שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    איור: Shutterstock

    בלי "לסחוט" מידע: 6 כללים שיגרמו לילדים לשתף

    רדו לפרטים הקטנים, תראו להם שאתם באמת מקשיבים להם ותנו להם לבחור מתי הזמן הנכון עבורם לספר. רק כך תוכלו ליצור קשר אמיתי עם הילדים שלכם - בלי שתצטרכו "לסחוט" מהם את מה שעובר עליהם. דני גיל מסביר איך בונים שיתוף

    יותר ויותר הורים מבינים כי "זמן איכות" עם הילדים הוא לא תוצאה של זמן מאולץ שאנו מקדישים להם, אלא בעיקר של איכות הקשר. את זמן האיכות יקבלו הילדים שלנו כשהם נוסעים איתנו באוטו, יושבים איתנו בתור לרופא או מתלווים אלינו לקניות בסופר. כל זמן יכול להיות זמן איכות, ובלבד שנדע להיות שם בשביל הילדים שלנו באמת: להקשיב, לשתף, לצחוק יחד ולהרגיש יחד. על מנת לשבח את הרגעים המשמעותיים הללו, עבור הילדים ועבורנו ההורים, עלינו להכשיר את הקרקע שעליה צומחת המוטיבציה לשוחח ולשתף.

     

    טורים קודמים של דני גיל  בערוץ הורים :

    דברו ברור: 5 טעויות שמקלקלות הסמכות ההורית

    בלי קיצורי דרך: 3 מלכודות בדרך לילדים מחונכים

    הורים, תפסיקו לבקש - ותתחילו לדרוש

    "פעם הסתדרו בלי ריטלין": האם זה הפתרון הקל?

     

    מה אם כן עלינו לעשות כדי להכשיר את הקרקע הזו? מה נכון לעשות כדי להזמין את הילדים להכיר את עולמנו שלנו ולשתף בעולמם שלהם? קבלו שלושה עקרונות מנחים לטובת המטרה החשובה - ואחריהם שלושה כללי אזהרה:

     

    1. אלוהים נמצא בפרטים הקטנים

    "מה?!? כמה 'טל' יש לכם בגן?"

     

    הורים, תשאלו שאלות ותרדו לפרטים הקטנים. הם רק קטנים לכאורה. אל תסתפקו בשאלות כלליות כמו: "איך היה היום בטיול?" או "איך היה בחוג כדורסל?". תפרקו, תפתחו, "תרימו להנחתה", תשאלו שאלות שאפשר להתפתח איתן ובעיקר - תנו לילד את ההרגשה שאתם נוכחים בעולמו גם כאשר אינכם נוכחים פיזית. כפי שאנחנו נרצה לשתף את מי שנוכח בעולמנו ורוצה להיות נוכח בו - כך גם ילדינו.

     

    2. שיתוף זה לשני הצדדים

    "אתה לא מבין מה קרה לי היום בעבודה!"

     

    כן, רק ככה זה עובד. אם אתם רוצים לדעת מה היה בגן או בבית הספר, התחילו בכך שתשתפו את הילד בחוויות שלכם: מה היה בעבודה? מה אכלתם בצהריים? האם אהבתם ו לא אהבתם? מישהו אמר משהו מצחיק? מישהו הרגיז אתכם? אלה פרטים שהילדים שלכם רוצים לדעת עליכם. זהו בדיוק סוג השיתוף שיזכה את הילדים שלכם בתחושת ערך מעצימה שתעורר בהם את המוטיבציה לשתף חזרה - ועל ידי כך להרגיש טוב אתכם ועם עצמם.

     

    3. אל תפחדו משאלון מובנה

    "תספר לי על משהו טוב/לא טוב שקרה לך היום בגן"

     

    תחשבו "ראיון עבודה": כמה קשה לעמוד באתגר ה"ספר לי על עצמך" ואיך זה הופך להות פשוט כשצריך לענות על שאלון מובנה. אנו מגיעים לגן הילדים לאסוף את הילד שלנו לאחר שעות ארוכות שבהן היה בעולם שלו ואנחנו בעולם שלנו. הקושי שלנו לדעת כיצד להתחיל ומה לשאול הוא בדיוק הקושי של הילד, וזו הדרך לסע לשני הצדדים בכך.

     

    כללי אזהרה: ממה עלינו להימנע כדי לא להחליש את המוטיבציה (הטבעית) של הילד לשתף

     

    4. הקשיבו - גם כשהביקורת שלילית

    "למה אני צריך לשמוע מהגננת שאתה מפריע בשיחת הבוקר?"

     

    שיהיה ברור: כך לא מעודדים את הילד לשתף, להיפך. יתרה מכך, משפט שכזה, הכולל בתוכו הטפת מוסר, פשוט לוקח את שלושת העקרונות החשובים לשיתוף - וזורק אותם לפח. דווקא כאשר הגננת מדווחת על התנהגות לא ראויה של הילד שלנו חשוב שנקשיב לו: נשאל, נקבל תשובות - ואת ההערות וההארות נשמור לשיחת ערב נינוחה לפני השינה.

     

    5. הקפידו על העיתוי

    "לא עכשיו, תספר לי כשנצא מהבית"

     

    כהורים אנחנו בונים כל מיני תסריטים שמתאימים לנו: אנחנו ננהג באוטו והילדים יספרו לנו סיפורים. המציאות, כהרגלה, מסדרת לנו את החיים אחרת - הילדים ירצו להיחשף ולחשוף דווקא בזמן שנכון להם: באמבטיה, בזמן התארגנות הבוקר או בכל זמן אחר שאיכשהו לנו יהיה פחות נוח.

     

    כך קורה שעם כל הכוונות הטובות והרצון העז שלנו להגשים את החלום

    המודרני שבו נראה את הילד שלנו גם כחבר שלנו, אנחנו מזמינים אותו לשתף רק כאשר נוח לנו, ובכך מחמיצים הרבה הזדמנויות. לכן, גם אם העיתוי פחות נוח – לפעמים כדאי לתת לילד לבחור אותו כי אז ייתכן ונגלה שהרווח ההדדי גדול לעין שיעור מההפסד הרגעי לנוחות שלנו.

     

    6. בלי הסחות דעת

    "אחח... לאכול אותך עם השפתיים האלה!!!"

     

    קורה לכם שהילד הכובש שלכם מספר לכם דבר מה ואתם מביטים בו במבט של "אחח... כל מה שבא לי זה רק לאכול אותך"? ביטויים של חום והערצה לילדים שלנו הם טבעיים לחלוטין וכמובן שהם אלה שמזינים את הגוף ואת הנפש של הילד. עם זאת, פעמים רבות הילד משתף אותנו והתגובה הנרגשת שלנו ממנו (ולא מהדברים שהוא אומר) גורמת לו להרגיש, ובצדק, שאנחנו לא מתייחסים למה שהוא אומר ושאנחנו לא באמת מקשיבים. אין צורך לוותר על החום והאהבה ואין צורך לוותר על ההקשבה. אדרבא, שני התנאים הללו מזמינים את הילד לשתף דווקא כאשר הם מתקיימים יחד.

     

    הכותב הוא בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה, אב לשניים, מחבר הספר "אלוהים בגובה העיניים" ומנהל הפורום באתר סופר-דדי .





     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    נכון, היא מתוקה- אבל זה לא הזמן להגיד לה
    צילום: shutterstock
    דני גיל
    צילום: צביקה גולדשטיין
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים