שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    לא רק בסקוטלנד: גבר מי שלובש חצאית

    חם פה, לח פה וגברים עדיין מתעקשים ללבוש מכנסיים. מדוע אנחנו עדיין כלואים עמוק במוסכמות החברתיות, ומי בכל זאת הצליח לשבור את המחיצות המגדריות?

    הימים חמים, לחים ודביקים. לעיתים, בדרכי לצאת מהבית, מתגנבת לראשי המחשבה האם ללבוש מכנסיים ארוכים. מחשבה זו מלווה באופן מיידי בהשתנקות לאור הרעיון המגוחך שעלה בראשי: "ללבוש מכנסיים במזג אוויר לוהט שכזה?!". כל בחורה יודעת על מה אני מדברת - אין תחושה נעימה מבריזה מלטפת באזורינו האינטימיים. עבור גברים, לעומת זאת, נראה שאין פה בכלל עניין של בחירה. ואם אומר לכם שבעצם יש לכם בחירה?

     

    עוד בנושא:

    קשה לעשות צעדים גדולים כשלובשים חצאית

    מופע הקולנוע של הטרנסווסטי  

    לא סתם תחפושת - תרבות הדראג היא טרנד

     

    מה שטוב לסקוטים, טוב לנו?

    תופתעו לגלות, אבל גברים מאז ומעולם לבשו חצאיות. היוונים למשל, לעגו לעמים שכנים שהסתובבו לבושים במכנסיים, וכינו את אלה 'ברברים' משום מנהג זה (ורבים אחרים). טוניקות וחצאיות לסוגיהן, היו פריט אופנה מקובל בקרב הגברים האירופאים עד המאה ה-18, וזאת למרות שמכנסיים היו נגישים לשימוש כבר בתקופה הרומאית.

     

     

    גם כיום, סקירה באופנות הרווחות של תרבויות לא מערביות תגלה שגברים ממשיכים ללבוש ווריאנטים מקומיים לחצאיות ושמלות; כפתנים וגלביות בתרבויות ערביות, לונגים וסרונגים בתת היבשת ההודית ודרום מזרח אסיה, ואפילו גברי הבלקן מתהדרים בפוסטנלה המסורתית.

     

    למעט החצאית הסקוטית המפורסמת, הגבר המערבי הטיפוסי וההטרוסקסואלי לא הולך עם חצאיות. רק החצאית הסקוטית, בדומה לחצאיות שלבשו הרומאים, נושאת בעיניים המערביות הקשרים של צעירות ואונות, סמל לגבריות בלתי מאופקת.

     

    אז מה שטוב לסקוטים טוב לנו, נכון? מבט חפוז ברחוב הומה אדם יגלה שהתשובה כמובן, שלילית. בזמן שנשים מערביות מתהלכות במכנסיים קרוב לשלושה דורות, נדמה שעל אף התגברות המחשבה הפוסט מודרניסטית אף אחד לא הודיע לגברים שגם הם יכולים ללבוש חצאיות.

     

    ניסיונות מסוג אלו נאלצו לרדת למחתרת, והתבטאו באימוץ החצאית על ידי גברים מתרבויות שוליים כסמל להתרסה נגד קודים חברתיים של מגדר ולבוש. גם מעצבי אופנה פנו להגדרה מחודשת של החצאית כסמל האולטימטיבי עבור גבריות שמודעת לעצמה.

     

    בשני הקצוות החברתיים הללו מדובר באישים בעלי ראייה נון קונפורמיסטית, ומכאן שהטווח האמצעי בין שני קצוות הסקאלה מאוכלס בהמוני גברים אשר לא יעזו אפילו להעביר מחשבה זו בראשם.

     

    תכירו: החצאית הגברית הנמכרת בעולם

    המזל הוא שלכל כלל יש כמובן יוצא מן הכלל, ונכון להיום יותר ויותר גברים רוצים ללכת עם חצאיות. החצאית הגברית הנמכרת ביותר בעולם היא היוטיליקילט (utilikilt). את היוטיליקילט הראשון עיצב סטיבן ווילגס למטרת נוחות מקסימאלית בזמן שביצע תיקונים על אופנועו. ווילגס לא טעה כאשר ייסד את מותג החצאית הגברית - המכירות השנתיות של החצאית גדלו ממחזור של 750 אל 15,000 חצאיות בשנה.

     

    גם פה, בארצנו הקטנטונת, הבשורה אודות הגבריות החדשה מנסה ליצור אחיזה ברחוב. מעצבת האופנה ענת איתן סיפרה לי שגברים פונים אליה בבקשה שתעצב עבורם חצאיות, וסבורים שהחצאית אוורירית ומותאמת בייחוד לקיץ הישראלי. חברים נוספים הביעו את התלהבותם מעצם הרעיון שיהיה יותר מאוורר "שם למטה", אך עם הסתייגות קלה. חשוב להם שבכל זאת, "משהו יחזיק להם את החבילה".

     

    אני גבר וגם אשה

    למרות הרצון הקיים ללבוש חצאיות, תגובות שליליות לה זוכים עזי הרוח היא הסיבה העיקרית המפרידה בין רצון למעשה. אנו יכולים להמשיך להשלות את עצמנו שאנו חיים בחברה נאורה וליברלית, אך מדהים לגלות שכאשר יורדים אל בסיס התפיסות המגדריות שלנו עצמנו, אנו כחברה מערבית הרבה יותר נוקשים מחברות מסורתיות ברחבי העולם.

     

    תפיסת המגדר של החברה המערבית מתחלקת לשני מגדרים קיימים, זה של הגבר וזה של האשה. פרויקט צילום ואופנה משותף של הצלם רוננק ומעצבת האופנה טולה בן אור, מציג זווית מעניינת על התפיסות המגדריות שלנו כחברה בנוגע ללבוש נשי וגברי. טולה מעצבת בגדי נשים מבדים קלילים ונשיים במהותם, אך השניים בחרו להציג את הקולקציה החדשה דווקא על גברים.

     

    הבחירה להציג בגדי נשים על גברים היא לא פחות ממהפנטת בעיני, עקב יכולתה להאיר על המוסכמות החברתיות הטבועות בראשנו. הרעיון עצמו נולד מתוך אופי הצילום של רוננק, בו מושאי הצילום שלו הינם פורטרטים עצמיים. לדבריו, למרות שהוא מצלם אנשים ודוגמנים, כל התמונות הן בעצם פרוטרים עצמיים שלו עצמו. "גם הפעם צילמתי את עצמי", הוא אומר ומוסיף: "יש בי (גם) אשה".

     

    אמרתו של רוננק מסמלת בעיני אמת בסיסית שלרוב אנו כחברה מודרנית שוכחים - לכולנו מבחינת ההרכב הביולוגי שלנו, מימדים נשיים וגבריים כאחד. כל אחד מאיתנו הוא שילוב של שני המינים, וחבל שאנחנו נוטים להתכחש לכך. את הפשרה מציירות דווקא החברות מסורתיות, כשהן שומרות על קיום של מגדר שלישי, מגדר המשלב איכויות של נשים וגברים לכדי זהות עצמאית נפרדת.

     

    הדוגמנים הם ייצוגים שונים של הצלם עצמו. מתוך הקטלוג של טולה בן אור (צילום: רוננק) (צילום: רוננק)
    הדוגמנים הם ייצוגים שונים של הצלם עצמו. מתוך הקטלוג של טולה בן אור(צילום: רוננק)

     

    דוגמה לכך ניתן לראות אצל אנשי הנאוואכוס (Navajos) של דרום מערב ארצות הברית, כת ההירג'ה (Hirja) בהודו ו"הבתולות המושבעות" (Sworn Virgins) של אלבניה. לרוב, למגדר השלישי בחברות מסורתיות תפקיד פולחני חשוב במערכות הדתיות, ויש לציין שמשמעותו בשיח המודרני אינה זהה. קיומו של המגדר השלישי בחברות מסורתיות מציין הכרה של החברה בה הוא מתקיים, לקיום של מגוון של מגדרים, בניגוד לקונספציה המערבית של דואליזם.

     

    לבוש זה לאו דווקא עניין של העדפה מינית

    המחשבה המערבית יצרה תבנית מגדרית על פיה הפרט צריך להתאים את עצמו למוסכמות המגדר אליו הוא משתייך. בגדים במהותם, הם סמל עיקרי עבור זהות מגדרית משום שהם מאפשרים את הזיהוי המיידי של התפקיד המגדרי של הפרט. גבר לבוש בחצאית קורא תיגר על התבנית המגדרית והסיבה שבגללה הוא זוכה לתגובות שליליות היא משום שלבושו מערער את ביטחון הציבור במיניות שלו.

     

    התנהגות שאינה תואמת את התבניות המגדריות מוגדרת כחוצת מגדר (Cross Gender), והמונח הקביל עבור ההתנהגות כזאת הוא 'קרוס-דרסינג'. קיימים סוגים שונים של התנהגויות ופעילויות אשר מוגדרות כקרוס-דרסינג, ביניהם למטרות בידור (דראג קווינס וקינגס), מקצתם למען גירוי מיני וחלקם כהעדפה בסיסית ללבוש של המין השני.

     

    ככלל, הקשר בין קרוס-דרסינג לבין נטייה מינית אינו ישיר. 'טרנסווסטיזם' הנו מונח כללי המתייחס לגברים הלובשים בגדי נשים - ולא להפך. מכאן ניתן להבין שההחלטה מיהו "חריג" מספיק על מנת לקבל כינוי, היא החלטה של הנורמות החברתיות של חברה נתונה, התלוייה בזמן ובמקום.

     

    הנקודה העיקרית היא שהתנהגות ספציפית יכולה להיות מקובלת בתרבות אחת ובתרבות אחרת תיתפס כטאבו. בעיניי, מרבית המין האנושי אינו נופל לדיכוטומיה הנוקשה של שני מגדרים בלעדיים. גברים ונשים כאחד נושאים מאפיינים ורצונות המיוחסים למין הנגדי. קופסאות ההגדרה של החברה המודרנית הינן מטופשות - אנחנו יצורים חיים ונושמים שחווים הרגשות ותחושות שלא כפופים בהכרח למוסכמות חברתיות.

     

     

    לשבור את המחיצות

    לסיכום, טענתי היא שיש קשר ישיר לאי הצלחתה של החצאית להיכנס לפלח שוק האופנה הגברי על אף הניסיונות החוזרים ונשנים לשנות זאת, משום שהתפיסות המגדריות בעבור זהות נשית וגברית "תקינה", מושרשות עמוק בתוך החברה שלנו.

     

    תפיסות אלו מובילות אותנו כחברה לשפוט כל התנהגות שסוטה מן הדרך הנורמטיבית, ולסווג אותה כהתנהגות לא תקינה, או לקטלג אותה ישר כביטוי לנטייה או העדפה מינית.

     

    כל עוד החברה שלנו תמשיך להוקיע את השונה, סביר להניח שלחצאית לא תהיה דריסת רגל בשוק האופנה הפופולארי עבור גברים. בעיני, הגיע הזמן לפרוץ את המחיצות ולתת מקום של כבוד והערכה לגברים אשר בוחרים ללבוש חצאיות. הרי בסופו של יום, מדובר בחתיכות בד מעוצבות, וכמו שטולה אומרת - צריך רק לנסות, ולא לפחד!

     

    אהבתם את הכתבה? ספרו לנו בפייסבוק של ערוץ יחסים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רוננק
    גברים בשמלות. מתוך הקטלוג של טולה בן אור
    צילום: רוננק
    צילום: יפה רזיאל
    בסקוטלנד זה סמל לגבריות. חצאית סקוטית
    צילום: יפה רזיאל
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים