אז מי באמת הכי מצחיק: נשים או גברים?

בלהט התלהבותו הוא נשכב על הבמה, פישק את רגליו והחל להדגים לנו לידה. לאף אחד מהסטודנטים באולם זה לא שינה שהוא לבש חולצה מכופתרת ועניבה כחולה, שהיה לו זקן קצר ונעלים של איש עסקים. היינו מרותקים לבמה, ולא הצלחנו להסדיר את הנשימה לקראת הבדיחה הבאה, כי פשוט התפוצצנו מצחוק.

עוד בנושא:

מי אחראי יותר ליופי האנושי: נשים או גברים?  

נשים עם ניסיון מיני רב: האם זה מרתיע גברים?

הנזל וגרטל: שנאת נשים וסירוס גברים

בראד פיט או פול ניומן: מה הופך גבר לסקסי?

היו לו את כל הסיבות בעולם להיות משעמם. הוא לימד אותנו בבית הספר לרפואה על חקיקה משפטית בסוגיות רפואיות, אבל הפך את זה למופע סטנד-אפ. אף אחד לא רצה ללכת משם לאחר שהסתיימה ההרצאה, במיוחד לא הסטודנטיות, שנהגו לעוט עליו בסיום כל שיעור, כאילו היה הסלבריטאי החתיך ביותר בעולם.

למעשה, הוא היה רחוק מלהיות חתיך, אבל מה לעשות - גבר מצחיק עושה לנו את זה. בין אם זה דרך מסך הטלוויזיה או מעל הבמה, וגם אם הסטאטוס האישי שלהן אינו פתוח להיכרויות רומנטיות חדשות, נשים עדיין יוסיפו להזיל ריר על גברים מצחיקים.

גברים, לעומת זאת, לא תמיד מתלהבים מאשה שמנסה להצחיק. למה זה סקסי כשגבר מצחיק נשים, אך פחות סקסי כשאשה מנסה להצחיק גברים, והאם באמת גברים יותר מצחיקים מנשים?

גבר מצחיק זה סקסי

כריסטופר היצ'נס, במאמרו "מדוע נשים אינן מצחיקות", שפורסם ב-2007 בעלון Vanity Fair, טוען שגם בהומור, קיים פער בין נשים לגברים.

הוא סבור שגברים יותר מצחיקים מנשים. "הם חייבים להיות מצחיקים יותר", הוא אומר, "כיוון שתפקידו העיקרי של הגבר הוא להרשים את בנות המין השני, לפחות מנקודת המבט האבולוציונית. וכיוון שמצחיק זה סקסי - אם אתה מצחיק, אתה מושך נשים, בדיוק כמו שזנב מפואר של טווס זכר מרשים ומושך נקבות".

את הטענה הזאת היצ'נס מבסס על דעתם של חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד. כשמגדירים "להצחיק", הוא מוסיף, לא מדובר על לגרום לנשים לגחך בנימוס ולחשוב אותך לאידיוט, אלא לגרום להן לצחוק באמת ומכל הלב.

נשים, לטענתו של היצ'נס, לא זקוקות לנשק הצחוק כדי ללכוד גברים. הן כבר מצוידות במספיק נתונים כדי למשוך את המין השני - יופי, גזרה ועוד. נשים משתמשות בחוש ההומור שלהן כדי להבין את הבדיחות של הגברים.

חכי עד סיום הבדיחה ותגידי לי שאת לא משתוקקת אלי (צילום: shutterstock)

מלחמת המינים

ג'וסף פולימני, במאמרו על חקר ההומור שפורסם ב-Evolutionary Psychology בשנת 2006, מעלה את האפשרות שהומור משמש אנשים להפגנת עליונות ומעמד חברתי, מה שידוע שחשוב יותר לגברים מאשר לנשים. אולי בגלל זה גברים משתמשים ביכולת להצחיק אחרים לעיתים קרובות יותר מאשר נשים.

בנוסף, הומור מקושר לשנינות ואינטליגנציה. ייתכן שגברים לא רוצים שנשים תהיינה מצחיקות יותר - בדיוק כמו שבמעמקי ליבם האבולוציוני, הם לא רוצים שהן תהיינה חכמות יותר. האגו הגברי מפחד מתחרות, על כן גברים רוצים נשים בתור הקהל שלהם, לא בתור היריב שלהם.

ד"ר אלן רייס מאוניברסיטת סטנפורד מצא שלנשים קל יותר לזהות מה "לא מצחיק" מאשר "מה כן מצחיק", וכאשר הן מבינות את שורת המחץ של בדיחה, הן נהנות מכך יותר. בסריקות מוח שערך, מצא רייס שנשים וגברים השתמשו באותם אזורי מוח שאחראים על ניתוח סמנטי של משמעות מילולית ועיבוד שפה כדי להבין הומור, אך בשונה מהגברים, אצל הנשים היו אזורים מוחיים שהיו פעילים יותר – אחד מהם הוא גרעין האקומבנס, שהוא חלק ממערכת התגמול וההנאה המוחי.

לנפץ את המיתוס

עם זאת, המיתוס הזה שגברים מצחיקים, לא עומד במבחן המציאות ובמחקרים עצמם הוא כושל. כך קרה במקרה של ד"ר לורה מיקס מאוניברסיטת סן-דייגו, שסתרה את המיתוס במחקר שערכה באוקטובר 2011. במחקרה נמצא שלנשים וגברים יכולת כמעט זהה להצחיק.

היא מצאה רק הבדל קטן לטובת הגברים ביכולת ההומוריסטית, הבדל שנובע לטענתה בעיקר מהסטריאוטיפים שקיימים בחברה באשר לשאלה מי אמור להיות יותר מצחיק - נשים או גברים. 90% מהאוכלוסייה (נשים וגברים כאחד), מסכימים עם הסטריאוטיפ שגברים מצחיקים יותר.

מיקס השתמשה במחקרה בתחרות הסרטון המצויר שנערך על ידי הניו-יורקר. 16 גברים ו-16 נשים הושבו כל אחד בחדר שקט, והתבקשו לכתוב תסריטים לסרטונים מצוירים קצרים, ולעשות אותם כמה שיותר מצחיקים. 34 גברים ו-47 נשים היו צריכים לדרג עד כמה מצחיקים התסריטים הללו, בלי לדעת האם הכותב של התסריט הוא גבר או אשה, מידע שעלול היה להשפיע על השיפוט שלהם.

בהתאם למיתוס, יותר תסריטים שנכתבו על ידי גברים דורגו כמצחיקים יותר, לעומת אלו שנכתבו על ידי נשים. אבל ההבדל היה קטן מאד. הגברים ניצחו ב-0.11 נקודות בלבד. כאשר מיקס ביקשה מהנבדקים לנחש האם מי שכתב את התסריטים הוא גבר או אשה, הם נטו לייחס את התסריטים הלא מצחיקים לנשים ואת המצחיקים לגברים.

גם כאשר מיקס שאלה את מחברי התסריטים עצמם כמה הם חושבים שהתסריטים שלהם יקבלו בדירוג בין 0 (לא מצחיק) ל-5 (מאד מצחיק), הגברים ניבאו שיקבלו בממוצע 2.3 נקודות, בעוד הנשים ניבאו שיקבלו רק 1.5 נקודות בממוצע. כלומר, הנשים "הודו" שהן פחות מצחיקות מגברים.

בסופו של דבר, המצב בשטח טוב יותר: מיקס סותרת את המיתוס על פערי ההומור המגדריים, ובנוסף לכך שהיא מצאה שגברים מצחיקים רק במעט יותר מנשים, היא מצאה שהתסריטים של הגברים הצליחו להצחיק דווקא גברים אחרים, ופחות את הנשים!

מי יצחיק את מי?

תוצאות מחקרה שפורסם ב-Psychonomic Bulletin & Review, מאתגרות את ההסבר האבולוציוני שהיה קיים עד היום, לפיו גברים צריכים להיות מצחיקים יותר כדי למשוך נשים. עובדה - זה עובד פחות על נשים ויותר על גברים אחרים.

כלומר, ההבדלים ביכולת ההומוריסטית של נשים וגברים לא נובעים מחוסר כישורים הומוריסטים של נשים – עובדה, ישנן הרבה קומיקאיות מצליחות.

מקור הפער ההומוריסטי בין נשים וגברים, לטענת המחקרים, הוא בחלוקת התפקידים השקטה שנעשתה בין אבותינו הקדומים בנוגע לשאלה מי יצחיק את מי.

אהבתם את הכתבה? ספרו לנו בפייסבוק של ערוץ יחסים  

רחלי לנגפורד , MSc. Neuroscience, מחברת הספר "דרוש נסיך על סוס לבן", מנהלת שותפה ב גלים, מרכז הציפה הישראלי.