מי ירוויח מהוצאת ערפאת מהקבר?
מאחורי התחקיר של רשת אל-ג'זירה על האפשרות שיאסר ערפאת הורעל בחומר רדיואקטיבי מתחולל מאבק כוחות על יוקרה, כסף ומעמד פוליטי שהשחקנית המרכזית בו היא האלמנה סוהא ערפאת. הוצאתו מהקבר יכולה להיות כרטיס החזרה שלה ללב הקונצנזוס הפלסטיני. פרשנות
התחקיר שפרסמה רשת אל-ג'זירה אודות האפשרות שיו"ר הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת הורעל על ידי שימוש בחומר רדיואקטיבי יצר מעגל שדים מהסוג המוציא את המתים מקברם. זו אכן הייתה דרישתה של אלמנת הראיס, סוהא ערפאת, התובעת לנתח את גופת בעלה. הרשות הפלסטינית נענתה לדרישתה של ערפאת והודיעה כי תפעל עימה בשיתוף פעולה מלא. זאת כמובן לאחר שהסבירה כין אין כל מניעה דתית או פוליטית בהוצאת עצמותיו של ערפאת מהקבר לצורך בדיקה.
תחקיר מותו של ערפאת - דיווחים אחרונים ב-ynet:
אבו מאזן לא ממהר להוציא את ערפאת מקברו
ברמאללה לא מופתעים: "למי כבר יש פולוניום?"
הרשות מוכנה להוציא את גופת ערפאת לבדיקה
תחקיר אל-ג'זירה: ערפאת מת מרעל רדיואקטיבי?
זהו שינוי מהותי בעמדתה של הרשות. מיד לאחר מותו של ערפאת העלתה אלמנתו דרישה לנתיחה שלאחר המוות כדי לקבע באופן מוחלט את סיבת מותו. אז התנגדה הרשות הפלסטינית לבקשה וערפאת קיבלה את הדין.
מאחורי התחקיר של רשת אל-ג'זירה מתחולל מאבק בין גורמי כוח מתחרים על יוקרה, כסף וחיפוש אחר מעמד פוליטי בסביבה משתנה היוצרת תנאי אי ודאות. המשותף לכל גורמי הכוח היא ההיאחזות בדמותו של יאסר ערפאת, שממשיך להיות מקור עוצמה פוליטי וכלכלי גם תשע שנים לאחר מותו.
כדי להבין את העיתוי הנוכחי, יש לעמוד על ההיסטוריה שאפיינה את מערכת היחסים בין אלמנת הראיס להנהגה הבכירה של אש"ף. בין הצדדים קיים דם רע, לאחר שערפאת ניצלה את מעמדה לפי החוק הצרפתי ומנעה מבכירים רבים ברשות הפלסטינית גישה לבעלה כשהוא היה על ערש דווי. כדי להשיג את הסכמתה, התחייבו ראשי הרשות להמשיך את מימון אורחות חייה של ערפאת, כפי שנהג בעלה.
מתמצאת בחשבונות
פרסומו של התחקיר ברשת אל-ג'זירה, הזוכה לאמינות יחסית גבוהה במרחב הערבי, אינו מקרי. הגברת לראשונה לשעבר מכירה את עוצמת התקשורת כבת לעיתונאית. היא מצאה את עצמה במוקד של סערות רבות בעולם הערבי החל משנת 2006. בניגוד ליאסר ערפאת, שנהג לחיות בפשטות והקפיד לטפח תדמית של סגפן היאה למוסלמי מאמין, סוהא ערפאת נודעה בעיקר בשל אורח חייה הראוותני, אשר מומן ישירות מכיסו של אש"ף והאדיר את הביקורות שנשפכו על הרשות הפלסטינית ועל אש"ף בנושאי השחיתות הפוליטית והציבורית.
מאז מותו של ערפאת עברו טלטלות רבות על סוהא שהורחקה ממוקדי הכוח הפוליטיים ברמאללה. ב-2007 שוב הוטחו בה האשמות בנושא שחיתות בתוניס. הדבר קרה לאחר שיחסיה עם אשת הנשיא עלו על שרטון בעקבות התפוצצות פרשת שחיתות סביב בית ספר יוקרתי ברובע קרטאג' שליד עיר הבירה, מקום שבו התגוררו בעבר בכירי הפת"ח. ערפאת נאלצה לעזוב את טוניס למלטה וחלק מנכסיה במדינה הוחרמו.
האמוציות האישיות והתחושה כי הרשות הפלסטינית וחבריו הקרובים ביותר של בעלה הפנו לה עורף בשעותיה הקשות הניעו את ערפאת לחפש מוצא מהמבוך אליו נקלעה. המוצא טמון בזכרו של בעלה.
לאורך כל תקופת שלטונו, מאז הוכתר למעשה כיו"ר אש"ף ב-1969, שלט ערפאת בדפוס פעולה ריכוזי וחלש על משאביו הכלכליים באופן בלעדי. בפרפרזה על המלך לואי ה-14, ערפאת יכל לומר כי "אש"ף הוא אני". מעטים היו האנשים אשר הכירו את המערכת הפיננסית המסועפת של הארגון. סוהא ערפאת הייתה אחת משותפות הסוד והכירה גם את חשבונותיו הפרטיים של בעלה שהחזיקו את כספי הארגון.
במקום גלותה מרצון במלטה, קיבלה ערפאת את הפנייה מרשת אל-ג'זירה, הידועה במערכת היחסים הבעייתית שלה עם הרשות הפלסטינית. ערפאת הרגישה שהיא נדחקת מקידום מורשתו של בעלה לאחר שאחיינו, ד"ר נאצר אל-קדווה, מונה להיות יו"ר קרן ערפאת העוסקת בין היתר בהנצחתו. למרות הסיכום שהושג בין ערפאת לבין הרשות על המשך מימון הוצאותיה באותו סדר גודל שאליו היא הורגלה כאשר הראיס היה בחיים (כ-22 מיליון דולר בשנה), היא החליטה כי אין לה מה להפסיד. לדידה, זהו הזמן המתאים לתחקיר עומק שיבדוק את נסיבות מותו של יאסר ערפאת שעד היום מרובות השמועות סביב הסיבה האמיתית לפטירתו.
למעשה, הוצאתו של אבו עמאר מהקבר תוך גילוי הסיבה האמיתית למותו הפתאומי יכולה להיות כרטיס הכניסה המחודש של סוהא ערפאת ללב קונצנזוס הפלסטיני. על אחת כמה וכמה אם יצביעו תוצאותיה הסופיות של הבדיקה כי ערפאת הורעל וסוהא תיחשב בעיני הציבור לחושפת האמת.
למסע זה גייסה ערפאת את בתה זהווה, שדגימת דנ"א שלה נשלחה גם היא לצורך בדיקות שנעשו בחפציו הנותרים של יאסר ערפאת. מבחינתה של ערפאת, זו יכולה להיות ראשיתו של מסע שבו היא אולי תגשים את שאיפותיה הפוליטיות שעליהן היא הצהירה לא אחת.
להכות את ישראל בדרך למו"מ
אופי התחקיר ועוצמת חשיפתו התקשורתית לא יכולים להישאר ללא מענה מצד בכירי הרשות. אבו מאזן הורה על הקמת ועדת חקירה שתעבוד בשיתוף פעולה מלא עם המשפחה. זהו כבר הישג ראשון שערפאת הצליחה להשיג – היא שבה לעסוק בפעילות ממלכתית פלסטינית לצדם של מקבלי ההחלטות הרשמיים.
מבחינתו של אבו מאזן, העלאת זכרו של ערפאת מהאוב משרתת אותו בניסיונו להצטייר בציבור כממשיך דרכו הלגיטימי. העלאת הנושא הזה לראש סדר היום מאפשרת לאבו מאזן להסית כרגע הצידה בעיות מהותיות רבות יותר, כמו המבוי הסתום בתהליך הפיוס הפלסטיני, היעדרו של אופק מדיני והמשבר הכלכלי שאליו נקלעה הרשות לאחרונה.
בתקופה של פיצול פוליטי, מורשת ערפאת מחזקת את תדמית פת"ח ואש"ף בציבור. שכן, למרות השחיתות העצומה שהביא עימו מטוניס אל הרשות הפלסטינית, ערפאת נתפס בעיני בני עמו כסמל של תחייה לאומית וכלוחם אשר לא ויתר על עקרונותיו.
בין אם יוכח כי יאסר ערפאת הורעל ובין אם לא, מי שיכולים להיות המרוויחים העיקריים מגילויי התחקיר
והעלאתו לסדר היום הם הרשות הפלסטינית וסוהא ערפאת. פרשה זו תוכל לשמש את הרשות כעוד שוט להצליף בו במדינת ישראל בזירה הבינלאומית, בכוונה לרכך את דרישות ישראל במו"מ או בדרך אליו.
ישראל צריכה לעקוב אחר ההתפתחויות בדאגה, שכן העדר המו"מ המדיני מעורר כבר פרצים של אלימות ברחוב הפלסטיני. יצירת הלך רוח ברחוב שיאשים את ישראל במותו של ערפאת יכול להעלות את סף פוטנציאל האלימות. עם זאת, כבר היום ועוד לפני פרסום התחקיר רבים ברחוב הפלסטיני מאשימים את ישראל באחריות הישירה למותו של ערפאת, שמת בבית החולים בצרפת לאחר מצור ממושך של כוחות צה"ל על המוקטעה ברמאללה.
ד"ר עידו זלקוביץ, מומחה לחברה ופוליטיקה פלסטינית, מלמד בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ועמית מחקר במרכז עזרי לחקר איראן ומדינות המפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה. ספרו, "תנועת הפת"ח – איסלאם, לאומיות ופוליטיקה של מאבק מזוין", ראה אור לאחרונה בהוצאת "רסלינג"
לפנייה לכתב/ת 
