שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בחזרה לקפיטליזם המרוסן: זיכרונות מוולטר רתנאו
    היום לפני 90 שנה נרצח וולטר רתנאו, שר החוץ של גרמניה ואיל התעשייה, שהגה את רעיון הקפיטליזם המרוסן והמתוכנן ונחשב ליהודי שנשא במשרה השלטונית הגבוהה ביותר בתולדות המדינה

    היום לפני 90 שנה - ב-24.6.1922 - התנקשו שלושה מחברי ארגון הטרור הפוליטי הגרמני קונסול בחיי שר-החוץ הגרמני וולטר רתנאו (Walther Rathenau), שהיה היהודי שנשא במשרה השלטונית הרמה ביותר בתולדות גרמניה.

     

    ההתנקשות בו היתה חלק ממערכת חיסולים של אישים פוליטים גרמנים, שיזמו וביצעו חברי ארגונים פשיסטיים שהיו מולידי הנאציזם. קודם למשרת שר-החוץ מילא רתנאו שורה של תפקידים כלכליים-ציבוריים-פוליטיים, שהבולטים שבהם היו ראש מינהל כלכלת גרמניה בעת מלחמת העולם הראשונה, יועץ כלכלי לראש-הממשלה, שר-השיקום בממשלת ויימאר שהוקמה לאחר המלחמה בגרמניה, ובראשית 1922 היה לשר-החוץ שלה.

     

    כתבות נוספות בנושא קפיטליזם :

     

    רתנאו ירש מאביו אמיל את חברת מוצרי החשמל הגרמנית הענקית AEG. על כן, הכליל את משפחתו ברשימת 300 המשפחות השולטות במשק האירופאי במאמר שפרסם ב-1909 ובו ביקר את המשטר הקפיטליסטי המאפשר ריכוזיות תעשייתית כה גדולה ועושר כה רב בידי מעטים. רתנאו לא היה הראשון ולא היחיד ששגשג חומרית בגין הקפיטליזם ויצא חוצץ כנגדו. כך, למשל קדם לו פרידריך אנגלס, בן-זוגו האינטלקטואלי של קרל מרקס והמתחזק הכלכלי שלו, ולא רק הוא.

     

    וולטר רתנאו (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
    וולטר רתנאו(צילום: Gettyimages)

     

    את תפישת המדיניות הכלכלית הלא שגרתית שלו פיתח רתנאו בשנים שקדמו לפעילותו הציבורית, שאותה תפש כמנוף למימוש רעיונותיו, אך גיבש ופרסם אותה תוך כדי פעילות זו. ריכוז עושר בידי מעטים, אי-שוויון כלכלי-חברתי, כלכלה הנעה ממשבר למשבר ואמון עיוור בכוחה של "היד הנעלמה" להוות מנגנון יעיל למענה כלכלי-חברתי ממשי היו הסוגיות שהטרידו אותו, על אף עושרו האישי העצום.

     

    רתנאו אף חשש מפני יישום הפתרון שהציע מרקס לכל אלה - משטר סוציאליסטי ובעקבותיו - קומוניסטי, כמשטרים נטולי אמצעי ייצור פרטיים. רתנאו הסכים עם הניתוח והדיאגנוזה של מרקס, ובכלל זה קיבל את הרעיון שמקור הרווח של הקפיטליזם כמשטר כלכלי הוא הערך העודף שיוצרת העבודה השכירה וערך זה הוא בבחינת ניצול, אך הוא הסכים לא עם מסקנותיו ופתרונותיו.

     

    כלכלה נדיבה ובעלת "נשמה" 

    ב-1918 פרסם רתנאו את המאמר "הכלכלה החדשה" ובו פרש את משנתו, המבקשת לכונן משק המבוסס על "כלכלה נדיבה ובעלת נשמה יתירה ורציונליזציה וריסון" של מה שהוא כינה "המערכת הכאוטית והאנרכית של הקפיטליזם" ועל הגדלת שיעור הפריון. ההנחה שלו היתה שהכלכלה אינה עניין פרטי אלא חברתי ועליה ליצור רווחה לכל.

     

    מותרות, הוא טען, באים לאחר אספקת הצרכים הבסיסיים לכל. "הקפיטליזם – טוב, אבל הקפיטליסטים אנוכיים מדי מכדי להתעלות מעל האגואיזם שלהם", כתב ואף שימש דוגמה אישית לכך. נראה שאת הלקח הזה הפיק מתקופת כהונתו הקצרה כמתאם כלכלי (מוצלח) של המאמץ המלחמתי הגרמני במלחמת העולם הראשונה כאשר התערב בתעשיה ודרש מן התעשיינים התאמה לתנאי המלחמה. אלה התגייסו אמנם לכך אך תוך התמרמרות וכעס על התערבות הממשלה בעסקיהם.

     

    טיפוח יזמות אישית תוך פיקוח

    הוא ניסח תפישה שיש בה מקום ליזמות אישית ותחרות משום שראה בהן מפתח להגדלת התפוקה, אך בה בעת עליהן להיות נתונות למערכת פיקוח והכוונה ותכנון של מנגנונים, שמהווים מעין מדינות בתוך מסגרת העל של המדינה. הוא הגה רעיון של ארגון ענפי המשק בסינדיקטים עצמאיים, שהם ארגונים סטטוטוריים בעלי סמכות וכוח שלטוניים לכל אחד מענפיו העיקריים של המשק.

     

    ארגונים אלה, שהנהלותיהם נבחרות באורח דמוקרטי, אחראים על השקעות ההון בענפיהם ותכנון לטווח ארוך של הייצור והשיווק על בסיס של מחקר ופיתוח מדעיים, איסוף מידע והנחות ביקוש רציונליות ומחושבות. כל סינדיקט מרכז בידיו שיווק מאורגן של מוצריו – הן לשוק המקומי והן ליצוא – והוא אף אחראי לטיפול בסחורות בלתי נדרשות. הסינדיקט מוסמך לסגור מפעלים כושלים ובלתי רווחיים וכך לשפר את יעילות המשק. איום הסגירה, להערכתו, ישפר את הביצועים וימנע מאובדן הון וכושר ייצור. "יש להלחם בבזבוזים", כתב, "ויהיו אף הקטנים ביותר".

     

    הרעיון של רתנאו נקלט אף בארץ ישראל והביא להקמת מועצות הייצור הענפיות בחקלאות, שהוא הענף היחיד בישראל שתוכנן על-פי הדגם של רתנאו, למרות שהוא טען כי רק את החקלאות אין לתכנן ולארגן בסינדיקט.

     

    משק מתוכנן - בעקבות מלחה"ע ה-2 

    משק מתוכנן, כפי שהיה מקובל בעולם שלאחר מלחמת העולם השניה עד לשנות ה-80 של המאה ה-20, אינו יציר מוחם של סוציאליסטים, כפי שרבים סוברים בטעות, כשם שגם מדינת הרווחה אינה פרי הגות זו (מרקס טען כי סוציאליסטים התומכים במדינת צדק חלוקתי אינם סוציאליסטים כי אם אנשים טובי-לב בלבד).

     

    משק מתוכנן נוצר כתוצאה מלקחי מלחמת העולם השניה, ומקורו בהוגים ומדינאים שביקשו לכונן משק שהוא קפיטליסטי בעיקרו אך יעיל, צומח וחסר מיתונים ומשברים. הם הצליחו בכך ועל כן המשק המתוכנן במלואו (בגוש המזרחי) ובחלקו (באירופה המערבית ובחלקי עולם נוספים כמו יפן והודו) הביא לתקופת השגשוג הארוכה ביותר בהיסטוריה ולצמיחה הגדולה והממושכת ביותר, כאשר ישראל נמנתה באותו עידן עם שיאניות הצמיחה והשגשוג העולמיות. זאת, לעומת המשק דל הצמיחה, הכאוטי, האנרכי, הבלתי שוויוני ורצוף המשברים, שהחליף בשנות ה-90 של המאה ה-20 את המשק המפוקח, המפוכח והמתוכנן. משנת רתנאו ורעיונותיו יכולים אכן לזכות לעדנה 90 שנה לאחר הרצחו כדי להחזיר את המשק הגלובלי לפסים של שפיות והגיון.

     

    לאחרונה ראתה אור (באנגלית) ביוגרפיה של וולטר רתנאו כתובה בידי ההיסטוריונית החשובה פרופ' שולמית וולקוב, אך עניינה של הביוגרפיה בהגות הכלכלית של רתנאו - דל ביותר.

     

    הכותב עוסק במחקר של היסטוריה כלכלית והיסטוריה של המחשבה הכלכלית כדוקטורנט בביה"ס להיסטוריה של אוניברסיטת ת"א

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים