שיעורי המע"מ: היכן ישראל ביחס לאירופה?
סקר של מרכז המחקר של הכנסת קובע כי בשונה ממדיניות האוצר - האיחוד האירופי מתיר למדינות החברות בו שיעורי מע"מ מופחתים ואפילו פטור על מוצרי יסוד, לרבות מזון ותרופות. יו"ר ועדת הכלכלה: "המסמך מפריך את הטענה של שר האוצר שמע"מ דיפרנציאלי אינו מעשי"
משרד האוצר, שמתהדר בשיוך של ישראל לגוש המדינות המפותחות,מתעקש על מע"מ גבוה וקבוע, תוך התעלמות ממדיניות האיחוד האירופי שמתירה למדינות החברות בו להנהיג שיעורי מס ערך מוסף דיפרנציאליים. ממצא זה עולה מסקר עולמי של תפוצת המע"מ, שערך המרכז למחקר ומידע של הכנסת.
הסקר הוכן לבקשת יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד), ויוצג מחר (ד') בפני שר האוצר יובל שטייניץ ונגיד בנק ישראל סטנלי פישר בוועדת הכספים. מהנתונים עולה כי לעומת הפטור ממע"מ על ירקות ופירות בישראל - שהאוצר לוחם לבטלו - האיחוד האירופי מתיר למדינות שיעורי מע"מ מופחתים ואפילו פטור ממע"מ על מוצרי יסוד לרבות מזון ותרופות.
הסקר יוצג בדיון שתערוך הוועדה לקראת אישור החלטת הממשלה להעלות את המע"מ ב-1% מ-16% ל-17%. ההעלאה בפועל נדחתה אמנם ל-1 בספטמבר, אולם שאמה-הכהן מבקש לנצל את פסק הזמן לחשיבה חוזרת לגבי שיעור המע"מ האחיד, במטרה להוכיח כי אפשר גם אחרת ושישראל לא תהיה לבד עם מע"מ דיפרנציאלי, שיש בו צדק חברתי.
מע"מ "סופר-מופחת"
ממצאי הסקר מדגימים ומחזקים את הביקורת החוזרת על מדיניות האוצר, שמקבעת את ישראל בין אלופות המסים העקיפים לעומת מיקומה הנמוך בסולם המסים הישירים: 17.5% מהתוצר בישראל לעומת 22.3% במדינות ה-OECD, כאשר משקלם של המסים העקיפים בישראל הוא 16.2% לעומת 10.2% ב-OECD.
כבר בפתחו מצוין, כי הנהלת האיחוד האירופי קבעה במפורש רשימת מוצרים שלגביהם ניתן להטיל מע"מ מופחת, בשיעור מזערי של 5%, הכוללת מוצרי מזון, ספרים ועיתונים, תרופות, תחבורה, שירותי מלון ומסעדות.
האיחוד גם קבע אפילו רשימת מוצרים ושירותים נוספים עליהם ניתן להטיל מע"מ "סופר-מופחת" - כלומר עד שיעור אפס. מקורם של מוצרים ושירותם אלה הוא בענפים עתירי עבודה, או שהם יביאו לגידול בביקושים ובתעסוקה כתוצאה מהוזלת מחיריהם עקב המס הנמוך או הפטור.
"ברוב מדינות אירופה נעשה שימוש נרחב במע"מ דיפרנציאלי למטרות חברתיות (הקטנת אי השוויון והגברת התעסוקה) ולמטרות תרבותיות (עידוד צריכת ספרים ועיתונים), וברובן יש אפילו מע'מ רב-תעריפי", מציינת עורכת הסקר, הכלכלנית אילנית בר מהמחלקה לפיקוח תקציבי במרכז המחקר של הכנסת.
מנגד, בר מדגישה את הגידול בשיעורי המע"מ במדינות רבות, שנובע בעיקר "מהצורך בהקטנת שיעור הגירעון התקציבי ויחס החוב הלאומי לתוצר". גורם זה הוא התומך היחיד בסקר שיכול להצדיק את העלאת המע"מ בישראל. זאת, מלבד תזכורת שהיא מצטטת מסקירה כלכלית שפרסם ה-OECD לפני 8 חודשים על ישראל, בה מצוין לחיוב המע"מ האחיד שלנו, שכן "הפעלת המע"מ הדיפרנציאלי להשגת מטרות חברתיות היא יקרה ומיטיבה גם עם האוכלוסיות החזקות".
אפס מס בבריטניה
בראש הרשימה של המדינות עם מס המופחת באירופה נמצאת בריטניה, עם מס רגיל של 20% לעומת מע"מ של 5% על חשמל ודלק להסקה למגורים ולקשישים מקבלי הבטחת הכנסה, ועל כסאות בטיחות לילדים וקסדות לאופנועים ואופניים. אבל מי שנהנים שם מאפס מס הם מוצרי מזון, תרופות ומוצרי עזר לנכים, ביגוד והנעלה לילדים, עיתונים וספרים, נסיעות בתחבורה ציבורית, דירות חדשות ושירותי קבלנים הבונים בתי מגורים חדשים.
דוגמאות נוספות הן גרמניה, עם 19% מס רגיל אך גובה 7% על מוצרי מזון וחקלאותף הולנד עם 19% מס רגיל גובה 6% כמעט על אותם מוצרים ובלגיה, עם מס רגיל של 21% - גובה 12% על תרופות צמחיות, מרגרינה, השכרת טלוויזיה ודיור ציבורי.
ישראל מסתפקת בתחום זה בפטור המתנדנד על מכירת ירקות ופירות טריים, על יצוא מוצרים ושירותים לחו"ל, על מכירת שירותי תיירות לתושבי חוץ בארץ וכן על עסקאות יבוא ויצוא יהלומים והשכרת מגורים.
עוד עולה מנתוני הסקר כי הכנסות המדינה ממע"מ מהוות בישראל כ-33.5% מסך כל ההכנסות ממסים, לעומת ממוצע של 21.1% במדינות האיחוד האירופי. החוקרת מדגישה את הפער הניכר, למרות שהמע"מ הבסיסי בישראל נמוך יחסית לאירופה, ומסבירה את ההכנסות הגבוהות בכך שהמע"מ מוטל אצלנו על רוב מוצרי הצריכה, לעומת שיעורי המע"מ המופחתים על מוצרי צריכה רבים באירופה.
ברוח זו מסכמת החוקרת, כי המסים הישירים מהכנסה, חברות ורווחי הון - תורמים להקטנת אי השוויון, זאת לעומת העקיפים דוגמת מע"מ ומס קנייה - שהם "קלים יותר לגבייה גבוהה אך מנגד מגדילים את אי השוויון באוכלוסיות שכן השפעתם גדולה יותר באופן יחסי על עלי ההכנסות הנמוכות".
ח"כ שאמה מסר, כי "המסמך מפריך את הטענה של שר האוצר, שמע"מ דיפרנציאלי כמקובל בעולם אינו מעשי, יישים ואכיף". עוד הוא ציין, כי "הצעדים הכלכליים נדרשים מתוך אחריות אבל אחריות נטולת חמלה ורגישות עלולה לגבול באכזריות. הודעתי כבר לשר האוצר שלא יספור את האצבע שלי בצד התומכים בו בועדת הכספים כל עוד לא יציג תשובות להצעתי".
לפנייה לכתב/ת 
