למה הבחירות ביוון חשובות? שאלות ותשובות
עיניה של אירופה נשואות ליוון, שם הולכים היום הבוחרים לבחירות שהן סוג של משאל עם על האירו. מהי הדילמה העומדת בפני המצביעים ולמה זה בעצם כל כך חשוב, בהתחשב בממדיו הקטנים של השוק היווני, המספק רק 2% מהתפוקה באירופה
מדוע יוון שוב בכותרות?
בקיצור רב – ההצבעה היום היא סוג של משאל עם על האירו.
במרס הוחלט להעניק ליוון חבילת חילוץ שנייה המורכבת מהלוואות ומהסדרי חוב.
אך אם יוון תתנער מתנאי החילוץ שהוצבו לה, יפסיקו שותפיה הבינלאומיים לספק לה את הלוואות החילוץ שבהן היא תלויה. הדבר עלול לגרום לה לא לעמוד בתשלומים, להגיע למצב של חדלות פירעון ולאלץ אותה לעזוב את גוש האירו. הצעד עלול להחליש מאוד את המטבע האירופי ולגרום לגלי הדף ברחבי המערכת הפיננסית הגלובלית.
מה עשוי לקרות ליוון אם תעזוב את האירו?
מאז הקמת גוש האירו, לא עזבה אותו אף מדינה ובספר החוקים העצום של האיחוד האירופי לא מתואר הליך לסילוק חברה. אך אם תעזוב יוון את הגוש, לא תיוותר לה ברירה אלא להדפיס כסף משלה, הדרכמה, כדי לשלם.
על פי ארגון המחקר היווני "הקרן למחקר כלכלי ותעשייתי", הדרכמה החדשה תאבד חצי מערכה או אף יותר מכך אל מול האירו. הדבר יגביר את האינפלציה ויחליש את כוח הקנייה של היווני הממוצע. התפוקה הכלכלית תצנח ותביא לעלייה באבטלה במדינה שבה אחד מתוך חמישה כבר מובטל. מחירי הסחורות המיובאות ינסקו.
עם זאת, חלק מהמומחים מסבירים שדרכמה חלשה תוריד את מחירי הסחורות היווניות המיוצאות ותהפוך אותן לאטרקטיביות יותר בשוק התחרותי. כך יתרום הדבר להנעה כלכלית מחודשת. המחיר הנמוך של כוח העבודה והנדל"ן עשוי למשוך חברות חיצוניות ולגרום להן להעביר מפעלים ליוון. גם מחירי שירותי התיירות יצנחו והדבר עשוי למשוך תיירים רבים.
יוון היא מדינה כל כך קטנה. מדוע חברותה בגוש האירו חשובה?
נכון שכלכלתה של יוון מהווה רק שני אחוזים מכלל התפוקה הכלכלית של גוש האירו, אך אם היא תפרוש מהגוש, המשקיעים יחלו לחשוש מעזיבת מדינות נוספות שמצבן הכלכלי רעוע, כמו איטליה וספרד. החשש יביא לעליית עלויות ההלוואות שמשלמות המדינות הללו, וייתכן שיגיע לרמות שיאלצו אותן להזדקק לחילוץ בינלאומי. אירופה תיקלע למעגל אכזרי.
הבנקים האירופיים המחזיקים בנתח גדול מאגרות החוב הממשלתיות של היבשת יוחלשו באופן ניכר ויימנעו מלהלוות כספים זה לזה. הדבר עלול ליצור משבר אשראי כמו זה שנוצר לאחר התמוטטות בנק ההשקעות "להמן ברדרס" בארה"ב.
המצב עלול להחריף אם משקיעים ואנשים שחסכונותיהם מושקעים בבנק ימשכו את כספם ויעבירו אותו למדינות חזקות יותר כמו גרמניה, או יוציאו אותו לחלוטין מגוש האירו. הדבר יגביר את חוסר היציבות של המערכת הבנקאית.
מה יכול לקרות היום?
פוליטיקאים וכלכלנים באירופה מודאגים מכך שקואליציית השמאל "סיריזה", שמתנגדת לתוכנית החילוץ ושהגיעה למקום השני בבחירות הקודמות, תצליח יותר היום. מנהיגה הכריזמטי של המפלגה, אלכסיס ציפראס, הבטיח לבטל את הסכם החילוץ הבינלאומי אם ייבחר.
המפלגות המסורתיות, PASOK ו"הדמוקרטיה החדשה", הבטיחו לפתוח את ההסכמים ולקיים מו"מ על חלקים מהם. אך הן לא מבקשות לבטל את ההסכמים ועומדות על כך שהישארות בגוש האירו היא בראש סדר העדיפויות היווני.
כדי ליצור ממשלה יש צורך ב-151 מושבים מתוך 300 מושבי הפרלמנט. החוק היווני מעניק למפלגה שמגיעה למקום הראשון בונוס של 50 מושבים. ועדיין, לא צפוי שמפלגה בודדת תצליח לזכות בדי קולות כדי להשיג רוב שיאפשר לה להקים ממשלה בעצמה. כך שצפוי מו"מ פוליטי להרכבת קואליציה – מו"מ מסוג זה שנכשל בבחירות הקודמות.
אבל חוץ מיוון, גוש האירו בסך הכול בסדר, לא?
לא בדיוק. ספרד היא המדינה האחרונה שביקשה חבילת חילוץ בינלאומית – והגדולה ביותר בגוש.
עלויות ההלוואה זינקו בשבועות האחרונים בשל חשש שאין לה די כסף לסייע למגזר הבנקאי שלה, שסבל קשות מהתמוטטות בשוק הנדל"ן המקומי.
שרי האוצר של 17 מדינות בגוש הסכימו להעניק לספרד הלוואות חילוץ בערך של 100 מיליארד אירו. צעד החילוץ אמור היה להרגיע את השווקים לקראת הבחירות ביוון, אך השיג אפקט הפוך. עלויות ההלוואות של ספרד עלו למחיר הגבוה ביותר מאז 1999, בשל החשש מהנטל הנוסף שתוכנית החילוץ תטיל על החוב הספרדי. העצבנות הזו בשווקים הורגשה גם באיטליה. רומא נאבקת בחוב העצום שלה ובכלכלתה המקרטעת. השבוע, סבלה גם היא מהאמרה בעלויות ההלוואה.
לפנייה לכתב/ת 
