קרב במשקל כבד: הולנד וגרמניה על כל הקופה
השתיים ייפגשו הערב (21:40, ערוץ 9), במשחק שמביא איתו היסטוריה של קרבות ויריבות מרה. ההולנדים חייבים לנצח, אך עסוקים במחנאות, הגרמנים לא מתכוונים לעצור. וכן, יש גם זווית ישראלית. עמיר פלג, שליחנו לאוקראינה, ביקר באימונים ובמסיבות העיתונאים וכבר להוט לקראת הערב
את ההרכב של הולנד בגמר של 1974 מול מערב גרמניה כל אוהד בישראל דיקלם מתוך שינה. ואלה לא היו רק יוהאן קרויף, יוהאן נייסקינס, רודי קרו וג'וני ראפ, אלא גם המגן וים סורביר, האחים ואן דר קרקהוף ואפילו המחליף ששם המשפחה שלו היה ישראל.
אבל בסוף הגרמנים ניצחו 1:2 וההפסד של הטוטאל פוטבול נתפס בארץ כטוטאל לוס. תוצאה כזאת הערב (ד', 21:40) בחארקוב - וההולנדים יכולם להתחיל לארוז. הולנד הובילה אז מפנדל מהיר של נייסקינס, פול ברייטנר השווה, גם כן בפנדל, וגרד מולר כבש את שער הניצחון.
ברייטנר עצמו גילה לא מזמן שכאשר הנבחרת שלו קיבלה את כדור העונשין ההוא מהנקודה הלבנה, כולם בנבחרת ברחו מאחריות ואף אחד לא ידע מי בועט. "אז אני", כך סיפר, "פשוט לקחתי את הכדור והשוויתי". במסיבת העיתונאים לפני האימון הגרמני אתמול, אחד הכתבים הזכיר למאמן יוגי לב את הסיפור הזה ושאל האם הפעם הוא יודע מי יבעט פנדל, במקרה שגרמניה תקבל אחד כזה. לב הפתיע ואמר שלא.
חגיגת יורו 2012 ב-ynet ספורט:
בכלל, היריבות ההיסטורית בין שתי הנבחרות תפסה חלק נכבד בשאלות העיתונאים. דווקא כתב בלגי ניסה לחמם את הגזרה ואמר למאמן הגרמני: "באיזו קלישאה היית משתמש כדי לתאר את המשחק מול גרמניה? אצלנו בבלגיה קוראים לזה משחק מלחמה". לב ענה: "אני לא מדבר במונחים כאלה, אבל בהחלט יש יריבות גדולה בין שתי הנבחרות. להולנדים תמיד היו שחקנים גדולים, כמו קרויף, חוליט ורייקארד". למצב הרוח הקרבי של הבלגים עוד נחזור בהמשך.
בסטיאן שוויינשטייגר, שגם הוא הגיע למסיבת העיתונאים, נשאל אם לדעתו רובן יבעט פנדלים גם בנבחרת אחרי שהחמיץ אחד כזה בגמר הצ'מפיונס. שווייני הג'ינג'י חייך והשיב: "אני ורובן מחליפים אס-אם-אסים, אבל לא על הדברים האלה. והכי חשוב שיש לו שוער שיודע לעצור פנדלים".
הקטע הכי מצחיק היה כשנציג אופ"א הודיע שמסיבת העיתונאים תמה, אבל אז עיתונאי חצר הולנדי ביקש את רשות הדיבור ואמר: "רק רציתי להבהיר שאני הולנדי ושגם מבחינתי המשחק הזה הוא רק ספורט, לא מלחמה". ואן דר טמבל. ואז הגיע הרגע שלנו. לב נשאל אם הוא מרוצה מאיך שהנבחרת שלו נראתה מול פורטוגל וענה: "בהחלט, שיחקנו טוב, הגענו ליורו מאוד מאורגנים אחרי משחקי ההכנה מול שווייץ וישראל. זה עזר לנו מאוד". יפה מצידו, לא שכח מי שיפר לנבחרת שלו את המוראל.
מה אומרת החותנת
אבל הסיפור במחנה ההולנדי הוא מערכת היחסים בין השחקנים, וביקורת שחלקם השמיעו על שיטת המשחק של המאמן ברט ואן מרוויק. אמנם במסיבת העיתונאים
המאמן והקפטן ווסלי סניידר אמרו שהכל מצוין, אבל העיתונאים ההולנדים יודעים לספר על שני מחנות.
אחד בראשות אריין רובן, שמעדיף את רפאל ואן דר וארט כקשר נוסף בהרכב, והשני בראשות סניידר, שחושב שקלאס יאן הונטלאר חייב לפתוח. השאלה הזו העסיקה מאז ההפסד לדנמרק את אנשי המקצוע בהולנד, ורובם הצטרפו למחנה השני, כלומר שהולנד חייבת לשחק עם שני חלוצים - הונטלאר בעמדה מס' 9 ורובין אן פרסי 10.
ובתוך הוויכוח המקצועי הטהור הזה יש עוד סיפור, הרבה יותר רגיש. בהפסד לדנים, ואן מרוויק החליט להחליף במחצית השנייה דווקא את נייג'ל דה יונג, בזמן
שכל ההולנדים ראו שמארק ואן בומל הרבה לטעות והיה השחקן החלש ביותר במגרש.
דה יונג עצמו הביע תרעומת על החילוף ולא מעט שחקנים בנבחרת הסכימו איתו. כל זה היה נשמע הרבה פחות מעניין, אלמלא ואן בומל היה נשוי לבתו של ואן מרוויק. כשהקשר והמאמן סועדים ביחד בארוחת סוף השבוע אצל החותנת, וכשהילד של הראשון הוא הנכד של השני, בטח יותר קשה להחליף אותו.
ואם כל זה לא מספיק, לפי הדיווחים בהולנד, מספר שחקנים התלוננו על ההחלטה לקיים את מחנה האימונים בפולין, בזמן שכל משחקיהם בבית המוקדם נערכים
בחארקוב שליד הגבול הרוסי, עניין של כמה שעות טיסה. אחרי שאתה מפסיד במשחק הפתיחה לדנמרק, הדרך חזרה נראית הרבה יותר ארוכה, בטח כשאתה נוחת בפולין ומרגיש לבד בחושך.
פוסט-טראומה
במסיבת העיתונאים שלפני האימון המסכם של ההולנדים אמש, ואן מרוויק אמר: "אלה סיפורים שתמיד יוצאים בתקשורת אחרי הפסדים, יש הרבה נבחרות שעשו כמונו. זו לא הסיבה שהפסדנו". אלא שבשלב זה כתב בלגי שוב שמח לחמם את האווירה ושאל את המאמן על היחסים העכורים בנבחרת. ההולנדי, החייכן בדרך כלל, קצת איבד את קור הרוח וענה: "עכשיו אנחנו מתארגנים למשחק הכי חשוב שלנו בשנתיים האחרונות, ולא אתייחס לדברים האלה".
בלי סודות
לזכות הולנד ייאמר שגם אתמול, למרות כל הלחץ, היא הייתה הנבחרת היחידה בטורניר שכל האימון שלה היה פתוח לתקשורת. אצל כל יתר 15 הנבחרות,
העיתונאים מוזמנים לצפות ברבע השעה הראשונה, עד שהכרוז מודיע: "תם החלק הפתוח של האימון, כולם מתבקשים לעזוב".
אצל ההולנדים אין סודות. אז מה היה באימון המסכם: בעיקר בעיטות לשער, ואחר כך משחק 9 נגד 9 על חצי מגרש, ההגנה נגד ההתקפה. ואן פרסי והונטלאר שיחקו יחד בחוד, אבל קשה להאמין שדווקא מול גרמניה, ועוד עם הגב אל הקיר, ואן מרוויק יקבל אומץ ויפתח הערב עם שני חלוצים.
ויש עוד עניין חשוב לקראת משחק המלחמה הערב, כמו שהבלגי קרא לו ובצדק. איזו נבחרת תקבל הערב יותר דחיפה מהיציעים באצטדיון מטאליסט חארקוב, שמכיל 43 אלף מקומות? ובכן, לפי כל הסימנים, לגרמנים יהיו הרבה יותר אוהדים. במשחק מול פורטוגל נראה היה שהם הביאו למעלה מ־20 אלף איש, אבל זה היה בלבוב הסמוכה לגבול הפולני, וגרמנים רבים הגיעו ברכב. חארקוב נמצאת הרבה יותר מזרחה.
ההולנדים גייסו למשחק מול דנמרק בקושי 6,000 אוהדים, אבל גרמניה זה "ה"משחק מבחינתם, ולפי ההערכות הערב כבר יגיעו עשרת אלפים. לצערם של ההולנדים, היורו באוקראינה לא נערך לפני שבע שנים. בשיאה של "המהפכה הכתומה", הם היו ממלאים אפילו את האצטדיון האולימפי עם 90 אלף המקומות בקייב.
