שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כמו אמא: איך תורם החיקוי להתפתחות תינוקות
    כשהם נולדים אתם מוציאים להם לשון - והם מוציאים בחזרה. כשהם גדלים הם מחקים את טון הדיבור שלכם, את סדר הפעולות ועוקבים אחריכם בעניין. מדוע יכולת החיקוי חשובה ביותר להתפתחות ומה ניתן לעשות כדי לעודד אותה? מדריך מיוחד

    אם יצא לכם לשמוע את ילדיכם מדברים כמוכם, או במקרה אחר את עצמכם נשמעים כמו הוריכם - ובין אם זה מחמיא לכם או קצת פחות, קבלתם עוד הזדמנות להבין את כוחו של החיקוי. החיקוי הוא מרכיב דומיננטי בחיים האנושיים (גם החיות המצטיינות בחיקוי הן, כידוע, החכמות ביותר).

     

    החיקוי הוא שקוף ולרוב אנחנו לא מודעים לקיומו. הוא מיידי או מושהה, עוזר לנו להרחיב את רפרטואר הפעולות שלנו, הוא קושר בין אנשים והופך אותם לחברה ויש לו תפקיד מרכזי ביכולת של בני האדם להבין אחרים.

     

    עוד כתבות של יעל זקוב בערוץ הורים :

    מפתח חשיבה מרחבית: למה חשוב לשחק בפאזל

    מדריך: עוזרים לתינוק לפתח את שיווי המשקל

     

    ילדים הם חקיינים מצטיינים. הם במיוחד זקוקים לחיקוי כי עבורם הכל חדש ודורש הדגמה. כמו בכל דבר, יכולות החיקוי מתפתחות בהדרגה ועל פי שלבים שקורים מעצמם, ללא צורך בהנחיה חיצונית. להורים תפקיד מרכזי בתהליך, אך זהו התפקיד הכי קל בעולם: הם פשוט מטפלים בילדים באהבה וללא מאמץ מיוחד מדגימים להם כיצד לפעול.

     

    מקומו המשמעותי של החיקוי בתהליכי למידה ותקשורת מאתגר את החוקרים והמדענים להבין "איך זה עובד?" והתגליות זורמות ונערמות. לפניכם סקירה של התפתחות יכולות החיקוי והצעות לגבי מה שאפשר לעשות עם הידע הזה בבית.

     

    באיזה גיל מתחילים תינוקות לחקות?

    תאמינו או לא, הסוגיה מובילה לדיונים סוערים בקרב החוקרים. כבר משנות ה-80 התפרסמו מחקרים המצביעים על כך שתינוקות נולדים עם יכולת חיקוי. היה זה גילוי מפתיע שכן עד אז רווחה הדעה שהחיקוי מתחיל רק בשנה השנייה לחיים. החוקרים הטוענים לגילוי צילמו ותיעדו את התינוקות ביום היוולדם מוציאים לשון ופותחים את הפה כאשר הם רואים אדם מבוגר עושה זאת מולם.

     

    אך האם תינוקות מסוגלים לחקות את תנועות הפה, כאשר הם עדיין לא יודעים שיש להם פה? ישנם חוקרים שיענו שלא וכי יכולת החיקוי מתפתחת מאוחר יותר. ואכן במחקר נגדי הוכיחה חוקרת שגם כאשר היא השמיעה לקטנטנים את האופרה "הספר מסיביליה" הם הוציאו לשון ופתחו את הפה - לשיטתה, זוהי פשוט יכולת התגובה שלהם.

     

    יש עוד דבר שתינוקות יודעים לעשות מיום היוולדם: לבכות. החוקרים הסקרניים בדקו את טון הבכי של תינוקות צרפתיים וגרמניים בימיהם הראשונים. התינוקות הצרפתיים בכו בטון עולה, בדומה לשפה לה נחשפו בעודם ברחם. ואילו התינוקות הגרמניים בכו בטון יורד, בדומה למבטא הגרמני.

     

    לידה עד 6 חודשים: האח הקטן עוקב אחריכם

    בגיל מספר חודשים התינוקות לומדים לחקות קשר עין ולמקד את תשומת לבם. רוב התינוקות הופכים לחקיינים מעולים על ידי כך שהם פשוט מסתכלים על האנשים סביבם, ובעיקר עוקבים אחר ההורים המוכרים ומעוררי הביטחון. בשלב זה התינוקות מנסים לברר מה ההורים עושים. הם צופים בהכל, ובייחוד יתעניינו כיצד הגדולים מפעילים את המשחקים שלהם - ואז ינסו לחקות ככל יכולתם.

     

    טיפ להורים:

    אם תחקו אתם את תנועותיו או קולותיו של התינוק, תיצרו משחק מעגלי של חיקוי (מה זה משנה מי התחיל?).

     

    הפתיעו את התינוקות בהבעות פנים מצחיקות. הם מכירים אתכם כמו שאתם, אך אם תרימו גבה, תמצמצו עם העיניים, תוציאו לשון או תעשו משהו מצחיק עם הפה - הם יבחינו בהבדל וסקרנותם תעורר. הניסיון להבין "מה קורה פה?" יעודד אותם להפעיל שרירים דומים בפנים שלהם.

     

    באופן דומה שנו את טון הדיבור - פעם עולה ופעם יורד, פעם לחישה ופעם קול רם.

     

    חצי שנה: יודעים יותר - ופועלים 

    בעקבות ההתפתחות המוטורית מצליחים התינוקות להראות לעולם קצת יותר ממה שהם יודעים ודברים מתחילים לצאת לאור. במחקר שנערך לתינוקות בני שלושה חודשים הראו הבודקים כיצד הם משחקים עם בובת פרווה. הבודקים האמינו כי התינוקות היו יכולים לחקות את הפעילות אם רק היו להם היכולות המוטוריות לעשות זאת, ולכן חזרו ובדקו כיצד התינוקות מגיבים לאותה בובה בגיל חצי שנה.

     

    כדי שהתינוקות לא ישכחו את מה שראו הציגו הבודקים לתינוקות את הבובה, אך ללא המשחק - פשוט הניחו אותה מולם במשך חצי דקה, כשש פעמים עד לבדיקה החוזרת. במפגש המחודש עם הבובה, ועם יכולות משוכללות יותר, חיקו התינוקות את סידרת הפעולות שראו שלושה חודשים קודם לכן.

     

    תנו לו טלפון - והוא לא יפסיק לדבר איתכם (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    תנו לו טלפון - והוא לא יפסיק לדבר איתכם(צילום: shutterstock)

     

    8 חודשים: לפני המילים

    באופן דומה יתחילו התינוקות לדבר רק בעתיד, אבל כבר עכשיו הם לומדים בשקדנות את השפה. בסביבות גיל שמונה חודשים התינוקות מחקים את האינטונציה של הדיבור, והמלמול דומה יותר ויותר למבטא המדובר סביבם. בשלב זה מתחילים התינוקות לחקות תנועות פשוטות ומתנסים בתקשורת כאשר הם "עושים שלום" משחקים "קוקו" או מוחאים כפיים.

     

    טיפ להורים:

    "עשר אצבעות לי יש"; "בוא אלי פרפר נחמד"; "ידיים למעלה על הראש" או כל שיר אחר שאתם אוהבים המערב תנועות ידיים, יכול לזמן למידה מחיקוי והזדמנות לתינוק להראות לכם מה הוא יודע. חיזרו אחר אותו שיר וקצב שוב ושוב. לאחר שתינוקכם מכיר אותו ואת משחק הידיים, הפסיקו להציג לו את התנועות - ותנו לו הזדמנות לעשות אותן בעצמו.

     

    לתינוקות לוקח זמן ללמוד את התנועות ועד אז אתם יכולים לחפש רמזים לכך שתינוקכם מבין ורוצה להשתתף: אם הוא מתנדנד לפי קצב השיר, מפסיק את פעולותיו ומקשיב בשקט, פותח את העיניים, עוקב במבטו או משמיע יותר קולות - הוא בעניין.

     

    עקבו אחר מבטו של התינוק ואם הוא מעביר את מבטו למקום בגופו או בגופכם שאתם עומדים לציין בשורה הבאה, דעו שהוא כבר מבין.

     

    9 חודשים: לחקות בלב

    מדענים הראו שכאשר בני תשעה חודשים מסתכלים על אנשים מושיטים יד לחפצים, המקור המוטורי במוחם מופעל, כאילו הם עצמם מושיטים את ידם. באוניברסיטת לונדון נערך מחקר ובו חיברו לראשם של לתינוקות אלקטרודות במטרה לנטר את הפעילות המוחית בזמן שהקטנים צפו או התנסו בעצמם בהפעלת משחק. רישום הפעילות המוחית הראה שאותם אזורים במוח הפועלים כאשר התינוקות מושיטים את ידיהם ומשחקים בצעצוע, מופעלים גם כאשר הם מסתכלים על המבוגר עושה תנועות דומות בידיו.

     

    אך התגלית העיקרית במחקר זה הייתה, שהאזור המוטורי במוחם של התינוקות הקשור בהפעלת היד להושטה, הופעל גם כאשר התינוקות צפו בידו של המבוגר בדרכו להושיט את היד ולאחוז במשחק, רגע לפני שעשה זאת. החוקרים הסיקו שהתינוקות מבינים את כוונתו של האחר על ידי כך שמוחם מדמיין את התנועה עוד לפני שהיא מתרחשת.

     

    בגיל זה יכולים התינוקות לזהות ולחקות הבעות פנים. להבעות הפנים תפקיד מרכזי בתקשורת הבין אישית ויכולת זיהוי זו תלויה ביכולת החיקוי. התינוק יודע על עצמו איך זה מרגיש להיות שמח: הפנים נמתחות לחיוך, הגוף נמלא מרץ וכו'. מנגד הוא גם יודע איך זה מרגיש להיות מתוסכל.

     

    התינוק גם רואה את ההורים מולו שמחים או לפעמים מתוחים ומכווצי פנים. כדי להבין מה הוא רואה מפעיל התינוק את האזור המוטורי של שרירי הפנים בדמיונו (בדומה למחקר הקודם) ומבין את החוויה העמוקה יותר המתלווה לאותה הבעה. בשלב זה מתחילים התינוקות להבין שאם הם רואים את הבעת הפנים של האחר ומכירים את החוויה הרגשית המתלווה לכך, הם יכולים להסיק שזה שמחייך הוא גם שמח, וזה שמכווץ את הגבות והשפתיים - לא שמח בכלל.

     

    גיל שנה: תהייה הגיוני!

    בסביבות גיל שנה מתרחש שינוי בצורך של התינוקות לחקות. עד עכשיו הם חיקו את המבוגרים סביבם כדי להבין מה הם עושים, ומעתה יתחילו לחקות כדי להבין למה הם עושים דווקא את זה ומהי כוונתם. צורך חדש זה מוביל אותם להיות בררנים, ואם הם מוצאים כי המבוגר עשה משהו בלתי הגיוני - הם לא יטרחו לחקות אותו.

     

    המחקרים שנעשו בנושא מוכיחים היטב את הדברים: הנסיין ישב מול התינוקות והקפיץ עכבר צעצוע לאמצע השולחן. רוב התינוקות בתורם הקפיצו את העכבר גם הם. בפעם השנייה הנסיין חזר על אותה פעולה בדיוק והקפיץ את העכבר מאותה נקודה לאותו מיקום במרכז השולחן, רק שעכשיו מוקם שם בית קטן והעכבר נחת בתוך הבית.

     

    רוב התינוקות, בתורם, הושיטו יד ובפשטות הכניסו את העכבר לתוך הבית. האם חיקו התינוקות את פעולתו של הנסיין גם בפעם השנייה? בהחלט. הם חיקו את מה שהבינו כמטרת הפעולה.

     

    במחקר נוסף נבדקו בני שנה וחודשיים, כאשר הנסיין מולם הדליק פנס, המופעל במגע בעזרת ראשו. פעולה מוזרה לכל הדעות, אך התינוקות בתורם נטו לעשות כמוהו: רכנו קדימה והדליקו עם הראש.

     

    בפעם השנייה חזר הנסיין על הפעולה, רק שהפעם אחז בכל יד את קצה הצעיף הכרוך סביב צווארו. הפעם הדליקו רוב התינוקות את הפנס עם היד. כאילו אמרו לעצמם: "אאההה, הייתה לו סיבה לעשות את הפעולה המשונה שלו, הידיים שלו היו תופסות. אבל היי, הידיים שלי פנויות....".

     

    מדוע אם כך חיקו התינוקות את הפעולה המשונה הזו בפעם הראשונה? מכיוון שלחיקוי יש גם תפקיד חברתי (ברומא התנהג כמו רומאי) והתינוקות יוצאים מתוך נקודת הנחה כי למבוגרים סביבם יש סיבות טובות משלהם לפעולותיהם וזה נעים יותר לעשות כמוהם. באותו ניסוי עצמו, התינוקות הפעילו את הפנס בעזרת ראשם כל עוד הנסיין הסתכל עליהם. במקרים בהם הנסיין העביר את מבטו והסתכל על משחק שהיה על הרצפה, רוב התינוקות הדליקות את הפנס בעזרת היד.

     

    טיפ להורים:

    בסביבות גיל שנה וחצי הפעוטות אוהבים לחקות את הדברים שאתם עושים: לטאטא את הרצפה, לדפוק עם פטיש או לדבר בטלפון. הצעצועים הקטנים שנראים כמו של הגדולים יאפשרו להם להתאמן, והם ירגישו חשובים ושייכים אם תזמינו אותם להצטרף אליכם עם המטאטא שלהם, או תצטרפו אליהם ל"ארוחה" שהם הכינו. יש פעוטות שה"שיחות" הטובות ביותר שלהם מתרחשות דווקא כשהם אוחזים בטלפון ליד האוזן.

     

    הזמינו אחים או קרובים גדולים מעט יותר להיות המדגימים לפעולות שונות ותתרמו לשניים במחיר של אחד: לקטנים קל יותר ללמוד מילדים אחרים והגדולים ירגישו ממש גדולים.

     

    גיל שנתיים: המלך אמר

    בני השנתיים מתחילים לדבר אך מתקשים לשוחח. גם בלי מילים הם מתקשרים עם ילדים

    אחרים ונהנים מזה מאוד. במעבדת מחקר צפו החוקרים בחיקוי הספונטני של זוגות ילדים ועקבו אחר ריקוד החיקוי: כשילד אחד הרים מטריה, השני הרים את המטריה השניה. כשמטריה אחת נפלה, מיד נפלה גם השניה. כשילד אחד עבר לשחק בבלון, הצטרף אליו השני. אפילו אופן נענוע הבלון זכה לחיקוי. פסיכולוגים התפתחותיים מצאו קשר בין משחקי החיקוי והתפתחות השפה וקבעו כי ככל שהתינוק משחק יותר במשחקי חיקוי, כך שפתו תהייה רהוטה יותר שנה או שנתיים לאחר מכן.

     

    גם כמבוגרים אנחנו לא לגמרי פורשים מהמשחק. לפעמים אנחנו המלך ולפעמים מוצאים את עצמינו מפהקים מול המפהק הראשון (תשאלו את עורכי קומדיות הטלוויזיה ששותלים את צחוק הקהל אחרי הבדיחה). התנהגות החיקוי מסייעת בהעברת מנהגים חברתיים מדור לדור, עוזרת לנו לאמץ מילים בשפה המדוברת וללמוד דברים חדשים בכל גיל.

      

    הכותבת היא מרפאה בעיסוק לתינוקות עם עיכוב התפתחותי. לעמוד הפייסבוק של יעל





     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים