כך מקצרת איראן את לוח הזמנים לפצצה

לאיראן אין פצצה גרעינית, אבל אם הקצב הנוכחי של העשרת האורניום יימשך, בינואר-פברואר בשנה הבאה תהפוך איראן למדינה "סף גרעינית". לפי הערכות אנשי מודיעין, בין אמצע לסוף 2014 הרפובליקה האיסלאמית הענקית תוכל להיות מעצמה גרעינית עם יותר מפצצה אחת. כדי להבין איך בדיוק הם עושים אתה זה והיכן הם עומדים, צריך ראשית להבין כיצד מייצרים ראש נפץ גרעיני.

אם הקצב יימשך, בתחילת 2013 תהפוך איראן למדינה "סף גרעינית"(צילום: AFP)

בשביל ראש קרב בדומה לפצצה שהוטלה על הירושימה נחוצים כ-25 ק"ג של אורניום טבעי שהועשר לדרגה גבוהה, באופן שהוא מכיל 90+% איזוטופ U235.

 האורניום הטבעי מכיל רק 0.7% של איזוטופ זה ולכן מתבצעת העשרה בשלבים, עד שהחומר הופך לא יציב - כלומר לחומר בקיע שממנו עשויה ליבת הנשק הגרעיני.

השלב המסובך, הארוך והקשה ביותר הוא העשרת האורניום לרמה נמוכה (LEU) של 3.5-5%. לפצצה אחת נחוצים כ-1,600 ק"ג אורניום מועשר ברמה נמוכה. אחר כך מעשירים לרמה שבה האורניום מכיל 20% U235. כדי להגיע לרמה של "חומר בקיע" (90%+) נחוצים 220-260 ק"ג של אורניום מועשר לרמה של 20%. משם הדרך קצרה (חודשים ספורים) וגם לא מצריכה מערכי צנטריפוגות גדולים ופגיעים כדי להשיג חומר בקיע בכמויות המספיקות לכמה פצצות. את הכמות הזו של החומר שמועשר ל-20% קל גם לשנע, להסתיר ואף להעלים מעיני פקחי האו"ם.

הידע הפקיסטני כבר מיושן

ועכשיו, לנתונים העדכניים.

עד היום צברו האיראנים כ-6,600 ק"ג (6.6 טון) של אורניום מועשר בדרגה נמוכה (LEU) שמכיל 3.5-5% איזוטופ U235. אם יימשך תהליך ההעשרה, מכמות זו אפשר לייצר 4-5 פצצות או ראשי קרב גרעיניים.

במקביל הם התקדמו לשלב הבא: לקחו כ-1,000 ק"ג מהאורניום ב-3.5-5% והעשירו אותו לרמה של 20%. כעת יש בידם כ-160 ק"ג אורניום מועשר לרמה של 20% (כ-100 ק"ג פחות מהדרוש לפצצה).

ברשות האיראנים כ-10,600 צנטריפוגות בשני מפעלים. המתקן בפורדו(צילום: AFP)

ברשות האיראנים כ-10,600 צנטריפוגות בשני מפעלים. האחד בנתנז (כ-8,000) והאחר בפורדו, ליד העיר קום, שבו נמצאות בשלבי התקנה שונים כ-3,000 צנטריפוגות. מתוכן 328-348 כבר פעילות. רוב הצנטריפוגות במפעל בנתנז (ליד העיר קשאן) הן מהסוג הישן והאיטי P-1. הן תוכננו או נבנו על ידי מדען הגרעין הפקיסטאני קאדיר חאן שמכר את הידע לאיראנים ומשמשות ברובן להעשרת אורניום לרמה נמוכה (3.5-5%). האולמות התת-קרקעיים של הציוד המיושן, כל אחד בגודל מגרש כדורגל, פגיעים וחדירים לפצצות מהסוג שיש לישראל ובוודאי מהסוגים שבידי האמריקנים.

אך זה לא כל מה שיש בנתנז. לצורך העשרת האורניום לרמה של 20% הקימו האיראנים מתקן ניסיוני שבו הותקנו שני מערכי צנטריפוגות שפועלים ביחד. כל מערך (קסקדה) כזה מכיל בין 164-174 צנטריפוגות מדגם חדיש IR-1, שפיתחו האיראנים בעצמם, והוא מהיר ואמין יותר ממערכי הצנטריפוגות הפקיסטניות. בסך הכול פועל בנתנז - מעל פני הקרקע - צמד מערכים (348 צנטריפוגות) שמעשיר בכל חודש ארבעה ק"ג ל-20%.

במתקן פורדו פועלים כבר שני צמדים של מערכי צנטריפוגות מדגם IR-1. בסך הכול כ-700 צנטריפוגות הפועלות כמערך אחד ומייצרות ביחד מדי חודש כשמונה ק"ג של אורניום מועשר ל-20%.

נתקלים בבעיות

המידע הזה, החשבונאי והיבש לכאורה, מעיד שקצב העשרת האורניום באיראן הואץ מאוד בארבעת החדשים האחרונים. מדי חודש מייצרים כעת האיראנים 230 ק"ג אורניום מועשר בדרגה נמוכה (3.5%-5%) ו-12 ק"ג ברמה של 20%. ועוד ידם נטויה.

עיקר המאמץ להאיץ את קצב הייצור מתבצע בפורדו, במתקן שבו כנראה תתבצע "הפריצה" הסופית לעבר הפצצה אם יחליט על כך המנהיג העליון עלי חמינאי. המתקן חדש ואפשר להתקין בו צנטריפוגות חדישות, שלתוכן ניתן להזין אורניום מועשר בדרגה נמוכה או בינונית - ולקבל חומר בקיע לליבת פצצה בחצי או בשליש הזמן ובאמצעות מערך טכני קטן משמעותית מהנוכחי. לצורך זה איראן מפתחת עוד שני סוגי צנטריפוגות,IR-2 ו-IR-4. למרבה השמחה המדענים והמהנדסים האיראנים נתקלים בבעיות טכנולוגיות ואינם מצליחים להפעיל צנטריפוגות אלה.

יתרון נוסף של מתקן פורדו הוא מיקומו עמוק בצלע הר, מוגן תחת שכבות סלע קשיחות בעובי של עשרות מטרים. רק בעתיד תהיה לחיל האוויר האמריקני פצצה שתוכל לחדור עובי כזה אבל לעת עתה - כך לפחות מאמינים האיראנים - הצנטריפוגות של פורדו חסינות. את נתנז, לעומת זאת, נראה שהאיראנים מוכנים "להקריב" מול תקיפה ישראלית או אמריקנית.

הפריצה

אם ימשיכו האיראנים להעשיר אורניום בקצב הנוכחי - לא יאיצו ולא יאטו - תהיה להם כבר בינואר-פברואר 2013 כמות של כ-260 ק"ג אורניום מועשר לרמה של 20%. מכמות כזו אפשר לייצר בתוך כחודשיים מספיק חומר בקיע עבור פצצה או ראש קרב, מצב של מדינה "סף גרעינית". גורמי ביון מערביים לא מזהים שום צוואר בקבוק טכנולוגי שימנע מאיראן מלהעשיר אורניום לרמה של 90%+. לכן בין אמצע לסוף 2014 היא כבר יכולה להיות מעצמה גרעינית.

מעבר להחלטה של חמינאי, האיראנים צריכים לקוות ששום גורם חיצוני לא ישבש או יעצור את העשרת האורניום ופיתוח הפצצה באמצעות חבלה פיזית, מתקפת סייבר או מתקפה צבאית על מתקני ההעשרה ועל בסיסי הטילים. "פריצה" גרעינית כזו עלולה לקלוע את איראן לעימות צבאי עם ארה"ב ועם העולם ולסכן את שרידות המשטר. לכן, מאמינים בטהרן, נדרשת יכולת גרעינית צבאית אמינה, עם כמה ראשי קרב, תעניק חסינות ממכה צבאית ואולי אף תשמש קלף מיקוח להסרת הסנקציות הכלכליות. לכן סביר להניח שהמנהיג העליון ירצה, לפני שהוא מחליט על "הפריצה", שאנשיו יאגרו אורניום מועשר לרמה של 20% בכמות שתספיק להעשרת חומר בקיע עבור ארבעה מתקני נפץ גרעיניים.

האיראנים יקוו ששום גורם חיצוני לא ישבש או יעצור את העשרת האורניום (צילום: EPA )

לסיום נזכיר שמרכיב חשוב ביכולת לייצר איום גרעיני היא האפשרות להרכיב ראשי קרב על טילים ולשגרם. לכן, סביר מאוד שאיראן ממשיכה בחשאי תוך הונאת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) לפתח ראשי קרב עבור הטילים שברשותה וגם מפתחת טילים נוספים, בהם ארוכי טווח ומדויקים מאלה המוכרים. כבר היום יש לאיראן טילים בליסטיים לטווחים של 2,000 ק"מ המסוגלים להגיע למזרח אירופה.

 הפנטגון קובע בדו"ח האחרון על איראן שב-2015 יהיו ברשותה טילים בליסטיים לטווח ארוך - כאלו שיהוו איום ישיר על ארה"ב.

על כל הנתונים שהוצגו פה אין חילוקי דעות במערב. דו"ח הפנטגון למשל מעיד על תמימות דעים מוחלטת ביחס לתמונת המצב המודיעינית ולהערכת המשמעויות שלה בין ממשלת נתניהו לממשל אובמה. חילוקי הדעות קיימים - והם אף קוטביים - ביחס למה צריך לעשות כרגע. השלב שבו כבר ברור לגמרי ששיחות המעצמות עם האיראנים נכשלו.

על כך בכתבה השלישית והאחרונה בסדרה.