שתף קטע נבחר

צילום: shutterstock

לא על המלצרות לבדה: במה יעבדו הצעירים בקיץ?

מהבגרויות לחיפוש תעסוקה לחופש הגדול: מי מעוניין להיות שוליית קוסם, מי רוצה לקטוף דלוריות ומה דעתכם על סטארט-אפ ילדים? כמה דברים שלא ידעתם על עבודה בקיץ

עשרות אלפי בני ובנות נוער מחפשים בימים אלה עבודה לקיץ ורובם כלל לא מעלים בדעתם אילו אפשרויות עומדות בפניהם. אופיר יצחקי (17) מיהוד הוא קוסם העוסק בתחום כבר שבע שנים, ועם תחילת החופש הגדול הוא מחפש שוליית קוסם שיצטרף לסייע לו בהופעות. ניסיון לצלצל לסלולרי שלו בימים אלה על פי רוב מפנה את המתקשר למוקד טלפוני להשארת הודעות שעליו הוא מנוי, כי יצחקי בדרך כלל עסוק: או בבגרויות או במופע קסמים.

 

החופש הגדול - דיווחים נוספים בחדשות ynet:

מומחה מעריך: הקיץ יהיו פחות מדוזות

יוצאים לחופש: איך עוברים את הקיץ בשלום?

קיץ קשה להורים: 4,000 שקל לשבועיים בגן פרטי

 

יצחקי מכהן כרכז החטיבה הצעירה באגודת הקוסמים הישראלית, שבה כ-50 חברים צעירים. שוליית הקוסם שיצטרף אליו בהופעות יהיה אמון על מערכת ההגברה וההפקה מאחורי הקלעים. "בחופש הגדול יש לי קצת יותר זמן, אז אני מופיע גם בבקרים, מה שאני לא יכול לעשות במהלך הלימודים. בעצם אין לי יותר מדי זמן בקיץ הזה, כי אני יוצא להשתלמות קוסמים בלונדון".

 

מה הדרישות למשרת שוליית קוסם?

"אני לא רוצה מישהו בן 18 שמסיים י"ב. אני צריך מישהו שמסיים כיתה י' או י"א כדי שיוכל להמשיך איתי גם בשנה הבאה. בגדול, התפקיד הוא לעזור לי להוביל את הציוד ולהרכיב אותו. זה תפקיד נחשק כי העוזר יוכל לגלות את הסודות שלי. כשאני התחלתי את העיסוק בתחום, הייתי שוליה של קוסם אחר".

 

 

המקרה של יצחקי אמנם ייחודי אבל לא נדיר. לקיץ הקרוב מחפשים בתנועה לאיכות השלטון בני נוער שיוצבו (בשכר) בדוכנים ברחבי הארץ, ויעסקו בהסברת רעיונות התנועה בקרב עוברי אורח. "העבודה היא להציע לאנשים להצטרף לתנועה", סמנכ"ל פעילות אזרחית בתנועה, עמק ברכה. "עד כה קיבלנו קורות חיים של ארבעה בני נוער. זה שונה מחלוקת פליירים של רשת המבורגרים, כי הנערים גם לומדים על חשיבות איכות השלטון ופעילות התנועה".

 

כמו כן פועלת בארץ עמותת "סטארט-אפ סידס", שמטרתה לקדם את היכולות הטכנולוגיות בקרב נערים שוחרי מחשבים. לדברי מנכ"ל העמותה, סער כהן, חלק מהחניכים בתכנית עוסקים לפרנסתם כעצמאים בתחום הפיתוח והתכנות, כבר במהלך שנות הלימודים בבית ספר התיכון .

 

מי רוצה לעבוד בהתנדבות?

בשירות התעסוקה נערכים הקיץ ל-60 אלף בני נוער בגילאי 18-14 שצפויים לפנות אל הלשכות בדרישה לעבודה. חני נחמני, מתאמת השמה בשירות התעסוקה, מתאמת ציפיות: "אמנם אין לנו היצע גדול של משרות, אבל אנחנו בקשרים עם מעסיקים, ומנסים לגייס משרות נוספות. העבודות שיש לנו זה בדרך כלל חלוקה של פלאיירים והפצת מידע על אירועים, מוכרנים, ענפי הדיילות ונותני שירותים, וכמובן מסעדנות. המעסיק מציין בבקשה שלו אם הוא דורש עובדים עם או בלי ניסיון. וישנם גם מפעלים שמעסיקים ילדי עובדים, אבל אז זה לא עובר דרכנו".

 

למלצר כל הדרך לחופשה באילת (אילוסטרציה) (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
למלצר כל הדרך לחופשה באילת (אילוסטרציה)(צילום: shutterstock)

 

נחמני מסבירה שלפני החופש חובר שירות התעסוקה לרשויות מקומיות ועושים ירידי תעסוקה. שם גם מנפיקים לנערים פנקסי עבודה וחוסכים להם את ההגעה ללשכות. היא מדגישה את ההקפדה על שכר מינימום, תשלום הוצאות נסיעה ושעות מנוחה. "תקופות הכשרה או התלמדות הן אסורות בתכלית. אם באתי לראיון עבודה והמנהל אומר לי 'בואי נראה איך את ממלצרת', זה אסור. המעסיק חייב לשלם על זה. גם אם הנער מסכים לכך ביוזמתו".

 

לאידיאליסטים שמבין בני הנוער מציע בארגון "לקט ישראל" אפשרויות תעסוקה ללא שכר בקטיף ירקות שיועברו לנזקקים. "אנחנו פועלים בשדה בנהלל, ויש מגוון גידולים שאפשר לקטוף - חציל, פלפל, עגבנייה, סלק, דלורית", מסבירה ג'ולי, חברת הארגון. "המודעה פונה לכיתות ה' ומעלה. הקטיף נערך כל יום משעה 8:00 ועד 16:00 אחר הצהריים, והסחורה עוברת דרך עמותות לנזקקים".

 

דעו את זכויותיכם

בני ובנות הנוער המחפשים עבודה עלולים להיות טרף קל עבור מעסיקים נצלנים, ובשל כך עליהם צריכים להיות מודעים לזכויותיהם. לימור אילני, מדריכה בנוער העובד בטבריה, ליוותה בשבועות כמה מחניכיה שהחלו בחיפוש עבודה לקיץ. "יש לי חניכים שעובדים כל השנה", היא אומרת. "חלקם מעדיפים לעבוד באולמות אירועים כי הטיפים משתלמים להם, אבל יש בזה גם ניצול, כי חלק מבני ה-14 הללו מועסקים מחוץ לזמן חופשת הלימודים, לא משלמים להם 150 אחוז בשבת, והשכר הוא לעיתים יומי, במקום לפי שעה.

 

כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:

 

"יש מקומות שצריך לרדוף אחרי המעסיק שעבדת אצלו כדי לקבל את הכסף שמגיע לך. לפעמים עבדת אצלו רק כמה ימים, ואז זאת בעיה. לפני שנתיים למשל,

אחד מחברי מועצת טבריה העסיק 11 מהחניכים שלי בחלוקת פליירים ותליית שלטים שלו לקראת הבחירות. רק אחרי שנתיים, ואחרי שהוגשה נגדו תביעה, הוא שילם את השכר שלהם".

 

גל קמארי (17) מטבריה מתכנן גם הקיץ הזה לעבוד כמלצר קייטרינג באירועים. "בקיץ הקודם מלצרתי באולם אירועים. זו עבודה שלא צריך בשבילה ללכת ללשכת התעסוקה, פשוט הולכים לאולם", הוא מסביר. "זה כסף טוב לגיל שלי - בין 100 ל-150 שקל לערב. עובדים מ-18:00 בערב ועד חצות".

 

תנאים כאלה, אגב, מנוגדים לחוקי משרד התעשייה והמסחר, שלפיהם ניתן להעסיק נערים בגילאי 18-16 עד השעה 22:00 בלבד, ולפי היתר מיוחד עד השעה 23:00. "כשבאתי לאולם, ישר לקחו אותי לעבודה. בלי כרטיס עבודה, גם לא צריך ניסיון – זו מלצרות. אני מקווה שאעבוד כל החופש כדי להרוויח כמה שיותר כסף ולרדת לאילת. אחרי החופש אפסיק עם המלצרות ואחזור ללימודים".

 

מודעות הדרושים לצעירים עמוסות לעיתים במילים "גדולות" שלא אומרות מאומה על מהות העבודה ולא מגלות אפילו מי הוא המעסיק, אך הן בעיקר מנסות הוסיף למשרה נופך של אטרקטיביות, ולהציג את התפקיד כנחשק. "בונוסים גבוהים", "הצטרף לסיירת", "גיוס לנבחרת", "דרושים אמביציוזיים עם 'פלפל'", אלו דוגמאות לחלק מהפירוט הדל המסופק על סוג המשרה באותן מודעות מפוקפקות. טיפ: כשלא מצוין במודעה מספר טלפון או פרטי המעסיק, ישנו דוא"ל - הסיומת של המייל עשויה להוביל למעסיק.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מלצרים. רק עד 23:00?
צילום: Shutterstock
לקט ישראל. מעבירים לנזקקים
צילום: באדיבות לקט ישראל
קוסם. דרוש שוליה
צילום: ויזואל פוטוס
מומלצים