שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock

    מכיסא גלגלים למדליית זהב

    יש רגעים שבהם לא המדליה היא הסיפור, אלא ניצחון הרוח על הגוף והמסע ההירואי אל התהילה, נגד כל הסיכויים. כזה הוא סיפורה של גייל דיברס

    שם: גייל דיברס

    מדינה: ארה"ב

    ענף: אתלטיקה (100 מ', 100 מ' משוכות)

    נולדה: 19 בנובמבר 1966 בסיאטל, וושינגטון

    הישגים באולימפיאדות: ברצלונה 1992 – מדליית זהב (100 מטר), אטלנטה 1996 – 2 מדליות זהב (100 מ', 4x100 מטר)

      

     

    בשנת 1990 אובחנה יולנדה גייל דיברס בת ה-24 כחולה במחלת גרייבס, נעה בעזרת כיסא גלגלים והרופאים שקלו לקטוע את רגלה. באותו זמן קרובי משפחתה דאגו רק לבריאותה. כעבור שנה וחצי בלבד הם ראו אותה בראש דוכן המנצחים באולימפיאדת ברצלונה 92'. סיפורה של האתלטית ילידת סיאטל נחשב לאחד המרגשים ביותר בתולדות המשחקים האולימפים.

     

    הפכה בזכות לגיבורה אמריקנית. גייל דיברס (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
    הפכה בזכות לגיבורה אמריקנית. גייל דיברס(צילום: Gettyimages)
     

    דיברס נחשבה בצעירותה לכישרון גדול בריצות 100 מטר ו-100 מטר משוכות. בעת שהתכוננה לאולימפיאדת סיאול 88' החלה בריאותה להדרדר תוך שהיא סבלה מכאבי ראש עזים וראייה מטושטשת. היא הצליחה בכל זאת לעלות לחצי הגמר ב-100 מטר משוכות בסיאול, שם הודחה.

     

    מצבה הבריאותי המשיך להדרדר. ב-1990 איבחנו הרופאים שהיא חולה במחלת גרייבס והיא נזקקה לטיפולים כימותראפים. את כוח הרצון היא לא איבדה וגם בימים האפלים ביותר הציבה לעצמה יעד, שנחשב בלתי אפשרי. זכורה היטב הסצנה המפורסמת מהסרט "לרוץ לחלום", המתעד את חייה.

     

    התפרסמה גם בזכות הציפרניים שגידלה ועיצבה. גייל דיברס (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
    התפרסמה גם בזכות הציפרניים שגידלה ועיצבה. גייל דיברס(צילום: Gettyimages)
     

    בעת שישבה בכיסא הגלגלים ביקשה ממאמנה שטיפל בה: "אני רוצה להגיע לאולימפיאדת ברצלונה". המאמן השיב: "אין שום בעיה, נסדר לך מקום בשורה הראשונה ביציע". "אתה לא מבין", אמרה לו, "אני רוצה לזכות שם במדליית הזהב".

     

    ודיברס באמת החלימה. היא לא רק החלימה, היא עמדה במילתה. שנה אחרי האבחון היא כבר התייצבה באליפות העולם בטוקיו וזכתה במדליית כסף ב-100 מטר משוכות, אבל את הדובדבן שבקצפת השאירה לברצלונה, המקום עליו חלמה כשנלחמה במחלתה. באחת הריצות הצמודות בהיסטוריה (6 מאיות הפרידו בין הראשונה לחמישית), גרפה דיברס את הזהב ב-100 מטר. כמו חייה הדרמטיים, הריצה הזו הסתיימה בפוטו-פיניש.

     

    חלמה על הפודיום בזמן המאבק במחלה. דיברס (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
    חלמה על הפודיום בזמן המאבק במחלה. דיברס(צילום: Gettyimages)
     

    כעבור מספר ימים, כשהעולם מחכה לדאבל מופלא, הגיע מפח נפש. דיברס, שבנוסף לתלאותיה והישגיה התפרסמה גם בציפורניים הארוכות שגידלה ועיצבה, הובילה לכל אורך ריצת הגמר ב-100 משוכות, אך מעדה במשוכה האחרונה

    וסיימה רק חמישית.

     

    הדרמות המשיכו להיות מוטיב עיקרי בקריירה שלה. כעבור ארבע שנים, באטלנטה 1996, התייצבה דיברס לגמר ה-100 מ' מול יריבתה המיתולוגית מרלין אוטי. שלוש שנים קודם לכן, באליפות העולם, היא גברה על הג'מייקנית בפוטו-פיניש.

     

    חגיגה אולימפית ב-ynet ספורט:

     

    התסריט באטלנטה לא היה שונה: השתיים, כמו תאומות סיאמיות, חצו את קו הסיום בזמן זהה. גם הפעם הכריעו המצלמות לטובת האמריקנית. דיברס שוב ניצחה. בציפורניים, אלא מה. 

     

    תמיד ניצחה בציפורניים. דיברס (צילום: Gettyimages) (צילום: Gettyimages)
    תמיד ניצחה בציפורניים. דיברס(צילום: Gettyimages)

    גייל דיברס חוגגת עם מאמנה (צילום: Michael Cooper /Allsport) (צילום: Michael Cooper /Allsport)
    גייל דיברס חוגגת עם מאמנה(צילום: Michael Cooper /Allsport)


    פורסם לראשונה 12/07/2012 14:51

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים