שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סובלים מאלרגיה למזון כלשהו? שיטת ריפוי חדשה
    עשרות אלפי אנשים סובלים מאלרגיות מזון כה חמורות, שהם יכולים למות מהן. "זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות" מציג טיפול חדשני בבית החולים אסף הרופא, שמבוסס דווקא על חשיפה למזון מעורר האלרגיה ושיכול לרפא חלק גדול מהם

    הוריה של סהר עם-שלם, תלמידת כיתה ה' בת 10 וחצי ממודיעין, גילו בפעם הראשונה שבתם סובלת מאלרגיה קשה ומסכנת חיים לחלב כשהייתה בת שלושה חודשים. "עד אז הנקתי אותה‭,"‬ מספרת אמה של סהר, גלי. "בפעם הראשונה שנתתי לה בקבוק של פורמולה לתינוקות ראיתי מיד שמשהו לא בסדר. היא התחילה לאכול, ופתאום התנפחה כולה.

     

    "הסתכלתי עליה ולא האמנתי: הפנים שלה היו בגודל של בלון, והאוזניים שילשו את גודלן. מיד הזעקתי אמבולנס וטסנו לחדר מיון‭."‬

     

    עוד על אלרגיה למזון:

     

    עקב האירוע הזה אובחנה סהר כסובלת מאלרגיה קשה לחלב. הוריה הונחו למנוע ממנה כל חשיפה אליו, ולו הקטנה ביותר. אולם ההנחיה הזו התגלתה כבלתי אפשרית לביצוע. "מאוד נזהרנו, אבל זה היה לא מעשי‭,"‬ אומרת גלי. "למרות האזהרות הרבות שהשמענו באוזני כל מי שטיפל בה, היא נחשפה לחלב שוב ושוב.

     

    "בגן ידעו שהיא אלרגית, ולמרות זאת היו שם כמה אירועים של חשיפה שדרשו טיפול מיידי. בימי הולדת ההורים לא תמיד ידעו מה יש בעוגה. קרה שהיא אכלה גלידה שהבטיחו לנו שהיא פרווה, והיה בה חלב. פעם היינו בנופש במלון בטבריה, וגם שם היה חלב באוכל, בלי שדיווחו לנו על זה. במקום לבלות הגענו לבית חולים".‬

     

    לא הוזמנה לחברים

    "בגלל מצבה, חברים לא הזמינו אותה, כי היינו מזהירים את ההורים שאם קורה משהו הם צריכים להשתמש במזרק שהיה לה תמיד בתיק. הרוב פשוט העדיפו לוותר על האחריות הזו. אם היא הייתה שותה מכוס שמישהו לא רחץ אותה טוב מחלב, היא הקיאה. אסור היה לי אפילו לנשק אותה אחרי ששתיתי נס עם חלב.

     

    "אם הייתי נוגעת בה אחרי שנגעתי במשהו חלבי, היא הייתה פורחת. היו הרבה אירועים של תגובות אלרגיות והרבה פניקה סביב זה. החיים שלנו התנהלו תחת איום קבוע, בהרגשה מתמדת של חרדה‭."‬

     

    כשסהר הייתה בת שמונה הציע המומחה שטיפל בה, פרופ' יצחק כץ, שהיא תצטרף לניסוי שנערך בבית החולים אסף הרופא בטיפול חדש לריפוי אלרגיות. הרעיון מאחורי הטיפול הוא חשיפה קבועה ומבוקרת למנות קטנות של גורם האלרגיה, במקרה הזה חלב, בניסיון להרגיל את הגוף לסבול את המזון שהוא אלרגי אליו. המשפחה לא היססה.

     

    "החיים היו כל כך קשים, כל כך מלאי היסטריה וחרדות, שחשבנו שכל דבר עדיף על המצב הקיים‭,"‬ אומרת גלי. "אחד החששות הגדולים שלנו היה שבגיל ההתבגרות המצב שלה עוד יחמיר, כפי שקורה בדרך כלל עם אלרגיות מהסוג הזה. לא היה לנו מה להפסיד‭."‬

     

    סהר הצטרפה לאחת הקבוצות הראשונות שקיבלו את הטיפול החדש. במשך שנה שלמה נחשפה לכמויות הולכות וגדלות של חלב, תחת פיקוח רפואי הדוק.

     

    "זה לא היה קל‭,"‬ מספרת גלי. "בהתחלה, כשקיבלה את המנות הראשונות, היא הייתה מקיאה המון. החלב המהול נורא הגעיל אותה, וגם בראש היה לה קשה להתרגל למחשבה שמה שהיה עד עכשיו האויב מספר 1 שלה הוא פתאום מזון שצריך לאכול. היא בעצמה חששה נורא. הכמויות הלכו וגדלו, ויחד איתם החשש שלנו ממה שיקרה. ילדים שטופלו במקביל אליה נזקקו הרבה פעמים לזריקות אדרנלין בגלל תגובות חמורות משלה‭."‬

     

    הפיצה הראשונה

    אבל למרות הקושי, הטיפול של סהר נחל הצלחה גדולה. אחרי שנת טיפול ארוכה נקבע כי היא יכולה לעמוד במנה שמכילה עד 200 סמ"ק חלב. את חגיגת הריפוי שלה ערכה המשפחה בטיול משפחתי לאיטליה, חודש אחרי שהסתיים הטיפול בבית החולים.

     

    "יש לנו צילומים שלה אוכלת את הפיצה הראשונה ואת הגלידה הראשונה‭,"‬ מספרת גלי. "זה היה מדהים. היום היא ילדה רגילה. כל המגבלות שהיו לה הוסרו. היא הולכת לחברות ולחגיגות. החרדה שככה. זה עשה שינוי אדיר בחיים של כולנו‭."‬

     

    אלרגיה מסכנת חיים מתבטאת בתגובה מיידית לגורם האלרגיה שסימניה הם פריחה, נזלת, קשיי נשימה, הקאות וירידה בלחץ הדם - שעלולה להסתיים במוות. לא ברור מדוע מתרחשת התגובה האלרגית הזו, אבל יש לה רקע גנטי. כלומר, אנשים שיש להם סיפור משפחתי של אלרגיה ומחלות אלרגיות מועדים יותר לפתח את המחלה. מעט מזונות גורמים לתופעה, ובראשם חלב, ביצים, שומשום, בוטנים, אגוזים, דגים ופירות ים, קיווי וכוסמת.

     

    בשנים האחרונות התרחשו בישראל ארבעה מקרי מוות כתוצאה מאלרגיה, שלושה מחלב ואחד מאגוזים. המקרים המוכרים יותר: לפני שש שנים נפטר ילד בן עשר שאכל עוגייה שהכילה חלב. לפני שנה נפטרה חן אפרת, צעירה מאילת שאכלה בטעות ממרח אגוזים במסעדה תל-אביבית.

     

    לפני חודש פורסם ב'ידיעות אחרונות' סיפורה של ילדה בת שלוש שנחשפה ככל הנראה לשאריות חלב במסעדה שבה אכלה עם אמה. חייה ניצלו בזכות טיפול רפואי מיידי שניתן לה בבית החולים אסותא, הסמוך למסעדה. חלק גדול מהמקרים האלה לא מגיע לכותרות העיתונים ומסתיים, למרבה המזל, בטיפול רפואי בלבד.

     

    להיחשף לכמויות הולכות וגדלות של חלב (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    להיחשף לכמויות הולכות וגדלות של חלב(צילום: Shutterstock)

     

    40 אלף איש בסכנה

    חלק ניכר מהסובלים מאלרגיה מחלים עם השנים באופן ספונטני, ללא התערבות טיפולית, אולם סיכויי ההחלמה של מי שעבר את גיל ארבע-חמש‬ ללא שיפור ספונטני נמוכים מאוד. על פי ההערכות, בישראל חיים כיום כ‭40-‬ אלף איש שסובלים מאלרגיה מסכנת חיים, בהם כ‭7,000-‬ ילדים.

     

    "אלרגיה למזון היא תופעה רצינית ומסכנת חיים‭,"‬ אומר פרופ' יצחק כץ, מנהל המכון לאלרגיה, אסתמה ואימונולוגיה במרכז לאלרגיה במזון בבית החולים אסף הרופא. "על פי ההערכות, ‭1%-0.5%‬ מהאוכלוסייה סובלים ממנה. בארצות הברית מעריכים שמדי שנה מתים כ‭150-‬ איש מאלרגיה למזון. גורם האלרגיה השכיח ביותר שם הוא בוטנים, וכאן האלרגיה השכיחה ביותר היא לחלב‭."‬

     

    עד לפני שנים מספר, הפתרון היחיד למניעת התקף אלרגיה קטלני היה הזרקת אדרנלין באמצעות מזרק מיוחד, שהוא עדיין פריט חובה לכל אדם הסובל מאלרגיה. שימוש במזרק כזה אמור למנוע את החמרת ההתקף עד לקבלת עזרה רפואית משמעותית יותר.

     

    אולם הטיפול החדש, זה שעברה סהר, מעלה את התקווה לריפוי של ממש. הוא מבוסס על גילוי סף הסיבולת של המטופל למזון שאליו הוא אלרגי, ועל העלאתו באופן מלאכותי על ידי חשיפה מבוקרת. הטיפול הזה, המכונה חיסון פומי משום שהוא מחסן את המטופל נגד גורם האלרגיה שלו ומתבצע דרך הפה, מתחיל בבית החולים בתנאים של אשפוז יום, ובסיומו הולך המטופל הביתה.

     

    "בשלב הראשון של הטיפול ניתנים מינונים קטנים מאוד שדורשים הכנה מדוקדקת ומהילה בבית החולים‭,"‬ מספר פרופ' כץ‭".‬באמצעות עבודה מאומצת הצלחנו למצוא את המנה המדויקת, שאיש מהמטופלים עד היום לא הגיב אליה בחומרה. את המנה הזו אנחנו נותנים במשך כמה ימים בבית החולים תחת השגחה רפואית קפדנית.

     

    "בימים הבאים, עדיין תחת השגחה צמודה, אנחנו מעלים את המנה, עד שיש תגובה. את המנה שגרמה אלרגיה אנחנו מקטינים שוב, כדי למנוע את הופעת ההתקף, ועם המנה המוקטנת - שהיא למעשה המנה המקסימלית שהמטופל יכול לסבול מבלי לפתח תגובה מסוכנת - אנחנו שולחים אותו הביתה‭."‬

     

    המטופל מקבל את המנה המזערית הזו במשך חודש שלם, בביתו, ללא השגחה רפואית. כל יום עליו לדווח אם התהליך עבר בהצלחה, או שנתקל בבעיה. אחרי חודש מעלים הרופאים את גודל המנה, בדרך כלל פי ארבעה.‬ אחרי חודש נוסף שוב מוגדלת המנה פי ארבעה ביחס למנה הקודמת, ולמעשה פי 16 מהמנה הראשונית. את המינון הזה לוקחים עד שמושגת הקלה מהאלרגיה, או בחלק מהמקרים ריפוי מלא.

     

    "לגבי כל מטופל אנחנו מציבים לעצמנו מנת מטרה‭,"‬ אומר פרופ' כץ. "ברגע שהמטופל יכול לאכול את המנה הזו בלי לפתח תגובה אלרגית, המשמעות בדרך כלל היא שהוא יכול לסבול כל מנה. ‭80%‬ מהמטופלים יוצאים מסכנה תוך חודשיים, כלומר שחשיפה למזון גורם האלרגיה אינה מסכנת אותם עוד‭." ‬

     

    אולם הטיפול אינו חף מסיכונים. ‭5%‬ מהמטופלים מפתחים במהלך הטיפול הביתי תגובות שעלולות להיות קשות מאוד. במקרים כאלו מלמד הצוות הרפואי את ההורים להשתמש במזרק האדרנלין העומד לרשותם של המטופלים. במקרים קלים יותר ניתן להשתמש בתרופות נגד אלרגיה או באינהלציות. ‭15%-10%‬ מהמטופלים מפתחים הקאות, החולפות עם הפסקת הטיפול למשך תקופה.

     

    תגובות אחרות שהצוות הרפואי צריך להתמודד איתן כוללות בעיקר חרדה מהחשיפה למזון המסוכן. "אבל אנחנו חוששים בעיקר מהשאננים, לא מהדאגנים‭,"‬ אומר פרופ' כץ.

     

    400 מטופלים צעירים

    עד היום טופלו בבית החולים אסף הרופא, המוביל את הטיפול הזה בארץ, כ‭400-‬ מטופלים בגילי ‭.35-4‬ כ‭85%-‬ מהם מוגנים עקב הטיפול הזה מאסון. 165 מהם יכולים לסבול כל כמות מהמזון אליו היו אלרגיים, ואינם מוגדרים עוד כסובלים מאלרגיה. 60 נוספים מסוגלים לסבול כמות מוגבלת בלבד מהמזון מעורר האלרגיה, אולם כמות זו מספקת הגנה רק כנגד חשיפה אקראית ולא מכוונת. כ‭40-‬ מטופלים ‭(10%)‬ לא הגיבו לטיפול כלל.

     

    איך בדיוק עובד הטיפול הזה? איש לא יודע. "המנגנון המדויק והעמוק של הטיפול החיסוני לא ידוע, אבל כל החיסונים נגד אלרגיה פועלים על אותו עיקרון‭,"‬ אומר פרופ' כץ. "ייתכן שהחשיפה המבוקרת למזון האלרגני גורמת לסוג מסוים של נוגדנים לעלות קצת ולספק הגנה מפני האלרגיה. אין ספק שהטיפול משנה את האיזון של המערכת החיסונית של הגוף‭."‬

     

    הטיפול אינו כלול בסל הבריאות, והוא עולה כ‭30%-‬ מעלות ימי האשפוז הנכללים בו. טיפול בסיסי שנמשך ארבעה חודשים עולה כ‭6,000-‬ שקל, המשמשים, בין השאר, לכיסוי עלויות שכר הרופאים, הדיאטניות, החומרים ועבודת המעבדה. למטופלים שלא מגיעים לעמידות מלאה ומעוניינים להמשיך בניסיון להשיג שיפור נוסף מוצעת תוכנית המשך למשך שמונה חודשים נוספים בעלות של ‭2,500‬ שקל.

     

    אבל המלחמה באלרגיה נמשכת גם עם תום הטיפול. מחקרים מגלים כי בחלק מהמקרים, ללא חשיפה יום-יומית קבועה למזון האלרגני, התגובה האלרגית שבה ומחמירה אצל חלק מהמטופלים.

     

    מחקר אמריקאי שפורסם בשבוע שעבר ב‭New England Journal of Medicine-‬ שנערך על 55 ילדים שהיו אלרגיים לביצים, גילה כי אחרי טיפול בן שנתיים ‭75%‬ הילדים שטופלו בחיסון פומי נרפאו מהרגישות שסבלו ממנה. אחרי שנתיים של טיפול, הונחו הילדים להפסיק לצרוך ביצים לתקופה של ארבעה עד שישה שבועות. בתום התקופה הזו, ‭30%‬ מאלה שנרפאו, לכאורה, מהאלרגיה לא פיתחו כל תגובה לביצה שאכלו, אולם השאר לא יכלו לצרוך את הכמות המלאה, הגם שיכלו להיחשף לביצה ללא התגובה שממנה סבלו בתחילת הטיפול.

     

    "השאלה הגדולה שאנחנו ניצבים בפניה אחרי שהטיפול עולה יפה והמזון האמור כבר לא מהווה סכנת חיים, היא איך משמרים את ההצלחה הזו‭,"‬ אומר פרופ' כץ. "כנראה שיש מנה מסוימת שמטופלים צריכים להמשיך לקבל מדי יום כדי שהעמידות שנרכשה למזון המסוכן לא תאבד. אם מדובר באלרגיה לחלב, זו לא בעיה, כי כולנו צורכים חלב באופן יום-יומי. הדברים נכונים גם לגבי ביצים.

     

    "לגבי בוטנים המצב קצת יותר מורכב, כי לא כולם אוכלים בוטנים. אנחנו יודעים שחלק מהמטופלים לא זקוק לטיפול המחזק, אבל לא יודעים לצפות מראש אצל מי האלרגיה תחזור ואצל מי לא, ולכן מתוך ספק אנחנו מבקשים מכולם להמשיך כדי לשמר את התוצאות‭."‬

     

    חייבת לשתות חלב

    כדי לשמר את התוצאות התבקשה סהר להמשיך לשתות מדי יום 150 סמ"ק חלב. "היא שותה כל יום כוס שוקו ואוכלת מילקי‭,"‬ מספרת גלי. "זה לא פשוט לזכור את החובה הזו, ולפעמים סתם לא בא לה, אבל אנחנו לא לוקחים סיכונים. מצידי, שתמשיך לשתות שוקו עד גיל ‭,100‬ רק שלא תהיה שוב בסכנת חיים‭."‬

     

    מהניסיון באסף הרופא עולה כי אף שהמנגנון הגורם לאלרגיה אינו ברור לגמרי, דווקא חשיפה מוקדמת בגיל הינקות לסוגי מזון שנחשבים לאלרגניים, כלומר מעוררי תגובה אלרגית, עשויה למנוע התפתחות אלרגיה. מחקר שנערך בבית החולים מגלה כי תינוקות שנחשפו לחלב פרה החל מהיום הראשון לחייהם כמעט אינם סובלים מאלרגיה לחלב.

     

    גם חשיפה מוקדמת לבמבה, חטיף הבוטנים הפופולרי, מפחיתה ככל הנראה את האלרגיה המסוכנת לבוטנים ומסבירה את הפער בין שיעורי האלרגיה הגבוהים לבוטנים בחו"ל, לשכיחות הנמוכה של אלרגיה כזו בישראל.

     

    הנחיות משרד הבריאות ממליצות על חשיפה לדגנים שונים רק בגיל שישה חודשים, לחלב ניגר רק בגיל תשעה חודשים ולביצים - לא לפני גיל שנה. הסיבה: למנוע סכנה של תגובה אלרגית. אולם פרופ' כץ חושב שחשיפה מוקדמת לאלרגנים שכיחים דווקא תצמצם דרמטית את שיעורי האלרגיה אליהם.

     

    "מחקרים שפירסמנו בשנים האחרונות הראו כי תינוקות שנחשפים לחלב החל מיומם הראשון כמעט אינם מפתחים אלרגיה לחלב, בעוד שבקרב תינוקות שמתחילים לקבל פורמולות המבוססות על חלב לקראת החודש השלישי, כשאמהותיהן צריכות לחזור לעבודה ומתחילות לצמצם את ההנקה, מגיעים שיעורי האלרגיה לחלב לכ‭,"2%-‬ אומר פרופ' כץ. "אין ספק שהמציאות עומדת בסתירה להמלצות הגופים המקצועיים גם ארגון הבריאות העולמי עדיין מבולבל בתחום הזה".‬

     


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים