמת לטעמנו. בלעדיה, תמורת 209 אלף שקל, האבזור והתמורה טובים יותר: מערכת מולטימדיה עם חיבור USB ובלוטות', בקרת שיוט ובקרת אקלים מפוצלת. כאן מדובר בסך הכל מדובר בתמורה סבירה ביחס לקטגוריה, אם כי כיום יש לא מעט מכוניות "עממיות" שמציעות יותר מכך, במחיר נמוך יותר.

התמורה למחיר סבירה ביחס לקטגוריה(צילום: רועי צוקרמן)

ציון כולל וסיכום

+ נוחות נסיעה, מחיר יחסי, שימושיות

- איכות, ביצועים

ולבסוף: מאז הושק לפני שלוש שנים, לא הצליח ה-X1 במיוחד, בעיקר עקב תג-מחיר גבוה מדי. העברת זיכיון הייבוא מקמור לדלק מוטורס, הביאה עמה ירידה חדה במחיר. ה-X1 הפך לפתע לאחד מכלי הרכב הזולים בארסנל של החברה הבווארית. אבל למחיר הנמוך יש, ובכן, מחיר. הוא אינו מרגיש יוקרתי, מיוחד או ספורטיבי כמו חלק נכבד מדגמי החברה. במקרה של רכב המבחן הוא אפילו מרגיש כבד ומאכזב מבחינה זו.

למעשה, ה-X1 מהווה היום אפשרות לרכישת מותג יוקרה בגלל המחיר, ולא הרבה מעבר לכך. כדאי רק לציין כי הדגם הנבחן יוחלף בסוף השנה על-ידי גרסה מעודכנת קלות, האמורה לשפר חלק מנקודות הביקורת. אם וכאשר זה יקרה, ובהנחה אופטימית שהמחיר לא ישתנה, יהפוך ה-X1 למומלץ יותר.