"המדינה זנחה אותנו". מתמודדים עם החובות

דבורה לוי (62) מתגוררת מאז מוצאי שבת במאהל "אין ברירה" שבגן העצמאות בירושלים. היא מתקיימת מקצבת זקנה והבטחת הכנסה בסך 2,700 שקל לחודש ועד לא מזמן התגוררה עם בתה החד הורית ושני ילדיה בדירה בירושלים. אתמול (א') היא ישבה בגן עם נכדה בן הארבע וסיננה מבין שיניה: "כולנו משה סילמן".

הצית עצמו, כתבות נוספות ב-ynet:

• חסמו את איילון: "סילמן לא תמהוני, הוא אתה ואני"
• הפעם זה נמנע: גבר איים להצית עצמו בגלל חוב
• צפו בסילמן בהפגנה בחורף: "אני מהמאוכזבים"
• החוב, השביתה והעיקול. כך התרסק משה סילמן
• נתניהו: טרגדיה אישית, נבדוק את סיפור המצית
• התרוששו, דוכאו והציתו. מחאה בוערת בעולם
  

לוי, כמו סילמן וכמו עוד רבים במדינת ישראל, חשה שהיא הולכת לאיבוד בין מבוכי הבירוקרטיה ונמחצת תחת גלגלי מערכת הרווחה. הייאוש שהביא את סילמן לרגע ההצתה ברחוב קפלן בתל אביב הוא מנת חלקם של אלפי אזרחים שצברו חובות וריביות, שמתגלגלים בין משרדי ממשלה, רווחה ובתי משפט, ועדיין לא רואים עתיד ורוד באופק. "כמו משה סילמן יש עוד אלפים שהמדינה שכחה ואני ביניהם", אומרת לוי, שהפסיקה לעבוד בשל בעיות בריאות. 

המאהל בירושלים. "השיטה לא עובדת"(צילום: גיל יוחנן)

לדבריה, חוב קטן שצברה לבנק, בסך אלפי שקלים בודדים, תפח ל-186 אלף שקל בהוצאה לפועל. "המקרה של סילמן דומה למקרה שלי", היא אומרת. "השיטה לא עובדת ואדם אחד מוצא את עצמו נאבק בבירוקרטיה שהוא פשוט לא יכול עליה. אולי בזכות מה שעשה סילמן התקשורת תשמע את הצעקה שלנו".

בקיץ שעבר התגוררה לוי במשך יותר משלושה חודשים עם בתה ונכדיה במאהל שהוקם בשכונת קריית יובל בירושלים. סיוע מיוחד שקיבלה מהעירייה ויסתיים בסוף החודש אפשר לה לעבור זמנית לדירה ששכרה ביחד עם בתה: "אחרי שהגענו למצב שאין לנו מה לאכול, מה שמחזיק אותנו זה הפעילים החברתיים שמסייעים לנו. בינתיים המדינה עומדת בצד ומסתכלת עלינו אדישה. מצדה, מה-2,700 שקל האלה אני אמורה לשכור דירה ולהתקיים".

המדינה זנחה מאות אלפי אזרחים

קבוצת "המעברה", המאגדת פעילים חברתיים שנאבקים למען דיור ציבורי, הקימה בלילה שעבר מאהל בגן העצמאות שכולל בינתיים 25 דיירים – משפחות על ילדיהן. לטענת הפעילה מיכל גרינברג, מבין 400 אלף משפחות מתחת לקו העוני, רק 140 אלף מקבלות סיוע בשכר דירה או זכאות לדיור ציבורי. "המתמטיקה פשוטה והמשמעות שלה היא שהמדינה זנחה מאות

אלפי אנשים שאין להם קורת גג או פרנסה", אומרת גרינברג. "סילמן הוא אחד מרבים שנדחף לקצה והקריב את עצמו למען כולם".

לטענתה, הבעיה היא בשיטה: "המדינה חיסלה את הדיור הציבורי. היא הפסיקה לבנות דירות ומקיימת מדיניות שערורייתית של מתן קצבאות. הדרישה שלנו פשוטה והיא כוללת חקיקה שתעמוד על שלוש רגליים: מתן זכאות לדיור לכל מי שנמצא מתחת לקו העוני, בנייה של דירות חדשות בדיור הציבורי והפסקת כל הפינויים של אנשים לרחוב".

הפגנה מול משרד הביטוח הלאומי בתל אביב(צילום: מוטי קמחי)

בין פעילי המאהל נמצא גם יוני יוחנן (50), שטוען גם הוא שרבים בישראל קרובים מאוד למצב של סילמן. "רבים כבר שלחו או ניסו לשלוח יד בנפשם בגלל שהגיעו למצב דומה של ייאוש", הוא אומר. "בשנה האחרונה הצלנו חמישה אנשים בירושלים אחרי שכל הדלתות נסגרו בפניהם. אלו אנשים שנאבקים במשרד השיכון ובביטוח הלאומי במשך שנים והכוח נגמר להם".

"אם לא הילדים - הייתי מתאבד"

עופר בוזגלו (48) מתגורר זה שלושה חודשים עם אשתו וארבעת ילדיהם אצל חמותו, בדירת שלושה חדרים בירושלים. זאת לאחר שפונה מהדירה שהייתה בבעלותו בשל פיגורים בתשלומי המשכנתה. "אני מגרד את התחתית מלמטה בתוך ים של ייאוש ודיכאון, ואחרי שכל הדלתות נסגרו בפניי, ההצתה של סילמן נראית לי מעשה שפוי בתוך עולם משוגע", הוא אומר.

בוזגלו, שמועסק כנהג מונית, צבר חובות שהסתכמו ב-2005 ב-30 אלף שקל. לאחר מכן נקלע לתקופת אבטלה, ולאחר שלא הצליח לעמוד בתשלומי המשכנתה תפחו החובות במהירות. "היום, בגלל הריביות, הגעתי לחובות של מאות אלפי שקלים. דיברתי עם הבנק, עם משרד השיכון ועם לשכת הרווחה, אבל המדינה בשלה. אמרו לי 'יש עוד אלף כמוך', ודחו את הבקשה שלי לסיוע בשכר דירה. כשאתה מגיע למצב כזה אתה מוכן לעשות הכול כולל אלימות לעצמך ולסביבה. אם לא הילדים הייתי מתאבד".

רן מלמד, סמנכ"ל עמותת ידיד המסייעת לשכבות החלשות, סבור שמדיניות הרווחה לא מזכה את אלפי הנזקקים בסיוע. "השיטה לא עובדת מספיק טוב", הוא אומר. "המינימום שקבעו לא מאפשר קיום במציאות הישראלית. כולם יודעים את זה, אבל לאף אחד אין הרצון לשנות".

מנכ"ל הביטוח הלאומי: סילמן קיבל את כל הקצבאות

מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, פרופ' שלמה מור יוסף, הגיב לטענה שלפיה חוב למוסד הביא את סילמן להצית עצמו בהפגנה בתל אביב: "לא הוכחה הטענה שבגלל חוב מלפני עשר שנים קרסו עסקיו של סילמן ובשל כך הוא הצית את עצמו. במהלך חייו אדם עובד מול הרבה רשויות ולא יכול להיות שאירוע אחד מכריע את חייו. יש כאן משרדי ממשלה נוספים שמעורבים וגם בנקים. הסיפור של סילמן הוא טרגדיה אבל הביטוח הלאומי פעל על פי החוק ועשה את מה שיכל לעשות. הוא קיבל בשנה האחרונה את כל קצבת הנכות שמגיעה לו. לא כל מי שנמצא בחובות עושה מעשים קיצוניים כאלה".

מור יוסף אמר שהחובות של אזרחי ישראל לביטוח הלאומי מסתכמים בכתשעה מיליארד שקל ושנוהלי הגבייה של המוסד אינם אגרסיביים: "להפך, ביקרו אותנו על כך שאנחנו לא גובים את הכסף שחייבים לנו. יש כאן אדם שגורלו לא שפר עליו, הן בתחום העסקי והן בתחום הבריאותי".

עם זאת, מור יוסף מסכים שגובה הקצבאות שמעביר הביטוח הלאומי לזכאים אינו מספיק. הוא טוען שהקצבאות לא מאפשרות קיום ברמה שאנשים במדינת ישראל צריכים לחיות בה, "אבל צריך להבין שהביטוח הלאומי פועל על פי חוק. את גובה הקצבאות קובעות כנסת ישראל והממשלה. הביטוח הלאומי ושר הרווחה משה כחלון עושים הכול כדי להגדיל את הקצבאות. עובדה שבעשור האחרון הקצבאות עלו בשיעור גבוה מהמדד ומהשינוי הדמוגרפי".

אמנם סילמן הצית עצמו בהפגנה של המחאה החברתית, אבל מור יוסף טוען כי המחאה עצמה אינה רלוונטית לאנשים שכמותו: "המחאה לא קשורה לאנשים שנמצאים במצבו הכלכלי. זוהי מחאה של מעמד הביניים. אין מדינה שאנשים בה לא נופלים בין הכיסאות, בחורים של הרשת החברתית שאנחנו פורשים".