תלמידים פיתחו מתקן מיוחד לגיטרה עבור חבר נכה
תלמידי כיתה ז' באורט שרת בנצרת-עילית הצליחו לגרום אושר לחברם דביר, הלוקה בשיתוק מוחין - וגרפו את המקום הראשון בתחרות מפתחים צעירים
במשפחתו של דביר וכמן (18) יש הרבה מוזיקאים: אחות אחת מנגנת בגיטרה, בקלרינט ובסקסופון, אחות אחרת מנגנת באורגן, וגם האמא ניגנה בעבר. גם דביר רצה מאוד לנגן בגיטרה, אך שיתוק המוחין שבו הוא לוקה מנע זאת ממנו - עד לאחרונה.
קבוצת תלמידים מבית-הספר אורט שרת בנצרת-עילית, שבו לומד דביר, סיימו באחרונה לתכנן ולבנות עבורו מתקן מיוחד שמחזיק את הגיטרה ומאפשר לו לנגן. "לא יכולתי להחזיק את הגיטרה בידיים ולכן גם לא יכולתי לנגן, למרות שמאוד רציתי," סיפר דביר. "כשהם סיפרו לי שהם בונים את המתקן, לא האמנתי שהם יצליחו בכזו רמת דיוק."
הפרויקט התחיל בתחרות ארצית בשם "גם אני יכול," שבמסגרתה התלמידים מתכננים ובונים אביזרי עזר לילדים ולמבוגרים עם מוגבלויות. תלמידי כיתה ז' בבית-הספר התלבטו בין כמה פרויקטים, והמורה אורי בר, שמלמד אותם טכנולוגיה ופיזיקה, הציע להם לעזור לדביר. "לימדתי את דביר בחטיבת הביניים," סיפר אתמול בר. "ביקרתי אז בביתו וראיתי שכל בני המשפחה מנגנים ורק הוא לא יכול. למדתי ממנו שהחלום שלו הוא לנגן בגיטרה."
"התפקיד שלי בקבוצה היה לחקור את המחלה, ללמוד אותה ובהתאם לבנות את המתקן," תיארה דניאל אברמוב (12) מקבוצת הפיתוח.
"זו עיר קטנה וכולם מכירים את דביר," הוסיף חברה לקבוצה, שי אטוס .(12) "ידעתי שיש לו בעיה עם האחיזה. התחלתי לחפש דרכים יצירתיות לבניית המתקן, ואז עלה הרעיון להשתמש בזרוע שאליה מצמידים מכשיר ג'י-פי-אס במכונית. חיברנו כמה זרועות כאלה לגיטרה וכך חסכנו מדביר את הצורך להחזיק את הגיטרה."
תהליך הפיתוח נמשך חמישה חודשים, ולפני כמה ימים הציגו המפתחים הצעירים את המתקן בפני דביר. "זה היה אחד הימים המאושרים בחיי," תיאר דביר, "ריגש אותי מאוד שחבריי ללימודים עשו את זה בשבילי."
"היה כיף לראות אותו מנגן לראשונה בחייו," אמרה דניאל. אגב, המתקן המקורי זיכה את חברי הקבוצה במקום הראשון בתחרות "גם אני יכול."
"אני גאה בהישג הטכנולוגי של התלמידים," סיכם שמעון גפסו, ראש עיריית נצרת-עילית, "ויותר מזה אני גאה ברגישות שהפגינו כלפי חברם הנכה."
