והחדשות הן: אין חדשות
הכל היה צפוי מראש: ההמונים הסתערו על החנויות, התקשורת התמלאה בדיווחים על הפיתוחים "החדשים" והפיצ'רים "המלהיבים", בפורומים נאספו הודעות בעד ונגד והתנהלו דיונים ערים וסוערים. איך הצליחה אפל להפוך אירוע משעמם להחריד לשואו הכי לוהט בעיר, ומה הקשר של ה-WWDC 2012 לעודד מנשה ולערסים שמצווחים "קיץ על החוף על החוף על הקיץ"? פרשנות
החדשות הגדולות של אפל בכנס המפתחים השנתי שלה שנערך אמש (ב') היו היעדר חדשות מעניינות או משמעותיות. אבל בממלכת אפל, חדש או משמעותי, לא ממש מעניין. העיקר הוא השואו.
עוד בערוץ סמארטפון, סלולר וטאבלטים :
האמת היא שמגיעה לאפל מחמאה על כך שהצליחה בשנים האחרונות להפוך אירוע משמים מעצם הגדרתו, הפונה לקהל מאוד מוגדר ומצומצם מלכתחילה, לאירוע תרבותי ראשון במעלה שזוכה לסיקור באמצעי התקשורת השונים.
איך יודעים שזו ההצגה הכי טובה בעיר? בראש ובראשונה לפי מכירות הכרטיסים ששברו שיאים - כל הכרטיסים נמכרו בתוך פחות משעתיים מרגע פתיחת הקופות. מיותר לציין שיש מעט מאוד אמנים בינלאומיים שמצליחים למלא אולמות כל כך מהר, בעיקר בהתחשב בעובדה ששום דבר מעניין לא קרה שם.
וזה לפני שדיברנו על יכולתה של אפל להפוך מפתחים אינטיליגנטיים (על פי רוב) לעדר טינאייג'רים המצווח בהתרגשות ומוחא כפיים עם כל שקף חדש שנגלה בפניו. כן, גם כשמדובר בלוגו צבעוני ותו לא:
אמנם בעידן ג'ובס הרגילו אותנו לטוב, אולי אפילו טוב מדי: כנס המפתחים של אפל הפך לשם דבר בתעשיית הסלולר ובכלל, והיה בעבר הלא רחוק רלוונטי כמעט לכל מי שמחזיק סמארטפון. התרגלנו למצגות דינאמיות, מוצרים חדשים וסטיב ג'ובס ששולף בזה אחר זה שפנים מהכובע (שלא לדבר על הדברים שהוא שלף ממקומות אחרים). אבל האירוע של אמש החזיר אותנו באחת אל המציאות והזכיר לנו, פתע פתאום, שמדובר בכנס טכנולוגי, ולא בהופעה של ליידי גאגא, למשל. לרגע נזכרתי שאין שום בעיה עם העובדה שהכנס משעמם. להיפך: זה צפוי ומתבקש.
אבל אפילו בכנסים טכנולוגיים, יש משעמם - ויש משמים. אפילו עיוור שהסתובב ליד האולם הגדול בו התקיים האירוע, ראה את בדיחות הקרש של סירי מקילומטר וגם מי שלא בקיא בטכנולוגיה יכול היה "לחזות" את עיקרי מערכת ההפעלה החדשה של אפל, ה-iOS 6. אינטגרציה עם פייסבוק? אפשרויות שיתוף עם חברים? צירוף קבצים להודעות? מפות תלת-מימדיות? ואוו! המעריצים מחאו כפיים באקסטזה, וכאילו שכחו שמדובר בפיצ'רים ישנים, שלא לומר עתיקים.
אה, ושכחנו את העדכון הגדול ביותר: USB 3. הדובר על הבמה היה על סף קתרזיס כשדיבר על פריצת הדרך הכל כך מרגשת ומופלאה שמעתה תשולב בכל מחשב חדש (!). עם כל כך הרבה "חדשות" לא מעניינות, לא פלא שהמקבוק הדק (ואוו) והסירי המשודרגת (ואוו פעם שנייה) תפסו את עיקר הכותרות. נו באמת. שיממון כזה לא נראה, ובכן, מאז הכנס בשנה שעברה - עת הוצגה לנו סירי, העוזרת הלא-חכמה במיוחד, ודגם הכלאיים 4S.
המוצרים משעממים, אפל מעניינת
אך התוכן שהוצג בכנס לא ממש משנה ולא באמת מעניין אף אחד. התופעה החברתית, התרבותית, אולי אפילו הפסיכולוגית - שנקראת "אפל" - היא זו שראויה לתשומת ליבנו. אפל של שנת 2012 היא בעיקר קונספט, וכמו רוב ה"זמרות" שכובשות את המצעדים, מוכרות אלבומים כאילו אין מחר וממלאות איצטדיונים - היא לא צריכה לדעת לשיר או לרקוד. כקונספט היא פשוט צריכה להגיע לבושה יפה, לעלות לבמה מחוייכת, לספר בדיחה מאולצת או שתיים, לשחרר איזו גרסה יעני-חדשה לשיר ישן ודלוח, לבצע 2-3 שירים ולתת לרקדנים, לאורות המהבהבים ולבאסים לעשות את שאר העבודה.
הבדיחות של סירי, למשל, בקושי היו מעלות חיוך נבוך על פניו של מישהו בכל סיטואציה אחרת. אבל בתוך הזירה של אפל - שהיתה מלאה מקצה אל קצה בחובבי תפוחים לדורותיהם - נשמעו שאגות צחוק רמות, כאילו מדובר בשואו הכי טוב בעיר. זו הייתה תצוגה מרהיבה לכוחה הגדול של אפל, ומה שסביר להיות גם עקב האכילס שלה: האוהדים הנאמנים, גם בקרב קהילת המפתחים אך גם - ובעיקר - בקרב הצרכנים הסופיים.
מדובר בקהל שבוי, באנשים שיראו קסם בכל מצגת, פלא בכל שדרוג טכנולוגי בינוני ומהפיכה בכל שינוי קטן וזניח. זה קהל מעולה לשימור סטטוס, אבל הם רחוקים מלהיות פרטנרים ראויים איתם אפשר לצאת למלחמה בחזית הטכנולוגיה. אבל אל דאגה: אפל לא מתכוונת להילחם. בתור מלכת הכיתה הבלתי-מעורערת (ולו בעיני עצמה ומעריצותיה) היא לא צריכה להוכיח שום דבר.
כמי שיושב מזה מספר שנים על הגדר, עוסק בטכנולוגיות מזה ובמחקר התרבות מזה, הייתי מרותק לשואו של אפל. כל כך הרבה מסרים וסאבטקסטים התרוצצו על הבמה, במה שמזמין ניתוח סמיוטי מעמיק שלבטח נכתב ממש ברגעים אלו, על ידי חוקר חרוץ במיוחד.
בחזרה לימי "קיץ על החוף"
אבל מה שתפס את עיניי יותר מכל טכנולוגיה וכל פיצ'ר קטן-גדול שהוצגו שם, הייתה הדינמיקה בין אפל לקהל המעריצים שלה, בשואו שמזכיר את עודד מנשה שהפעיל את המון הערסים נטול החולצה ומוכה השמש שציווח בקולי קולות "קיץ על החוף על החוף על הקיץ" בפריים טיים של ערוץ 2. עדר משולהב של אנשים, מנחה לא ברור, ורייטינג מטורף של קהל שבוי שאין לו שום דבר טוב יותר לעשות או לראות. מצלצל מוכר?
בשורה התחתונה, הכל היה צפוי מראש, ובכל זאת היו כאלו שרצו לחנויות לרכוש את המחשבים החדשים והמשודרגים, אמצעי התקשורת התמלאו בדיווחים על אודות הפיתוחים "החדשים" והפיצ'רים "המלהיבים", ובפורומי המפתחים נאספות לעייפה הודעות בעד ונגד ונרשמים דיונים ערים ונלהבים.
כך שבין אם המלך הוא עירום ובין אם מדובר בגאונות שמערבת יח"צ עם פרסום, בדבר אחד אין ספק - אפל גרמה לכולנו לדבר הרבה על האירוע הכי משעמם בעיר וזה, כשלעצמו, ההישג המרכזי של WWDC 2012. בימים של מריבה על תשומת ליבה של התקשורת ועל התודעה של הציבור, אפל הרוויחה פרסום חינם בשווי מיליארדי דולרים.
לנו לא נותר אלא להתבונן בהשתאות ולומר: ליידי גאגא - מאחוריך!
לפנייה לכתב/ת 
