שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    טעויות שאנחנו עושים בגירושים

    פירוק נישואין יכול להיות אחד הרגעים הכואבים ביותר בחיים. רבים נותנים ללהט הרגשות לגבור עליהם ועושים צעדים פזיזים שהופכים את הגירושין לרגע כואב לא רק מבחינה נפשית, אלא גם כלכלית. איך להימנע מכך? מדריך משפטי

    אישתו לשעבר של דן, מהנדס תוכנה בכיר בחברת הייטק מוכרת, החליטה לשים סוף לדינמיקה הזוגית המקרטעת שלהם והודיעה לו לפני כשנה, בעודם נוסעים ברכבם כי תם ונשלם, היא מעוניינת להתגרש ונשבר לה סופית ממנו.

     

    הוא, מצידו, הפנים את הבשורה ונהג באיפוק כלפי העלבונות שהטיחה בו עד שערב אחד, במהלך וויכוח סוער בניהם לגבי חלוקת הממון, הוא איבד את עשתונותיו וסטר לה בחוזקה על לחייה. לא עברו עשר דקות ושוטרים דפקו על דלתם, וכעבור יממה, שבמהלכה שהה בתא המעצר, הוא שוחרר בערבות, מצויד בצו הרחקה מהבית.

     

    לאור מעמדו הבכיר, השמועות על הכאת אישתו עשו להן כנפים, והגיעו למנהלת מחלקת משאבי האנוש בחברה שבה עבד, אשר החליטה כי הכאת בת הזוג, אינה עולה בקנה אחד עם נורמות החברה ואי לכך, המדובר בהפרת משמעת שמהווה עילה לפיטורין.

     

    וכך, בתוך כשבועיים מצא את עצמו דן פרוד, עם אישום פלילי בגין אלימות במשפחה, ללא עבודה ועם אות קלון על מצחו, שילווה אותו שנים ארוכות.

     

    הדוגמא למעלה היא אחת מיני רבות מאוד למקרים שבהם בני זוג מבצעים במהלך הגירושין טעויות פטאליות, שלעיתים מהוות גם עבירות פליליות ואשר בסופו של יום גורמות גם לנזק כלכלי רב.

     

    ריקון חשבונות וחדירה למחשבים

    לעתים, אם היוודע הסכסוך או עם אמירת המילה 'גירושין' לראשונה, אחד הצדדים מושך סכומים משמעותיים, מוכר מניות או אופציות, לוקח הלוואה, כל זאת ללא ידיעתו של הצד השני. מצב זה מביא לכך שאחד מבני הזוג נאלץ לשאת לבדו בנטל ההוצאות שצפויות להצטבר.

     

    באופן עקרוני, על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, כל אחד מהצדדים רשאי לעשות כרצונו ברכוש המשותף. משמעות עניין זה, שגם אם אחד מבני הזוג נטל את כל הכספים המשותפים לחזקתו או רוקן את הקופה המשותפת, עדיין אין בכך כדי לבצע עבירה. זאת בלבד, שהוא יידע שבמועד האיזון הרכושי שנעשה בין בני הזוג, יהיה חייב להתחלק עם בן הזוג האחר בכספים שמשך.

     

    עובדה זו פותחת פתח לעתים למניפולציות כאשר אחד הצדדים מבקש ליצור עובדות בשטח בשיטת 'מצליח', בטענה שאם אתבע אז אשלם מחצית מהסכום ואם לא אתבע, הרווחתי. עצה פרקטית לכל אחד מבני הזוג במקרה כזה, יכולה להיות כי בפרוץ הסכסוך יש לפנות לבנק במיידית ולהודיע בעל פה או בכתב כי מרגע זה ואילך, עקב סכסוך בין שני מחזיקי החשבון, כל פעולה דורשת אישור של שניהם.

     

    לא אחת , לאחר קבלת ההחלטה על הגירושין, מתחיל מחול שדים שבו כל צד מנסה להשיג כמה שיותר מידע על התנהלותו של הצד השני, וזאת, לעיתים, תוך חדירה למחשב שלו והעתקת קבצים והתכתבויות ולעיתים, גם באמצעות התקנת תוכנות ריגול או ביצוע האזנות סתר,. הדבר מהווה עבירה פלילית כנגד חוקים ובכלל זה חוק המחשבים ו/או חוק הגנת הפרטיות, הקובעים לצד עבירות אלה עונשי מאסר כבדים.

     

    תמות נפשי עם פלשתים

    במקרים שבהם יש לבני הזוג עסק משותף, האמוציות הגואות גורמות להם לפעול באופן אימפולסיבי תוך שהם שוכחים כי בסופו של יום, הנפגע העיקרי הוא בית העסק שלעיתים סופג מכה אנושה.

     

    במקרה שהיה, בת הזוג התקשרה למנהל הבנק ולספקים של העסק המשותף וסיפרה להם "סוד" – מידע כוזב על פיו בעלה הפסיד מאות אלפי שקלים בהימורים והשוק האפור מעוניין "לגלח" לו את כל הרכוש והסחורה מהעסק. הספקים, כאקט של מגננה, אספו מיד סחורה רבה מהעסק, והשמועה, שפרשה לה כנפיים, הגיעה גם ללקוחות שביטלו הזמנת סחורה מהעסק מתוך חשש כי הוא יקרוס.

     

    גם אם בסופו של דבר, לא ניתן היה להוכיח כי בת הזוג קיבלה דבר בזכות תחבולה זו, ולא נמצא עניין בהגשת אישום פלילי בגין לשון הרע (סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע קובע עונש מאסר בן שנה למפרסם לשון הרע) הרי שמעבר לסיפוק הרגעי של אותן אמוציות, בת הזוג פגעה גם בעצמה פגיעה כלכלית ממשית, לצד סיכון בתביעת לשון הרע מצד הבעל, העלולה להביא אותה לתשלום פיצוי גבוה, קל וחומר בהתקיים פגיעה כלכלית ממשית בעקבות אותו פרסום.

     

    מומלץ שלא לחתום על חוזים חדשים, או התקשרויות עם גורמים חדשים, עד שיתברר האופן שבו יחולק העסק בין בני הזוג ולאחר שיוברר כי בן הזוג אינו מתכוון לחבל בעסק. אם בני הזוג המתגרשים אינם מסוגלים להגיע להסכמות, עליהם לשקול העסקת מנהל מקצועי, כל עוד המשבר לא דלף החוצה אל המתחרים.

     

    אל תתנו לרגע של כעס להרס לכם את החיים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אל תתנו לרגע של כעס להרס לכם את החיים(צילום: shutterstock)

     

    גם אם לא נעים – אל תעזבו את הבית

    לעיתים רבות, מחליט אחד הצדדים כי די לו מהאווירה הרעילה והוא עוזב את הבית. כאשר מדובר באישה שעוזבת את בית בעלה יש לכך משמעויות מבחינה הלכתית, אבל גם השלכות פיננסיות - היא מאבדת את זכותה למזונות ובית הדין לא יראה זאת בעין יפה, אלא אם כן יש לה סיבה מוצדקת לעזיבת הבית (כמו אלימות שננקטת נגדה).

     

    גם באשר לבעל , יש בכך טעם לפגם מבחינת בית הדין הרבני, אלא אם כן הוא לפחות ממשיך לשאת בהוצאות הבית ובתשלומי המזונות של הילדים. עזיבתו את הבית יכולה לגרור גם חיובו בכתובתה של האישה. בנוסף, אם הזכויות בנכס המשותף רשומות על שני בני הזוג, עצם העובדה שאחד מבני הזוג עוזב את הבית ו/או אפילו מתגלה כבוגד, עדיין לא תגרום לכך שישללו ממנו את הזכויות, כיוון שמדובר בזכויות קנייניות, על פי דין.

     

    בכל מקרה, מומלץ לעשות מאמץ נוסף בהישארות בבית, למרות הקשיים והמחלוקות. כך ניתן לגלות חשבונות, נכסים ומידע חדש אודות בן הזוג, אותם ניסה להסתיר. במקרה שהיה, אישה שהבינה כי אין לה מספיק ראיות בהליך פירוק השיתוף של העסק המשותף, עיכבה את הליך הגירושין ובמקום זאת ביקשה מבעלה לסייע לו בעסק המשותף. בתקופה של שישה חודשים שבהם עבדה, הצליחה להגיע לכל המידע הדרוש לה, כולל מאזנים, מלאים ושווי החברה וכמובן ניצלה את המידע הזה במסגרת הליך הגירושין.

     

    גם המתנות שקיבלתם שוות כסף רב

    בודדים מבין הזוגות המתגרשים כיום, מודעים לכך שפיצול ההליכים בין בית הדין הרבני ולבין בית המשפט למשפחה יכול לשרת אותם ולעבוד לטובתם. שני מוסדות אלו שונים האחד מן השני בתכלית. ריצה לבית הדין הרבני, כאשר העילה לסכסוך קשורה בבגידה של אחד מבני הזוג, למשל, עלולה להתברר כטעות שכן בית הדין איננו סלחן במקרים אלו. יחד עם זאת, במקרים מסוימים, בית הדין יכול לתת מענה. כך למשל, בנושא המתנות.

     

    מקרה של גבר שהעניק לבת זוגו מתנה יקרת ערך – דירת ארבעה חדרים במרכז הארץ, במיקום נוח ונוף לפארק. כעת, כאשר החל הסכסוך והם עומדים בפני גירושין, מבקש בן הזוג בחזרה את אותה המתנה שהעניק בעבר.

     

    בית המשפט, במרבית המקרים, לא יאפשר ביטול המתנה וישמור על זכויות שהתקבלו עם הרישום בטאבו. בבית הדין הרבני, לעומת זאת, לעיתים ניתן לבטל מתנה כזו, במידה ובית הדין מוצא את בת הזוג כמורדת ועל כן מפסידה את מתנותיה.

     

    לעומת זאת, יהיו מקרים שבהם דווקא לאישה יש עניין להגיע במהירות לבית הדין הרבני, שכן זו הערכאה המשפטית היחידה שיכולה להעניק לה סעד של "מדור ספציפי" (המשך מגורים באותה דירה בה היא גרה). כך תוכל לטרפד הליך של פירוק שיתוף בין בני זוג, שנעשה בבית משפט לענייני משפחה.

     

    טעותם של בני זוג רבים, אם כן, היא לרוץ מיד ולפנות דווקא לבית הדין הרבני. הדוגמה מראה לנו שהבחירה בין בית הדין הרבני לבין בית המשפט היא תלוית לקוח, תלוית סיטואציה והרבה יותר מורכבת ממה שנדמה.

     

    עו"ד אילן שדי הוא מומחה למשפט פלילי שמכהן גם כיו"ר ועדת טכנולוגיה מידע ואינטרנט בלשכת עורכי-הדין. עו"ד רונן דליהו הוא מומחה בתחום דיני המשפחה המשמש גם יו"ר ועדת המשפחה בלשכת עורכי הדין.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אילן שדי
    צילום: רועי כהן
    רונן דליהו
    מומלצים