כמה חברות וותיקות מברוקלין נפגשות לכוס הקפה השבועית. הן מדברות על הביקור האחרון בישראל, או על החופשה בפלורידה, על הבית, העבודה, הבעל, הילדים. כשהיא מדברת על בעלה, פניה של האחת מתקדרות. "הוא לא נותן לי אוויר, אני פשוט לא יכולה איתו יותר. אנחנו כל הזמן רבים". "הלוואי ששלי היה משגע אותי, אני בקושי רואה אותו בכלל", עונה השניה, והשלישית מציינת שהיחסים עם בעלה בסדר, אבל בתה בת השבע-עשרה לא מתקשרת, היא חוששת שהיא עושה סמים, ולבן יש בעיות בבית הספר שהוא לא מדבר עליהן. כשהשיחה מעמיקה לנושאים של קשיי התאקלמות, סודות, חרדה, בדידות, תקווה ואמונה, הרביעית רוכנת קדימה ואומרת בעיניים נוצצות: "תקשיבו, יש לי בחור שאתן חייבות להכיר".

לנתח את האדם דרך כתב היד

גרפולוגיה, או "תורת כתב היד", נכנסה לשימוש באירופה באמצע המאה ה-15 ומהווה היום מתודולוגיית ניתוח אופי וטיפול פופולארית. בישראל, למשל, מקומות עבודה מסוימים מבקשים בדיקה גרפולוגית כחלק מהתנאים לקבלה לעבודה. ישנן גישות שונות ודגשים שונים בתורת כתב היד, אבל כל הגישות מסכימות על הבסיס: שפרטים שונים בכתב היד – צורת האותיות, גודלן, זווית הכתיבה, הלחץ המופעל על העט, רוחב השוליים, הרווח בין המלים והאותיות, כל אלה משקפים תכונות אופי וכי ניתן להסיק מהם גם על עברו, רגשותיו, כישוריו ומצבו הפסיכולוגי המקיף של הכותב. אתרי הגרפולוגיה השונים מצהירים כי "זו שיטה אפקטיבית ואמינה להערכת יכולותיו ותכונותיו של אדם, ומוכרת היום ככלי חשוב לאבחון וסינון על ידי האירגונים הגדולים". גישת המדע הרשמי, לעומת זו, היא שלא הוכח כל קשר בין ממצאי הגרפולוגיה למציאות, ואין שום הוכחה מדעית ליעילותו. אבל זוהי גם עמדת המדע המערבי הרשמי כלפי הומאופתיה, דיקור סיני, שיאצו, ולמעשה כל תחום הרפואה הנקראת כאן "אלטרנטיבית".

אני נשר

היום מרבית העבודה של גל מתרכזת בהדרכה אישית. שיטת ההדרכה שלו משלבת גרפולוגיה ופיענוח ציורים עם אסטרטגיות של אימון אישי, הרבה פסיכולוגיה התפתחותית, קצת קבלה ותורת השמות וקצת כל מיני.

זה מתחיל משלב איבחון, בו גל מתבונן בכמה דוגמאות של כתבי יד ומנתח אותם. "אני קודם כל מסתכל על הדף בגדול: בעברית, השוליים הימניים, או איפה המשפט מתחיל, מעידים על יחס של אדם כלפי עברו. השוליים השמאליים, איפה שהמשפט נגמר, יעידו על יחסו כלפי העתיד. כתב צפוף מעיד על אדם חברותי ופעיל: אצל אסירים בכלא, לדוגמה, הרווחים בין המילים נוטים להיות גדולים מאד. כתב קטנטן הוא סימן לחוסר ביטחון, כמו שכתב גדול הוא סימן לביטחון. אותיות שהקצה שלהן גולש מתחת לשורה יעידו על אדם פרקטי, שמחובר לקרקע. כתב שעולה מעל השורה בצורה דומיננטית מעיד על שכלתניות, או על נטיה לחלום בהקיץ. אותיות מעוגלות יעדו על רכות מזג, ופינות בכתב יעיד על קשיים. משם זה הולך ונכנס יותר ויותר לפרטים ודקויות, עד למיקרוגרפולוגיה. הכתב מדבר בצורה מאד ברורה". בכל זה, מדגיש גל, הוא לא בא לחדש לאנשים משהו. "הם כבר יודעים את מה שאני מספר להם, הם הרי חיים את עצמם. אני רק שם בפניהם מראה. במראה הזו הם יכולים לראות מה עובד אצלם ומה לא, במה הם מתקשים, מה הדרך שהם צריכים לעבור ועל מה הם יכולים להישען. כל הנקודות האלו מובילות אותנו אל שאלת השאלות: מה הייעוד שלי. ברגע שאדם מבין מה הייעוד שלו ומתחיל ללכת אליו, כל שאר הדברים מסתדרים לפי זה".

"כשהעניין הזה רק התחיל להתפתח, חששתי שיהיו כאלה שירימו גבה", מודה גל, "אבל אני בא ממקום מאד שקוף ולא יומרני. אני אומר להן מה שאני רואה, ומה אני מבין מזה... עד היום לא הרימו לי גבה, ומתוך מאות אנשים שהגיעו אלי, לא הייתה אחת שלא עזרתי לה".

"לא קורה שגבר מתקשר ואומר 'שלום, יש לי בעיות עם אשתי'. זה תמיד הנשים שבאות לברר, הנשים שרוצות לשפר ולהתפתח. גברים הרבה יותר נעולים בגישות שלהם, הרבה פחות פתוחים לתובנות, לשינויים. כל התחום פחות מעניין אותם. לנשים יש גם את הפן החברתי, בקטע של הווי: הן רוצות לבוא יחד לשיעורים, להשוות כתבי יד, תכנים של שמות... דרך הכתב הן לומדות הרבה על עצמן ועל מערכות היחסים שלהן".

כל זה טוב ויפה בתאוריה, אבל האם השיטה הזו עובדת במציאות? הדגמה אישית קצרה לכותבת שורות אלה מראה ש... כן, לפחות מספיק בשביל להביך.

אופס!

השוליים הימניים שלי הסגירו את החיים שהשארתי מאחור בישראל והשוליים השמאליים חשפו את העתיד שטרם גיבשתי כאן. הקצה העליון של ה-א' שלי עזר לו לנחש נכונה הישגים שדווקא כן הגעתי אליהם, הקצה התחתון של ה-ת' העיד על נדיבותי, וזה עוד לפני שהגיע החשבון. אבל ההתחלה המקוצרת של הת' סיפרה לו על מקרים בהם נפגעתי בעבר, וש"היום הנתינה שלך היא כבר הרבה יותר שקולה וזהירה". ה-ש' המלאה שלי דיברה על ידע נרחב שטרם הצלחתי לבטא. על ה-ע' שלי – האות שמיוחסת למיניות – גל השכיל לא להרחיב, ורק אמר, בגבה מורמת, שהיא "דורשת חקר".

לידיעת הקוראים

למרות כל הדיבורים על מדעיות, הגרפולוגיה – בדומה לאסטרולוגיה או הומאופתיה – נשענת על מחשבה ציורית ביסודה. היא מתבססת על ההנחה שאלמנטים גרפיים בכתב היד מקבילים לאלמנטים אישיותיים באופיו של הכותב. לפי אותו הגיון אפשר לומר שאם מקבץ כוכבים מסוים מזכיר לנו אריה, והאריה מזכיר לנו כוח וסמכות, אז כל האנשים שנולדו כשמקבץ הכוכבים הזה היה במרכז השמים יהיו חזקים וסמכותיים. זו צורת מחשבה רחוקה מאד ממה שאנו מתבססים עליו כיום כעל "ידע". ובכל זאת, אחרי הצצה חטופה בכתב היד שלי, גל יודע עלי יותר ממה שאני יודעת עליו אחרי ראיון של שעה וחצי. מה זה אומר? על הגרפולוגיה, תשפטו אתם. עלי? שאולי גם אני, כמו כל אשה פתייה, אוהבת שקוראים אותי כמו ספר פתוח, במיוחד כשמישהו יודע לקרוא בין השורות.

בשבוע הקרוב, גל פותח קורסים בגרפולגיה, ובפירוש שמות ומזלות ע"פ תורת הקבלה. פרטים באימייל: galdavid25@gmail.com