שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    וייטנאם וסין מסוכסכות? ישראל יכולה להרוויח
    סכסוכי הגבולות של וייטנאם ושכנותיה פותחים בפני התעשיות הביטחוניות של ישראל אפשרויות ייצוא נרחבות. הטכנולוגיות השונות יתאימו לוייטנאם לפי זירות הסכסוך השונות

    נושא גבולות המולדת בוייטנאם אינו נתון לריבוי דעות ולחשיבה פתוחה. אולי בגלל שנים של כיבוש צרפתי, יפני, סיני ואמריקאי, אולי בגלל שהגאווה הלאומית נשענת באופן כמעט בלעדי על מלחמה כנגד המעצמות על איחוד האומה, ואולי בגלל שבכלל במזרח אסיה גאוה לאומית מתנהלת בטונים גבוהים שהמערב כבר כמעט ואינו זוכר. התוצאה היא שבוייטנאם הנכונות להתפשר על גבולות עם שכנותיה היא נמוכה ביותר אם בכלל, וכל אי בים או קילומטר בג'ונגל יכולים להפוך למלחמה כוללת, מלחמת וייטנאם אם תרצו.

     

     

    לא מדובר כאן רק בגיאו-פוליטיקה אלא גם בכלכלה. כאשר מדובר בסכסוך הגבולות עם לאוס על שטחי יער גשם ניתן לפתור זאת בהצבת עוד גדוד של חיל רגלים לאורך הנהר, אך כאשר מדובר במחלוקת עם סין על איים בים אז מתעורר צורך במערכות מכ"ם, טילי ים-ים, מערכות בקרת גיזרת לחימה, מזל"טים ופרטי ציוד רבים אחרים שלא קונים במכולת. לא פלא לפיכך שוייטנאם עורכת לאחרונה מסע רכישות נרחב שבו היא מנסה לצמצם את הפער הטכנולוגי בינה לבין שכנותיה ובעיקר מול שכנתה שמצפון.

     

    צמצום פער טכנולוגי? מול סין? כן, זאת משימה לא פשוטה. אמנם כלכלת וייטנאם התפתחה רבות בשנים האחרונות ויש מי שמציב אותה בתור "סין הבאה בתור", אך היא עדיין לא יכולה להתחרות בתקציבים ובגופי הפיתוח והחשיבה שמשרד ההגנה הסיני יכול להציב.

     

    את קיצור הדרך היא יכולה להשיג על יד גישה אל מערכות לחימה שאליהן לא יכולה להגיע סין. כן, יש דבר כזה - מדובר בתעשיות הטכנולוגיות של ארה"ב ושל בעלות בריתה, ובכלל זה ישראל, אשר מנועות מלמכור מערכות נשק לסין. וייטנאם, המדינה שעשתה צרות צרורות לארה"ב בימי המאבק הבין-גושי, מוגדרת היום על ידי משרד ההגנה של ארה"ב כ"A very friendly country" וזה פותח בפני החברות הישראליות בתחום זה כר נרחב של מכירות פוטנציאליות.

     

    מומלץ להצטייד במפות

    המערכות הנדרשות הן אלה הנותנות מענה לזירות השונות. כשעושים עסקים בתחום הבטחוני מומלץ להגיע עם מפות טופוגרפיות. הנה מדריך מהיר לסכסוכי הגבולות של וייטנאם. סוג המערכות הנדרש תלוי בתנאי הזירה ובמאפיינים של היריב.

     

    איי ספראטלי (Spratly) - קבוצה של למעלה מ-700 איים קטנטנים ושוניות בחצי הדרך בין שפך המקונג לדרום הפיליפינים. נושא הבעלות על האיים סבוך כמעט כמו הבעיה המזרח תיכונית, עילות לתביעת בעלות יש לסין, טאיוון, הפיליפינים, מלזיה, ברוניי וכמובן וייטנאם. כל אחת מהן החלה לאוורר את המסמכים המצהיבים שברשותה החל מהרגע בו התברר שבמדף היבשת נמצאים מאגרי גז ונפט גדולים. בשני אירועים שונים לאורך שנת 2011 אף הותקפו בידי סין ספינות וייטנאמיות שערכו סריקות מקדימות לקראת חיפושי נפט.

     

    איי פארסל (Paracel) - קבוצה של כ-30 איים ושוניות בעלי ערך בתחומי דיג ותיירות מדרום לאי הסיני האינן וממזרח לעיר הוייטנאמית דה-נאנג. טאיוון, וייטנאם וסין תובעות עליו בעלות וגם שמרו בו על נוכחות צבאית קטנה לאורך השנים על מנת לממש זאת. החל משנת 1974 השתלטו על האיי כוחות פלישה סיניים, טאיוון העדיפה להניח את הנושא הזה הצידה אך מבחינתה של וייטנאם, מדובר בשטח כבוש. היא אמנם לא מנסה לעת עתה לכבוש אותם מחדש אך מעלה זאת בכל הזדמנות כנושא בעל חשיבות גדולה מבחינת הגאווה הלאומית, ושולחת מדי פעם ספינות "אזרחיות" על מנת לגשש ולהצהיר על כוונות.

     

    גבולות קמבודיה ולאוס - מחלוקת קיימת בנוגע לכמה אזורים לאורך הגבולות עם מדינות אלו, מרביתם נשלטים היום בידי וייטנאם. הרגישות היותר גדולה היא של השטחים הצפוניים, אלה שמול לאוס המצטיירת בשנים האחרונות יותר ויותר כמדינת חסות של סין. המעצמה שמצפון רוכשת בה מכרות ושטחים חקלאיים, מספקת עבודה, קונה ממנה חומרי גלם ומוכרת לה מוצרים מוגמרים ומשיגה השפעה רבה במסדרונות המימשל. עד כה לא היו סכסוכים אלה מקור ליותר מאשר חילופי אש מזדמנים, אך בהחלט אפשרי שבעת סכסוך עם וייטנאם תפעיל סין כנגדה את שכנתה שממערב לה בג'ונגלים ותחמם את הגבול למטרותיה.

     

    חוסר יציבות פנימית – כן, גם זה יכול להוות מקור לבעיות בטחוניות, ומציב בפני ראשי המדינה רשימת קניות מתחום ה-HLS ממכשירי ציתות ומעקב ועד לאמצעים לפיזור הפגנות. מתיחות הייתה קיימת מאז ומתמיד בתוך וייטנאם בין צפון לדרום: בין אנשי אנאם לאנשי צ'מפה, ודיכוי הדרומיים לאחר הכיבוש של מדינת דרום-וייטנאם רק העצים זאת. לעת עתה הכל שקט אך התערערות סמכותו של המימשל היושב בצפון עלולה להוציא אנשים וגם טנקים לרחובות.

     

    התערערות שכזאת אינה חזון בלתי אפשרי אם זוכרים שזאת מדינה קומוניסטית בלתי דמוקרטית שתושביה נחשפים יותר ויותר לעולם הגדול, להשכלה ולערכים מערביים. מהומות מהסוג שהיה בתאילנד, באינדונזיה ואף בסין בשעתו עלולים לפרוץ גם בוייטנאם, ולא ברור מה יהיו תוצאותיהם ביום בו זה יתרחש.

     

    בתוך צבר המשברים והסכסוכים שבאסיה, וייטנאם תופסת מקום בולט ועלולה לשוב להיות זירת לחימה. ממשלת וייטנאם מכירה את הפרטים הללו יותר מכל אדם אחר ובדרך השקדנית המאפיינת את העם הזה היא מתכוננת ליום סגריר. זה אחד הגורמים העומדים מאחורי ההתקרבות המשמעותית שלה אל ישראל בשנים האחרונות, מדינת הסטרטאפ והתעשיות הבטחוניות, מולדתן של טכנולוגיות מתקדמות בתחומים רבים שיכולים להיות קריטיים בזירות שתוארו כאן.

     

    טל רשף מנהל את פורום אסיה-ישראל לעסקים, יועץ ומרצה לעסקים באסיה , מחבר הספר המדריך הישראלי לעסקים בסין. מרצה לתרבויות בחברות ובחוגי בית.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים