שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מרגול: "תנו לי להתאושש, עוד תשמעו אותי"

    אחרי שסיימה עם עבודות השירות והותירה את הסערה הפלילית מאחוריה, מרגלית צנעני מוכנה לקאמבק. "אני רוצה להיות הכי חזקה שאפשר, ובטח לא רוצה רחמים מאף אחד", היא אומרת ומזמינה אתכם להאזין לשיר החדש "רגשות מזויפים"

    "הזיכרון פה חלש, יש הרבה אנשים שהורשעו והיום הם כוכבי על". מרגלית צנעני, כמו שאתם מבינים, אמנם משתדלת לשמור על שקט תעשייתי, אבל עמוק בפנים היא משוכנעת שיום אחד שוב תפרוש כנפיים. בלי אולי. "אין אדם שלא אומר לי שנעשה לי עוול מזעזע, אני מקבלת רק אהבה גדולה ופרגון מהציבור".

     

    מרגלית צנעני על הבמה. "כל מה שיש לי זה רגשות מזויפים" (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
    מרגלית צנעני על הבמה. "כל מה שיש לי זה רגשות מזויפים"(צילום: ירון ברנר)

     

    לפני מספר ימים סיימה את עבודות השירות שנגזרו עליה, אותן ריצתה בבית החולים "אסף הרופא", ובכך הותירה מאחוריה את אחת הפרשות העגומות בקריירה שלה ובתעשיית הבידור הישראלית בכלל. במבט לאחור, קשה להתכחש לתחושה שבמובן מסוים, מרגול היתה כאן הקורבן: המעצר המתוקשר, ההדלפות התמוהות, התיאור הקיצוני שלה כמעין "ראש ארגון פשע" - ובסוף כתב האישום המתוקן והמעודן ועסקת הטיעון, שבמסגרתה התפוגגו רוב ההאשמות השערורייתיות שליוו את הפרשה בתחילת דרכה.

     

    חרף הפניות הבלתי פוסקות מצד כלי התקשורת בארץ, צנעני סירבה להתייחס לפרשה ולחשוף את תחושותיה, גם כשכן התראיינה. כל שרצתה הוא לשדר עוצמה, לחזור להיות מרגול שכולם מכירים - האשה עם הלשון הקולחת והאנרגיות הבלתי נדלות, הלביאה של התעשייה, זו שאף אחד לא מעז להתעסק איתה. אבל השנה האחרונה שינתה אותה, לטוב ולרע. ואחרי כמה וכמה שיחות שניהלנו במהלכה - כולן פרטיות ולא לציטוט - נותר אצלי בעיקר רצון עז לקום ולחבק אותה, לומר לה שהכל יהיה בסדר.

    הבוקר (א') משחררת צנעני את "רגשות מזויפים", סינגל נוסף מתוך אלבומה הבא. הבתים מזכירים את "זיקוקים" של משה פרץ, הלחן את "הוזה אותך מולי" של אייל גולן. שילוב מרגש ומעניין בין שני להיטים. כשמוסיפים לזה את "ילד", הדואט "טיפה של חום" שהקליטה עם שיר לוי והשיר הקצבי "ידיים לשמיים", די ברור שלפחות מבחינה מוזיקלית, צנעני נמצאת באחת התקופות הטובות בחייה. "כששמעתי אותו, השיר תפס אותי כבר בשניות הראשונות", היא מספרת. "הטקסט היפהפה והמנגינה המדהימה שמשלבת בלוז ורמבטיקו הקסימו אותי".

     

    "רגשות מזויפים" הוא שם טעון. אני מניח שהחיבור אליו הוא עמוק מאוד מבחינתך.

     

    "לא צריך להתפלסף. לפעמים אתה אומר משהו אמיתי מבחינתך, אבל הסיטואציה שבה אתה אומר את זה מזויפת. לפעמים אתה נעלב עד העצמות, אבל כששואלים אותך אתה אומר שלא נפגעת, וזה לא בגלל שאתה משקר - אלא מזייף, כי בפנים אתה מרוסק. אני יכולה להתחבר להרגשה הזו. שואלים אותי המון מה שלומי, ואני אומרת 'בסדר', ובאמת לא נכרתה לי יד והרגליים שלי במקום. אז לכאורה, הכל באמת בסדר.

     

    "אבל יש זיוף, כי אני רוצה להגן על עצמי ועל הנשמה שלי ולא רוצה להתרסק. אני מתחשבת באחר, משדרת ביטחון עצמי ולא רוצה להראות מה עובר עלי. בכלל, כל מה שקורה לי זה רגשות מזויפים. אמא שלי אומרת לי 'יהיה טוב מרגול', והיא מנסה להגן עלי, ואני עונה לה 'אמא, הכל יעבור והכל יהיה בסדר'. אני חייבת לזייף, כי אני רוצה להיות הכי חזקה שאפשר ולהגן על עצמי, ובטח לא רוצה רחמים מאף אחד".

     

    עם אילו תחושות סיימת את מה שנקרא בעגה מקצועית "חובותייך לחברה"?

     

    "עשיתי את העבודות בכבוד ולא ביקשתי שום הנחה. גיליתי שם אנשים מקסימים ולמדתי לראשונה בחיי להשתמש במחשב. בזכות השהות שלי שם, התגברתי על הרתיעה שלי מהקופסה הזו. הנה, היום אני גולשת, שולחת אימיילים, ואפילו קוראת כתבים של הרמב"ם ושל הרב יוסף קאפח. עבדתי במחלקת משאבי אנוש ונחשפתי לאנשים מדהימים, שעובדים מהבוקר עד הלילה למען הרפואה הציבורית בישראל. אני גאה שהכרתי אותם".

     

    הרפואה הציבורית עברה טלטלה גדולה אשתקד עם שביתת הרופאים. הם שפכו בפנייך את הלב?

     

    "יצא לי לדבר עם רופאה שעברה השתלמות ארוכה ולבסוף קיבלה עוד 100 שקל עלובים במשכורת. כשאני רואה את התגמול הציני לרופאים, ואיך המדינה הזו מתקמצנת לשלם להם, אני יכולה להתחבר לזה, כי באתי משם. אני ממש לא מלכת אנגליה, ואבא שלי היה פועל וגדלתי בתוך הציניות הזו. הוא רכב על האופניים לעבודה ועבד מצאת החמה עד צאת הנשמה, ועם המשכורת הזו פרנס משפחה מרובת נפשות".

     

    "אף אחד לא יכול להתמודד מולם"

    חיזוק מפתיע לצנעני התקבל לפני מספר שבועות משר המשפטים לשעבר, פרופסור אמנון רובינשטיין, שפרסם מאמר על הצורך להקמת גוף שיבקר את הפרקליטות. תחת הכותרת "משפט מרגול: ענישה ללא משפט", גולל אחד המשפטנים הבכירים בישראל את העוול שנעשה לזמרת לדעתו.

     

    מרגלית צנעני בבית המשפט. "קראתי את רובינשטיין והתעודדתי" (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    מרגלית צנעני בבית המשפט. "קראתי את רובינשטיין והתעודדתי"(צילום: מוטי קמחי)

     

    "מי אני לעומת אמנון רובינשטיין?", שואלת מרגול, ומיד עונה לעצמה: "אני בור ועם הארצות במשפט, אבל הוא שר המשפטים לשעבר ותראה מה הוא כותב. קראתי את זה והתעודדתי, כי הבנתי שיש עוד אנשים שפויים שיש להם לב ונשמה".

     

    הופתעת לקרוא את המאמר בעיתוי הנוכחי?

     

    "לא, כי הכל הושהה אצלי מבחינת הרגשות שלי. אני לא מכירה את פרופ' רובינשטיין ואפילו לא עלה בדעתי להתקשר אליו ולדבר איתו, אבל אני שמחה שאיש כזה כתב ככה. הוא לא היה מעז לעשות זאת אם לא היה יודע שזו האמת".

     

    אז למה חתמת על עסקת טיעון?

     

    "אף אחד לא יכול להתמודד מולם".

     

    אם אני מביא לך כדור בדולח ואומר לך שאת יכולה לראות את העתיד שלך, מה תראי שם?

     

    "שילמתי את חובי לחברה ויש לי הרבה מה לומר על החוב הזה, אבל עשיתי את זה בצורה הכי מכובדת שיש. תן לי להתאושש, לראות את הדברים יותר ברור, ואני מבטיחה שאתם עוד תשמעו אותי".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מרגלית צנעני בבית החולים אסף הרופא. "נחשפתי לאנשים מדהימים"
    צילום: אבי מועלם
    לאתר ההטבות
    מומלצים