ד"ר טוב-לב
לפעמים קשה לחשוב על רופאי שיניים כעל אנשים טובי לב, אבל שירותי החינם של ד"ר יובל אזולאי למיעוטי יכולת מוכיחים את ההיפך. צביה וקסלר נפגשה איתו לשיחה
חושה של סיפוק מקבל רופא השיניים ד"ר יובל אזולאי בכל פעם שמזדמן לו לטפל באנשים מיעוטי היכולת המגיעים לקליניקה הפרטית שלו ומקבלים טיפולים ללא תשלום.
ד"ר יובל אזולאי, נשוי ואב לשני ילדים, הגיע בשנת 2002 לארה"ב לאחר שירות צבאי. הוא למד תואר ראשון בקליפורניה ובתום לימודיו הגיע לפילדלפיה כדי לרכוש את מקצוע רפואת השיניים. "מיד כאשר סיימתי את התואר הראשון עברנו לגור בפילדלפיה כדי ללמוד רפואת שיניים באוניברסיטת טמפל. בתום לימודיי פתחתי קליניקה פרטית קטנה ומבטיחה ובה היו רק שני כסאות", אומר ד"ר אזולאי.
מהיום בו פתח את המרפאה הפרטית הרגיש ד"ר אזולאי שעליו לתרום מעצמו והתחיל לחפש מקומות בהם יוכל להתנדב ולתת מהידע אותו למד לאנשים שאינם יכולים להרשות לעצמם את 'התענוג' בטיפולי השיניים.
"התחלתי לחפש מקומות בהם אוכל לבטא את עצמי מבחינת הנתינה. ואכן, מצאתי את הפרי קליניק בבאקס קאונטי, מקום בו המטופלים הם בוגרים שמסוגלים לעבוד כדי לפרנס את עצמם, אך אינם יכולים להרשות לעצמם כלכלית לטפל בבעיות בשיניים. התחלתי בהתנדבות יום בחודש, וזה נתן לי תחושה של התרוממות רוח, תחושה שאני מצליח לתרום דבר מה משמעותי למטופלים, והכל תוך כדי שיתוף פעולה עם הצוות המקומי. הלכתי לשם במהלך חמש שנים רצופות. עם הזמן הקליניקה התרחבה, מספר המטופלים הלך וגדל והתקשיתי לעזוב את מקום העבודה. ואז הצעתי לקבל את המטופלים מהפרי-קליניק אצלי במרפאה הפרטית. התחילו להגיע אלי כאלה שקיבלו את מלוא הטיפול".
מה כולל הטיפול?
"כתרים, טיפולי שרוש, סתימות, צילומים, טיפול בחניכיים וניתוחים. בקיצור, כל מה שהיו זקוקים. היו מקרים ועד היום שדברים שאנחנו לא עושים כאן בקליניקה אנחנו שולחים החוצה למומחים ודואגים שיצאו מהמרפאה עם חיוך מלא".
הם מקבלים טיפול מלא ולא משלמים כלל?
"כן, כל הטיפול מתחילתו ועד סופו נעשה אצלנו במרפאה עבורם והכל ללא תשלום".
מהי התגובה שלהם?
"ברוב המקרים הם לא מאמינים כשהם מגיעים אלינו, במיוחד בפעם הראשונה. לאחר הטיפול הם פשוט לא יודעים כיצד להודות לנו. בסך הכך, אני שמח שנפל בחלקי להתנדב ולתרום כמה שאפשר".
בכל זאת, עם מקום עבודה מסודר כמו שיש לך, מדוע חיפשת להתנדב?
"האמת, חיפשתי כי היה חסר לי משהו. גם כשהייתי בלוס אנג'לס בתקופת הלימודים התנדבתי. הרגשתי כבר אז שאני צריך לתרום מעצמי. אותו דבר קרה כאשר הגעתי לפילדלפיה חשתי צורך לתת, וכך הגעתי פרי קליניק. גם כשלא יכולתי להמשיך ולהגיע למקום שם, נידבתי את המרפאה כדי לבטא את עצמי. זה משהו פנימי שאני לא יודע כיצד להסביר אותו. הרגשה טובה, חווייתית ומלאת סיפוק".
התנדבת במקומות נוספים?
"כן, לימדתי באוניברסיטת טמפל במשך שנה שלמה עד שפתחתי את המרפאה החדשה. אז הודעתי שאני מסיים את תפקידי בטמפל".
מדוע?
"לא רציתי להתחייב יותר מדי, ולא לעמוד בתחייבויות. המרפאה הפרטית התרחבה משני כסאות לשתי מרפאות, ובהם 11 כסאות, כדי לתת מענה לכולם צריך גם את הזמן".
מה לימדת בטמפל?
"כרופא כללי הדרכתי את הסטודנטים בקליניקה והנחתי אותם לאורך כל הדרך".
כיצד אתה רואה את עצמך בעוד כמה שנים?
"יש מקום תמיד להתפתח. לימודים, הכשרה אישית, תמיד שואפים לטוב יותר. המכשירים הולכים ומתחדשים, מבחינת העסקים יש תמיד מקום לגדול, אז אולי בעוד כמה שנים דברים יהיו אחרים, אך עם כל ההתפתחויות אני יודע שתמיד אחפש את אותו סיפוק שממלא את החלל הריק - להמשיך לאנושות".