שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ניקי פאלי: "אני מתחיל את החיים מאפס"
    הוא ניתר לגובה שיא של 2.30, הוכתר כסגן אלוף העולם לנוער, אבל אז הגיעה הנפילה. בגיל 25, הקופץ לגובה ניקי פאלי, מי שהיה יכול להיות אחד המועמדים למדליה בלונדון, עובד במפעל פלדה וחושב על פרישה: "הסיכוי שאחזור הצטמצם למינימום"
    "איך אתה מסתדר כאן?", שאל מנהל מפעל המתכת "פלרז הנדסה" באזור התעשייה בנצרת, גיל פלג, את הדמות שאותה ראה עד אז רק בטלוויזיה. "מאוד מרוצה", ענה ניקי פאלי, כישרון האתלטיקה המבטיח ביותר שצמח בישראל.

     

      

    הכירו את חייו החדשים של ניקי פאלי. מהשבוע שעבר: עובד מפעל פלדה ומתכות. אורך המשמרת: 12 שעות. זמני המשמרת: או מ-6 בבוקר ("אין לי בעיה לקום") עד 6 בערב, או מ-6 בערב ועד ל-6 בבוקר.

     

    ניקי פאלי במפעל המתכת. "מתחיל את החיים מאפס" (צילום: ערן יופי כהן) (צילום: ערן יופי כהן)
    ניקי פאלי במפעל המתכת. "מתחיל את החיים מאפס"(צילום: ערן יופי כהן)

     

    "כן, אני מתחיל את החיים מאפס", אומר פאלי, רק בן 25. זה הגיל שלפי תוכניות הקריירה שלו היה אמור לממש באולימפיאדת לונדון 2012 את הפוטנציאל הגדול שלו. בהיותו בן 19, בבייג'ינג 2006, הוא הוכתר כסגן אלוף העולם לנוער עם 2.29, והחמיץ את הזהב ההיסטורי רק בקפיצה השלישית והאחרונה של הסיני הואן. הקרב הכי גדול ב-20 שנה באליפויות העולם לנוער המספקות בהמשך הקריירה של המשתתפים בה, אלופים אולימפיים.

     

    באותה תחרות סיים הבריטי רובי גרברוז במקום ה-12 ולא היווה יריב שווה ערך לניקי. העונה קפץ גרברוז ל-2.36, הוכתר לאלוף אירופה ב-2.31 והוא מועמד למדליה בלונדון. גרברוז לקראת האולימפיאדה, פאלי במדי פועל במפעל, ולא בטוח שבכלל יצפה בתחרויות. ניקי לא רוצה לאכול את הלב.

     

    הבטחה שהתנפצה. ניקי פאלי (צילום: אלעד גרשגורן) (צילום: אלעד גרשגורן)
    הבטחה שהתנפצה. ניקי פאלי(צילום: אלעד גרשגורן)

     

    איפה גרברוז שנוצח, איפה פאלי שניצח. שניים שהתחילו מאותה עמדת מוצא לזינוק לעבר הצמרת. בינתיים ניקי יושב ליד המכונה הממוחשבת, נותן את הפקודות למידות וצורת החלקים השונים של המתכות. אגב, המפעל מעצב מתכות לשורה ארוכה של מגזרים, בהם כנפי מטוסים.

     

    מחממים מנועים לקראת לונדון 2012:

       

    פאלי נזהר מלדבר על סיום הקריירה שלו כאתלט, עדיין מותיר צוהר קטן של סיכוי. אבל עצם כניסתו לעבודה במפעל מבהירה איך הוא רואה את העתיד שלו: "בוא נגיד כך, התחלת העבודה במפעל מצמצמת עד למינימום את הסיכוי שאחזור".

     

    דימה קרויטר וניקי פאלי. בלעדיהם מצבנו קשה (צילום: יועד כהן) (צילום: יועד כהן)
    דימה קרויטר וניקי פאלי. בלעדיהם מצבנו קשה(צילום: יועד כהן)

     

    מאמנו, אלברט פונגין, שגילה אותו בחיפה בגיל 15 והביאו לשיא הנוער המצוין 2.30, עדיין מסרב להשלים עם המציאות. "הוחלט שהוא לא יצטרך לעבור ניתוח בפיקה של הברך, ועליו לנוח כמה חודשים. מה אתה רוצה, שיישב בבית ויטפס על הקירות? הוא זקוק עכשיו לכסף. אני מאמין שלקראת העונה הבאה נתחיל להתאמן שוב".

     

    צריך להבין את פונגין. מי שהיה מאמן צמרת בקפיצה לגובה בברית המועצות, עלה ארצה ועבד כמורה לחינוך גופני. כשגילה את ניקי, גם חייו השתנו. פונגין עזב את משרת ההוראה והקדיש עצמו לבניית האלוף שבדרך.

     

    קודם רוצה לחזור וללכת. ניקי פאלי (צילום: ערן יופי כהן) (צילום: ערן יופי כהן)
    קודם רוצה לחזור וללכת. ניקי פאלי(צילום: ערן יופי כהן)

     

    צריך לקחת בחשבון את הנתון לפיו הקופצים בארץ שמתחת לפאלי וקרויטר, מתקשים להתמודד עם 2.00 מ'. בלעדי ניקי ודימה, הקפיצה לגובה נכון לעכשיו היא שדה חרוך. קשה להשיג פוטנציאל אצלנו. ואם זה לא מספיק, פונגין איבד אתלט נוסף שלו: קוסטה קרניצקי, קופץ ל-2.13 ואלוף הקרב 10 שנאלץ לחפש פרנסה במכבי האש.

     

    הלוואי שהתקוות של פונגין יתממשו, אבל גם פאלי מודה שהסיכוי נמוך, אם בכלל קיים: "קודם כל עליי לחזור וללכת בלי בעיות, כמו כל אדם אחר. הקפיצות לגובה פגעו מאוד בכף הרגל שלי".

     

    במקום לקפוץ לגובה, פאלי מתחרה בהדיפת כדור ברזל (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
    במקום לקפוץ לגובה, פאלי מתחרה בהדיפת כדור ברזל(צילום: אורן אהרוני)

     

    לפני מספר שבועות פאלי עדיין נצפה בתחרות הגרנד פרי בנעורים. לא קפיצה לגובה, אלא הדיפת כדור ברזל. 9.32 מ', די מצחיק וגם עצוב. "מה עשיתי שם? לפי ההסכם עם מכבי חיפה, אני חייב לתת 4 תחרויות בשנה כדי שהמועדון ימשיך לקבל את התקציב עבורי", מסביר פאלי.

     

    אגב, ניקי סיים במקום לא רע לגמרי, שני - היו רק שני מתחרים. המנצח, האלוף איתמר לוי ממכבי בני־הנגב הדף למרחק כמעט כפול ממנו, 17.65. רק שלא נצטרך לזכור כי התחרות האחרונה שלו באתלטיקה הייתה כהודף כדור ברזל חובבן.

     

    דניאל פרנקל. גם הנשים סובלות מפציעות מרובות (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
    דניאל פרנקל. גם הנשים סובלות מפציעות מרובות(צילום: אורן אהרוני)

     

    "הכאבים תמיד השיגו אותי - גם בראש"

    השאלה אם כדאי להיות אתלט בישראל מקבלת תשובה ספקנית מאוד כאשר מסתכלים על מקרה ניקי פאלי. "אם אתה מגיע להישגים בינלאומיים, איכשהו אתה יכול לחיות ולהתקיים. אם אתה נפצע חלילה, נכנסת לבעיה גדולה. בארץ, ואני לא בא להאשים את איגוד האתלטיקה שתמך בי ככל יכולתו, צריכים לספק מיד את הסחורה. אין סבלנות לבנייה לטווח ארוך כמו בחו"ל. רוצים מיד תוצאות. זה גורם לנזק".

     

    איך יכול להיות שאתה נפצעת מהר, וגם דימה קרויטר, עוד כישרון גדול שזכה באולימפיאדת הנוער ובאליפות העולם לקדטים, סובל מהרבה פציעות. יש קשר?

    "בוודאי, היום אני יכול לדבר על זה. בגילאים הצעירים מעמיסים עלינו מיד אימונים קשים שגורמים בהמשך לנזקים. המאמנים לא אשמים, כי כולם, ובכל גיל, עומדים למבחן התוצאה של עכשיו. אם הקריטריון לא הושג משום שהוחלט לבנות אותנו בהדרגה, אין פשרות. אף אחד לא מחכה, התגמולים והתנאים בהתאם".

     

    פאלי. "רוצים מיד תוצאות וזה גורם לנזק" (צילום: ערן יופי כהן) (צילום: ערן יופי כהן)
    פאלי. "רוצים מיד תוצאות וזה גורם לנזק"(צילום: ערן יופי כהן)

     

    הכלל הזה חל גם על דניאל פרנקל, שהייתה הבטחה עצומה ללונדון ונפצעה בינתיים, ומעיין פורמן הסובלת גם היא מפציעות?

    "עליהן אני לא יכול להגיד, לא יודע מספיק".

     

    אמרת קודם שעכשיו אתה מתחיל מאפס, למה בעצם?

    "כי נתתי את כל שנותיי כנער לאתלטיקה כדי להתקדם. לא השארתי לעצמי מספיק זמן ללימודים. תוסיף את כל מה שקרה לי בהמשך, ותקבל את התשובה. כל כך חבל".

      

    ניקי פאלי ורימה בימים יפים יותר. הפרידה סיבכה את פאלי (צילום: אלעד גרשגורן) (צילום: אלעד גרשגורן)
    ניקי פאלי ורימה בימים יפים יותר. הפרידה סיבכה את פאלי(צילום: אלעד גרשגורן)

     

    לצד הפציעות, וחוסר היכולת להתרומם שוב לגבהים המובטחים אחרי אולימפיאדת בייג'ינג, נוספה לפאלי כידוע גם בעיה אישית. פרידתו מחברתו לחיים רימה, להם ילדה משותפת, הביאה לתביעות לתשלומי מזונות. רימה גם הוציאה נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ, לפני שהיה אמור לטוס למחנה אימונים במולדובה. הייתה זו תחילת השנה האולימפית, ובאיגוד האתלטיקה עדיין האמינו בניסים. בעזרת ספונסרים גויסו 15 אלף שקל שנחתו במשרדי ההוצל"פ לתשלומי המזונות.

     

    מדוע לא שילמת?

    "זה לא שלא רציתי, לא יכולתי. לא היה לי מהיכן, הייתי במינוס. גם היום אני במינוס, אבל עכשיו כבר יהיה לי כסף לשלם מזונות".

    ניקי נסע, ונפצע שוב. "ברור שההרגשה הייתה גרועה: אתה בגיל 25, נאלץ לגור עם ההורים, וכדי לקבל היתר לצאת מהארץ חייבים לגייס כספים שאין לך. זה השפיע עליי במחנה האימונים, ואחרי שקפצתי 2.15 ונראיתי חזק, הכאבים חזרו".

     

    הסגל האולימפי. ניקי לא יהיה שם (צילום: אורן אהרוני) (צילום: אורן אהרוני)
    הסגל האולימפי. ניקי לא יהיה שם(צילום: אורן אהרוני)

     

    עברת ניתוח אחד?

    "כן, אבל סבלתי עוד לפני אולימפיאדת בייג'ינג מכאבים בכף הרגל. במבחן שעשו לי בירושלים לפני האולימפיאדה הקודמת, קפצתי 2.27, ופיספסתי רק בקצת 2.33. באולימפיאדה עברתי 2.20, כשההצלחה בקפיצה הראשונה בגובה הבא, 2.25, נתנה גמר. ואז, דווקא אז, שוב הרגשתי כאבים. כאב לי גם מנטלית על ההזדמנות שהוחמצה. הייתי בן 25 ועדיין האמנתי שאהיה מוכן לגמרי ללונדון. הלכתי לניתוח, אבל מצבי לא השתפר".

     

    כמי שעקב אחרי הקריירה שלך, קיבלתי תחושה שנתקפת בפחדים פסיכולוגיים. גבהים שהיית עובר בקלות בגיל 19, הפכו מסובכים. למעשה, מאז התקופה של אחרי בייג'ינג אתה בצלילה. לא הצלחת להתרומם ליותר מ־2.20. יש לך הסבר לנפילה?

     

    "קודם כל, הניתוח הראשון השבית אותי ותהליך החזרה נקבע מראש לסביבות שנתיים. כשחזרתי, ניסיתי להתעלם, הרגשתי שאני יכול לחזור לכיוונים של 2.30, אבל איכשהו הכאבים תמיד השיגו אותי - גם בראש. עד אז, בגלל סיבות עקרוניות, ויתרתי על ייעוץ פסיכולוגי. בסוף הסכמתי לקחת אותו מאיש הוועד האולימפי. אם המצב הכלכלי שלי היה סביר, יכול להיות שהייתי ממשיך למתוח את הקריירה - היום מצליחים גם אחרי גיל 30. כבר אמרתי שבמצבי ובמצב החובות שלי, אני מתחיל מכלום".

     

    "הכאבים תמיד השיגו אותי - גם בראש" (צילום: דורון גולן) (צילום: דורון גולן)
    "הכאבים תמיד השיגו אותי - גם בראש"(צילום: דורון גולן)

     

    איך הגעת לעבודה הזו?

    "יצא שגם אבי אלכס מובטל, אז חיפשנו עבודה יחד. הוא מצא את העבודה במפעל בעזרת חברת כוח אדם והבין שזה מתאים לי. ניגשנו למחלקת משאבי אנוש והתקבלתי. אגב, מפעל מאוד מכובד שגם נותן יחס ותנאים סוציאליים. העבודה לא קלה, במיוחד מבחינה מנטלית - בגלל שעות העבודה הארוכות. אבל אפשר להתקיים יפה ממנה. ביום הראשון יצאתי עם ההסעה מחיפה, והבנתי שאני מתחיל לעבוד בנצרת".

      

     

    מיד לאחר שקיבל אזרחות ישראלית (אמו הגיעה איתו כתיירת ממולדובה ונשארה כאן) בזכות הישגיו הספורטיביים, פאלי הביא מדליית ארד ראשונה לישראל באליפות אירופה לנוער בליטא ב-2005. שנה אחר כך הפך להיט עצום כשניתר באליפות המדינה ל 2.30. מתוך 4,000 הצופים שהגיעו לאליפות ישראל באותו ערב ב-2006, סביר כי הרוב באו במיוחד כדי לצפות בו ובהישגיו. הוא היה היי לייט חזק. הגובה הבא שאיתו התמודד אחרי ה-2.30, היה לא פחות מ-2.37, המאמן אמר אז שזו הכנה לקראת הגבהים הבאים שלו. עד כדי כך.

     

    ניקי פאלי עם שיא הנוער (צילום: יועד כהן) (צילום: יועד כהן)
    ניקי פאלי עם שיא הנוער(צילום: יועד כהן)

     

    באותו קיץ קסום, פאלי הגיע לגמר אליפות אירופה בגטבורג בהשתתפות כל תותחי הקפיצה לגובה, וסיים במקום השביעי המכובד עם 2.27. הוא היה הצעיר בין משתתפי האליפות, והקדים לא מעט קופצי צמרת. כאמור, חודש לאחר מכן נסע לבייג'ינג וקפץ למדליית הכסף. גם בחורף 2007, חלף במוקדמות אליפות אירופה באולמות במוסקבה על 2.27 והעפיל לגמר. תחרות הגמר הייתה נפילה ל-2.15.

     

    במשך 4 השנים בין אולימפיאדת בייג'ינג לאולימפיאדת לונדון, פאלי שמר על גחלת תקווה. הפציעות משכו אותו לכיוון הקרקע במקום למעלה, והיו שמועות על שתיית אלכוהול מוגזמת. פאלי כבר רגיל לשאלות האלה: "איזה אלכוהול? פעם בחודש במסיבות, גם כדי לשחרר את השרירים. תמיד התאמנתי בצורה הכי טובה שיכולתי, חלמתי להגיע הכי גבוה שאפשר. אני לא ממש אשם שהחיים הובילו אותי לאן שהובילו בגיל 25".

     

    יש מצב שתעסוק במקצוע אתלטיקה אחר, לא קפיצה לגובה?

    "בקפיצה לגובה אני הכי טוב, אבל סובל ממנה מאוד. חשבתי לנסות קפיצה במוט, ריצות. חוץ מזה, אני מאוד רוצה לחזור לספורט, אולי להדרכת ספורטאים צעירים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים