אל תקרא לי גורו

רוחניות, עוד בשלהי שנות השישים היו כאלה שהבינו, היא לא רק שיער ארוך, שאנטי ויפאסאנה ואהבת חינם, רוחניות יכולה להיות גם עסק, ואפילו עסק מכניס למדי. ציניקנים רבים אוהבים לסתום את אוזניהם למסרים רוחנים כשהם רואים את התעשיה העניפה הפועלת מסביב לגורו המצליחים, ודיפאק צ'ופרה הוא אחד מהמצליחים בהם. צ'ופרה נחשב בעיני רבים לנער הפוסטר של התנועות הרוחניות הפופולאריות של העשורים האחרונים, נביא ניו-אייג'י חד מבט ואוטוריטה נשגבת בתחום הנשגב. צ'ופרה עצמו מודע לתדמית אבל משתדל שלא לטפח אותה. מי שמנסה לשלב בין איכות חיים ובריאות הגוף, הרגש, הרוח והחברה, יודע שכל תזוזה לא נכונה יכולה לערער את פירמידת השלווה.

רוחניות זו לא דת. דיפאק צ'ופרה

צ'ופרה כתב למעלה מ-64 ספרים, כש-19 מתוכם כיכבו ברשימת רבי המכר של "ניו-יורק טיימס" ויצאו ביותר מ-85 שפות. בין ספריו הידועים: "ההצלחה בשבעה חוקים רוחניים", "גוף ונפש לנצח", "כוחם של צירופי מקרים" ועוד.

המגזין "טיים" כינה אותו "הנביא-המשורר של הרפואה האלטרנטיבית" ומנה אותו ברשימת מאה האנשים המשפיעים בעולם. אכן צ'ופרה הוא רופא בהכשרתו והשכלתו והוא יודע לשלב בין המדע המערבי המודרני לתורות מזרחיות עתיקות. אבל מה שמייחד אותו מכל משלבי המזרח במערב האחרים היא היכולת שלו לדבר בגובה העיניים ולקהל רחב.

ספרו האחרון, World of the Worldviews, שחיבר ביחד עם לאונרד מלודינו, מנסה לקיים דיאלוג מנקודת מבט מדעיות ורוחניות בצורה שלא תגרום למחלוקות, דבר שצ'ופרה באופן כללי מנסה להימנע ממנו.

פרופיל-נשמה

היקום, אם כך, הוא כלי עבור דיפאק צ'ופרה, ואפילו תמונת המסך של המחשב שלו היא גלקסיה נוצצת ומרוחקת, אך תחילת הדרך הייתה ארצית בהרבה. הוא נולד בניו דלהי לאב קרדיולוג. "רציתי להיות סופר", הוא אומר, "דבר שבעצם אני עושה כעת, אבל כמובן שגם רציתי להיות רופא, בגלל אבי ובגלל ספרי הרפואה שהוא נתן לי לקרוא ושהשפיעו עלי רבות. הורי נפטרו מאז אבל אני עדיין מבקר בהודו פעם בשנה, שכן כל הפילוסופיה שלי מושפעת מהתרבות ההודית. אבל אני לא מחשיב את עצמי עוד כהודי או כאמריקאי. העולם הוא ביתי".

מלבד היותו אנדוקרינולוג, שגם לימד בבתי הספר לרפואה של אוניברסיטאות נחשבות דוגמת הרווארד, טאפטס ובוסטון, צ'ופרה מתמחה באיור ודה, שהיא שיטת טיפול של הרפואה ההוליסטית שמקורה בהודו. בעבר אף שימש תחת המהרישי מהש יוגי, שהיה מייסד תנועת המדיטציה הטרנסצנדנטלית. "אני אפילו לא יודע איך להציג את עצמי לאנשים. הם מבינים כבר לבד. אולי בעצם אני עדיין מנסה להחליט מה אעשה כשאגדל. הייתי אומר שאני כותב על ריפוי בקונטקסט רחב יותר, יותר מאשר פיזי, יותר מריפוי רוחני, אני מנסה להבין את ההקשר התרבותי, ההיסטורי, הכלכלי, הדתי שמשפיעים על ההתנהגות שלנו כפרטים. כולנו, במובן מסוים, קרבנות של התרבות ושל ההיסטוריה שלנו. זהו עול שהוא גם דבר נהדר ומעניין. ללא התרבויות השונות לא היו לנו חוויות כה עשירות, אבל זהו גם בית סוהר כי אנו לא מתסכלים מעבר לקירות ואנחנו לא מבינים אנשים אחרים. אז ישנו שיווי משקל שגיליתי רק כשעזבתי את הודו. ראיתי את עושרה של התרבות ממנה באתי אך גם את המגבלות שבה".

צ'ופרה הקים ב-1996 את המרכז לבריאות ואיכות חיים בקליפורניה, כדרך להפצת גישת הריפוי שלו. עם ערימה של דיסקים וקלטות, סמינרים, סדנאות והרצאות הוא הפך למולטי מיליונר, ולפי דירוגים שונים, להודי המשפיע ביותר בעולם – הישג סטטיסטי נכבד לכל הדיעות. כשאני שואל מה אנשים בעצם מרוויחים משהייה במחיצתו הוא משיב:

"מי שבא להרצאות שלי מרוויח מודעות עצמית גבוהה יותר. אני חושב שזהו המפתח: היכולת לבחון את הנחות היסוד שלך, את הציפיות שלך, את האבחנות, את האמונות, את רגשותיך העמוקים ביותר לגבי משהו, מכיוון שאין דבר כזה – הפרספקטיבה הנכונה".

וזה באמת קורה לאנשים אצלך?

"ברמה מסוימת. אני חושב הביטוי הגבוה ביותר שיכול להיות לנו הוא יצירתיות. היכולת למצוא פתרונות יצירתיים למצבים יום-יומיים".

האם יותר חשוב שאתה גורם לאנשים להבין שהם זקוקים לחשוב, או דווקא מה שאתה אומר להם לחשוב?

"אני מניע אותם להתבוננות פנימית. כמובן שאני מוטה, ואני חושב שהתודעה היא הדבר הגדול ביותר, וללא תודעה אתה בעצם רובוט. וככל שיש לך מודעות עצמית גבוהה יותר, כך תוכל לברוח יותר מהבסיסיות שלך, מהוריך, מתרבותך, מההיסטוריה שלך, מהרקע הכלכלי שלך, מהרובוטיות שבך. וכך אני גורם לאנשים לפקפק בזה ומניע אותם לשאול את עצמם: מי אני? מה אני רוצה? האם יש משמעות בחייך? האם אתה מונע על ידי דמויות היסטוריות או דתיות? מדוע? מהם הכישורים הייחודים לך? מה אתה רוצה לתרום? איך אתה מסתכל על מערכות יחסים אישיות? מערכות יחסים מקצועיות? אם היה לך את כל הכסף ואת כל הזמן בעולם, איך היית מביע את עצמך? אני יוצר פרופיל-נשמה במקום פרופיל-אגו ואנשים מוצאים שזה מעניין מפני שזה משנה את הסיפור שלהם. החיים הם סיפור אותו אנו חיים אך לרוב אנו לא מבינים שאנחנו הבמאי, המפיק, התסריטאי, הגיבור והנבל גם יחד".

מה חסר לאמריקאי הממוצע בחייו?

"האמריקאי הממוצע הוא פשטני מדי. לכל דבר יש נכון או לא נכון. אין סובלנות לריבוי-משמעויות. בחייו של האמריקאי הממוצע הצלחה נמדדת באמצעים חומרניים בלבד ואיך ארצות הברית היא המדינה הגדול בעולם. זוהי היסטריה של הכלל. אז מדיטציה, לסוגיה השונים, טובה לכולם: יש התבוננות פנימית, התבוננות חיצונית, ויפאסנה ועוד".

אך כל המחשבה הפנימית הזו רק גורמת לאנשים להתרכז יותר ויותר בעצמם. ואתה אדם ששונא את המלה 'אגו'.

"זהו שלב מוקדם. בתחילה אנשים מתבוננים פנימה אבל בהמשך, במוקדם או במאוחר, הם מבינים שאין דבר כזה 'אינדיבידואל', זה לא קיים".

יש משהו שרוחניות מזרחית יכולה ללמוד דווקא מהמערב?

"רוחניות מערבית מגיעה עם הלך רוח שונה לחלוטין. ישנו אלוהים, היכן שהוא, ואלוהים יצר את העולם. אלוהים הוא כמו נגר שיצר משהו, או כמו מישהו חיצוני. אבל ברוחניות מזרחית אין אלוהים חיצוני. יש זרע שהופך ליער. הזרע הוא הפוטנציאל, והפוטנציאל הזה קיים בכולם. אז אתה לא מביט החוצה בחיפוש אחר אלוהים. אלוהים לא יצר את היקום, אלוהים הופך להיות היקום עצמו. ישנם אלמנטים כאלו, כמו שנאמר: זו לא רק הטיפה שבים אלא הים שבטיפה. אני חושב שאם תלך לפי מה שהפסיכולוג אברהם מאסלו כתב תראה שישנה היררכיה: הדבר הכי חשוב הוא הישרדות וביטחון. שנית, הישגיות. שלישית, אהבה ומערכות יחסים. הרביעי הוא ביטחון עצמי. חמישי הוא ביטוי יצירתי והשישי הוא חשיבה על משמעות הקיום, חיים, מוות ולבסוף מימוש עצמי. אלו הם שלבי התפתחות".

לא חסרים האנשים שמפקפקים או לועגים לשיטותיך.

"הפסקתי להגיב לאנשים האלו. זהו בזבוז של זמני. יש לי כנס שאני עורך בכל שנה שנקרא 'חכמים ומדענים' ולאט לאט אני מגייס עוד ועוד מדענים שמחזיקים באותה ראיה עולמית כמו שלי. ואני מוצא שיש רבים כאלו. בדיוק הרציתי בבוסטון ופרופסור לאסטרונומיה מהרווארד ניגש אלי וביקש לפתוח בדיאלוג. אני כותב ספר עם ראש המחלקה לנוירולוגיה בהרווארד על המוח והוא מסכים שתודעה פשוט לא קיימת במוח. זהו משהו ששמעתי מזה שלושים שנה אבל סוף סוף נוירולוג בכיר ובעל קבלות מסכים איתי".

מה אתה מקווה שספר כזה יעשה בדיוק?

"דיאלוג. כל עוד יש דיאלוג זה נהדר. לעתים קרובות אני מגיע למקומות המלאים בספקנים ואתה יודע – חלקם עדיין מגחכים לגבי העשיה שלי. אני דווקא נכנס לדיונים מידי פעם, אפילו בערוצי טלוויזיה מרכזיים, כשאני באופן קבוע מכהן כמושא ללעג במדיה. אבל אתה יודע, לא הייתי נמצא היכן שאני כעת אם לא הייתי חושף את עצמי לזה".

לזכור באופן יצירתי

בכנס של אירגון GBC Health שנערך לאחרונה במלון רוזוולט ביקש צ'ופרה מהמאזינים: היו מאושרים עכשיו. כלומר, ללא מבט קדימה או הרהור אחורה. התודעה יוצרת מציאות, לדבריו, וכי שמחה ללא סיבה (שכן הסיבה תילקח או תיעלם לבסוף) היא האושר האמיתי. כרופא הוא מדגיש שאושר הוא אלמנט חשוב ביולוגית.

"יש פתגם אותו אני מצטט לעתים קרובות: אני משתמש בזיכרונות אבל אני לא נותן לזיכרונות להשתמש בי. זהו דבר חשוב מאוד לעם היהודי. אסור לשכוח את השואה אבל צריך לשאול איזו דרך יצירתית אפשר למצוא בכדי למנוע מהשואה להתרחש שוב? ישנו הבדל בין היותך הקרבן להיותך היוצר. אתה לא הופך להיות קרבן של זיכרונותיך אלא אתה משתמש בזיכרונותיך בכדי לוודא שמקרה כזה לא ישנה לעולם".

כשאתה זקוק להכוונה, למי אתה פונה?

"אף אחד הוא כבר לא המורה שלי. אני פשוט עובר לדממה. אני יוצא לשבוע שתיקה פעם בשנה לבדי. בשנה שעברה הצטרפתי למנזר ביער בתאילנד. גילחתי את ראשי, הפכתי לקבצן ברחובות והתחננתי שייתנו לי אוכל. איש לא ידע מי אני בכפר הקטן הזה".

הודעה ממייקל ג'קסון

צ'ופרה, 65, מועסק גם כמדען בכיר באירגון גאלופ, חברת יעוץ החוקרת ומנסה לשפר את ביצועיהם של עובדים במקומות עבודתם ופרופסור בתוכנית למנהלים של בית הספר "קלוג" שאוניברסיטת נורת'ווסטרן. הוא זכה בפרסים ואותות רבים, כולל על עבודתו למען השלום העולמי, למען האנושות, אמנות החיים, הוא זכה במדליית הנשיאות של ממשלת איטליה ואפילו בפרס איינשטיין מהקולג' לרפואה הניו-יורקי הנקרא על שמו של המדען המפורסם בהיסטוריה. עם כמעט מיליון עוקבים ויותר מ-26 אלף ציוצים בחשבון הטוויטר שלו, קשה שלא לתהות איך הוא מסביר את השימוש התכוף בטכנולוגיה מודרנית ואת השפעתה על חייו: "אני חושב שאי אפשר לעצור את הטכנולוגיה. שנית, טכנולוגיה היא נייטרלית. אתה משתמש בה כפי שאתה בוחר לעשות. אז בעצם אני מעריץ גדול של טכנולוגיות".

לו היית חייב להוציא את ספרך הבא בפורמט אחד בלבד, היית בוחר בדיגיטלי או בדפוס?

"כרגע, מה שהמו"ל שלי ירצה... אבל אני בדיוק עכשיו מוציא עשרה כרכים של כתבי רק באופן דיגיטלי".

היית קרוב מאוד למייקל ג'קסון, ובדיוק עברו שלוש שנים מאז מותו.

"הייתה לנו מערכת יחסים טובה, אך מייקל ידע להימנע ממני כשהוא היה במצב בו הוא לא רצה שיתעמתו איתו. הוא רק התקשר אלי כשהוא היה פיכח לחלוטין, והוא לא יצר איתי קשר כמשהו לא היה בסדר. הוא גם ידע להקיף את עצמו באנשים מסוימים. הוא ידע היטב להיעלם מאלו שהיו הקרובים אליו ביותר, כולל בני משפחתו. אני מצטער מאוד שלא יכולתי לעזור לו. למעשה, הוא השאיר לי הודעה קולית 24 שעות לפני מותו וביקש שאתקשר אליו כי הוא היה נלהב בנוגע למשהו. אבל שמעתי את ההודעה רק לאחר מותו. זה היה די מצמרר לשמוע את קולו של מישהו שמת".

לאחר המוות יצאת בקריאה נגד צריכת התרופות המוגברת בחברה האמריקאית.

"הסיבה המרכזית לבעיות עם סמים הם תרופות במרשם רופא. ברור שאם תשבור את רגלך תזדקק לסיוע של רפואה קונבנציונלית, או שתצטרך אנטיביוטיקה לדלקת ריאות. אבל אם מסתכלים על מחלות כרוניות, ואני כולל גם סכרת, מחלות לב או מחלות אחרות הרי שלשמונים אחוזים מהתרופות בהן אנו משתמשים יש יתרונות מזעריים בלבד. כלומר, אם לא תצרך אותם, זה לא ממש ישנה. יש 28 לוביסטים של חברות תרופות על כל חבר קונגרס!"

אבל גם אתה מרוויח היטב מהריפוי שאתה מציע.

"אני לא אומר שלא צריך להצליח כלכלית. השאלה היא האם יש לך השפעה על חייהם של אנשים או על החברה? אני סבור שאני לא צריך להתנצל על ההצלחה שלי, כל עוד אני עוזר לאנשים, נכון? אבל אין לנו מערכת של טיפול בבריאות אלא מערכת של טיפול במחלות. רוחניות היא מודעות. אין לבלבל את זה עם רוחניות דתיות או נחמה שהדת מציעה. אם כי אני מביט על הדת ועל מקורות הדת, ואלו מבוססים על חוויות רוחניות".

לפני כשש שנים, וביחד עם המיליארדר חובב התקשורת ריצ'ארד ברנסון, יסדו צ'ופרה ובנו הוצאה של ספרי קומיקס שמטרתה "הפצת שלום ומודעות דרך קומיקס וקלפי אספנים המציגים סיפורים ודמויות קבליות מסורתיות". כרגע הם מתמקדים ביצירת גיבורי-על בסוריה שמטרתם "לשנות את התודעה של האיסאלם הקיצוני", לדבריו. בינתיים, הוא עצמו כתב וכותב ל"סן-פרנסיסקו כרוניקל", "וושינגטון פוסט", "האפינגטון פוסט", ולא מחבב את המונח 'גורו' במיוחד. "זה סתם מכניס אנשים להלך מחשבה מסוים. מעולם לא ראיתי את עצמי כגורו. אני שר את שירי ויש כאלו שאוהבים להצטרף אלי".

איך היה הביקור בישראל בשנת 2007?

"ביקרתי בסך הכל פעמיים בישראל. זה היה נהדר, מאוד קל לראות את כל הארץ בכמה ימים בלבד", הוא צוחק. "היה לי קהל עצום של אלפיים אנשים בתל אביב. ביקרתי בים המלח ובמקומות הקדושים. אני מוצא שישראלים רבים מודעים מאוד לעצמם ומאוד פוסט-מודרנים בחשיבתם על רוחניות, אבל הזהות של ישראל היא עדיין מאוד אתנו-צנטרית. אני חושב שזה יתפתח וישתנה עם הזמן. אם תביט ביהדות התפוצות בעולם היא המשפיעה ביותר באמנות, במוזיקה ועוד".

ישנו הלך מחשבה מסוים שזיהית בישראל?

"כן, הלך מחשבה שמגיע מההיסטוריה ואותו אני מבין לחלוטין. אבל אני סבור שהלך המחשבה הזה חייב להשתנות, ושהוא באמת יתפתח. מדוע? מפני שהטכנולוגיה משנה את אישיותנו. לאף אחד אין מחשבות מקוריות יותר. כולם חושבים על גלובליות ולכן במוקדם או במאוחר עלינו להתעלות מעבר לזהויות אתניות, לאומיות, דתיות וגזעיות. אני אבקר בישראל בקרוב שוב, ואני מוזמן לעתים קרובות לשאת הרצאות".

עם כל הפרסום, וההצלחה והרצון שלך להביא לשינוי, לא מטרידה אותך העובדה שבעצם לא השכלת אפילו לגרד את פני השטח? זה אפילו מאכזב, במידה מסוימת.

"יש לנו אתר חדש ביוטיוב, והמטרה היא להגיע למאה מיליון אנשים שייקחו על עצמם את האחריות לשנות את העולם. זה חלק מעבודתי בקרן צ'ופרה. המטרה היא ליצור תנועה כלל-עולמית בה אנשים יקחו חלק בשינוי הכולל. מלבד זאת, אנחנו גם מאכילים ילדים רעבים בהודו. ברמה האישית, סקרנות דוחפת אותי יותר מכל דבר אחר. ואני עדיין מנסה להבין מי אני בכלל".