מלכת המדבר: להישאר חברות לנצח

מה משותף לאחות מוסמכת, סוחרת מט"ח, עו"ס ודוגמנית-עבר, מנהלת ברשת תכשיטים, עיתונאית, רוקחת, אשת חינוך ומנהלת בחברת תיירות? לפני הכל, גילוי נאות: זו החבורה שלי - "חאאבורה" במילעייל, כמו שמתקנת כרמית.

התכנסנו במקום הנמוך ביותר בעולם כדי להבין מה המכנה המשותף הגבוה ביותר, כדי לבדוק מה הקסם הזה שבגינו נוצרה ה"חאבורה" הזו, הקסם שאיחד את כולנו במעגל חברוּת-אמת, בשנות ה-30 לחיינו, מעגל שלא היה נוצר לעולם לולא "מלכת המדבר". אני צופה בהן מהצד, מנסה לנתח את המהות של הקבוצה הזו, המחוייכת. נראה כי מאז ומתמיד היו יחד. מכירות האחת את השניה, מבינות, תומכות. מה הדבר הזה שמחבר ביניהן? שמייצר חברות-אמת יש מאין?

רוצה להכיר חברות חדשות? ההרשמה למסע מלכת המדבר בעיצומה>>

הופכות לחברות הכי טובות(צילום: רוני גל)

חבורה במסע

כל אחת מיוחדת וכולן יחד מלכות(צילום באדיבות: באדיבות מלכת המדבר)

מהר מאוד כולנו מתארגנות על ארוחת השחיתות המסורתית, ושוב, כרגיל, נדהמות למראה שפע סוגי המאכלים שהתכנסו על שולחנינו ואיך שוב קרה שהבאנו יותר מידי אוכל. הראשונה שמתאפסת על עצמה היא אורלי שמודה בפשטות:  "בנות, אבל הרי אנחנו מלכות".

אוטוטו נכנסת השבת, נופי שקיעה אדומה מתערבבים בתכול הים הנפרש לנגד עינינו. באמת הצרופה של כל אחת, כאן ועכשיו, כשרכס הרים אדממדמים משתקף על פני השקט הכחול המלוח, כל אחת במחשבותיה, כל אחת ותמונתה, כל אחת ותחושותיה.

כזה הוא מסע חיינו אחרי הטיול של מלכת המדבר. "המסע היה רק ההתחלה", מתארת ענבל, "החוט המקשר שיצר את הכימיה ונתן את המקום לכל אחת להביא את עצמה כמו שהיא". 

"מעולם לא היינו במסע יחד", מוסיפה שושנה, "הכרנו אחרי הטיולים, במסגרת הפעילות המשותפת במועדון מלכת המדבר. ימי מיונים, התנדבויות, מסיבות. האירוע הוא רק התירוץ, השאר קורה מאליו".

שרועות על המחצלת בשלווה שלא מוכרת לאף אחת מאיתנו בשגרת יומה. חצי ירח צופה עלינו מלמעלה ושחור הלילה זרוע הכוכבים נגלה במלא יופיו. שושנה פורסת עוד מהעוגה לכולנו ואני וכרמית כבר מזמן גילינו שאנחנו יכולות להתגלגל מצחוק על כלום ועל הכל. מיכל מחליטה לקחת לידיים את הויכוח איזה ביסלי טעים יותר, בצל או גריל ולהישאר שוב ללא תשובה חד משמעית. ואורלי מפתיעה בסלסלת דובדבנים תוך שהיא מפליאה בשירת "סלינו על כתפינו".

נזכרתי איך בשנה שעברה, כשיצאה כמלוות-מסע לחבל יונאן שבסין, הפתענו אותה בנתב"ג כששבה מהמסע. לקראת ארבע לפנות בוקר נכנסה קבוצת מלכות שהוכתרו זה עתה בשער הכניסה לטרמינל, ומאחוריהן, צנועות, בחולצות שחורות, בנות הצוות- המלווה והמדריכה: גאות, יפות ומחייכות. כמות החיבוקים והתודות שקיבלו יכלו להעיד על כמות הנתינה במסע של 10 מים מלאים. "מי שנותן אהבה, מקבל חזרה", היא אומרת.

לקראת היציאה למסע הבא היא מתרגשת ועונה מבלי שנשאלה: "אני עוד לא מכירה את הקבוצה שלי, אבל אני כבר יודעת שהן הקבוצה הכי הכי מוצלחת!". ענבל מתערבת: "שלי יותר!" - לראשונה תצא כמלווה למסע בהודו וכל כולה גאווה והתרגשות. "זו מבחינתי סגירת מעגל, כשיצאתי לפני שנים למסע האישי שלי ראיתי את הצוות וקיוויתי שיום אחד אהיה שם. כל מסע הוא עולם ומלואו ואני רוצה להפיק עבורן את המיטב. להכין להן את המסע לו ייחלו".

החברות הכי טובות

כך גם מצאנו את עצמינו, חבורת "הממלכה הקסומה", שנים אחרי המסע המקורי, עושות שטויות, נהנות וחיות את הרגע. אולי זה סוד הקסם, להיות במקום שבו ה"אני" הוא הנכון ביותר. יש שקוראים לזה העצמה, יש שקוראים לזה חזרה לעצמ, יש שקוראים לזה מסע לחיים. מה שבטוח הוא שהאמת טמונה במקום שבו את מגלה שחברותייך החדשות - הן בדיוק כמוך. מלכות.