גרטל נפרד: 'משחקי המילים כמעט הטביעו אותנו'

שדר הספורט משה גרטל, שהגיש בשבוע האחרון את מקצי השחייה באולימפיאדת לונדון 2012, הודיע אמש (שבת) כצפוי על יציאתו לפנסיה. רגע לפני, קרא גרטל נאום מרגש לצופי הערוץ הראשון ושוחח עם ynet. במהלך השיחה התייחס לצופים ששלחו שאלות והזדהו בשמות מוזרים במיוחד.

"הצופים הם לא אוייבי. רק ציינתי עובדה. זה תפקידם. אני רק לא האמנתי שכך זה יהיה. הסמסים המעליבים? עד עכשיו אני לא מבין את זה. לא מבין למה. לא עיכלתי מה קרה. ולא מבין את זה. בסוף, ישבתי והתחלתי לבכות. התרגשתי, זה סיום פרק. הייתי עד להיסטוריה אדירה. שידרתי שחיין נדיר". 

מה הלאה?

"אני עייף ורק רוצה ללכת לישון".

רגע לפני פרישתו, גרטל כאמור הקריא לצופי הערוץ הראשון מכתב שכתב מבעוד מועד, לקראת יציאתו לפנסיה. "שנים שידרתי ומעולם לא נתקלתי באירוע דומה. אני רק ביקשתי לקדם במעט את שידורי הספורט בכלל השחייה העולמית - והישראלית בפרט, אל עבר המאה ה-21 ואל החידושים הטכנולוגיים שהביאה איתה. אתם מצדכם - כך הרגשתי - תמיד רציתם לא רק להיות הצד הפסיבי היושב בבית ושומע כל מה ששדרים ופרשנים כמונו מטיחים בו, מלהיטים אותו, והוא אינו יכול להגיב. שנים הייתם משליכים עלי בוץ, מגלגלים אותי בזפת, בנוצות, יורים בי, במפשעות, כשבעצם רציתם מעט התייחסות ואפשרות לתגובה.

"הבלגתי, חיפשתי להתקרב אני אליכם, כדי לחצות מחסום דמיוני - ואתם אלי. כאן בלונדון שמתי נפשי בכפי וביקשתי מהמעטים להם יש את מספר הטלפון שלי לשלוח אלי שאלות במסרונים. ניסיון מפחיד. האמת היא שרעדו לי הברכיים והבטן התהפכה כשהתחלתי.

"בתחילה הגיעו מעט שאלות, ממש כפי שחשבתי שיהיה. אבל ניתנה לנו - לשותפי הפרשן בוקי צ'יש - ולי, האפשרות להגיב (אני בדעה שאין שאלות טיפשיות יכולות להיות רק תשובות כאלה). ביחד מצאנו את הזמן המתאים בין המשחים ובמהלכם בבוקר ובשידורי הערב,ס כדי לענות על הצימאון המפתיע לידע מצדכם, להבין ללמוד על נושא שולי לכאורה. מה? מי? מידות ומשקלים, רכילות, הרכבים ועוד ועוד. מין צימאון שכזה.

"זה התחיל כטפטוף קיצי כפי שקורה כאן בלונדון לא אחת, ועוד לפני שהבנתי דבר והצלחתי לעכל את המפנה, ואפילו שלא שהצלחתי לצעוק במלוא גרוני 'שיא עולם' או 'משחה גמר' ליעקב טומרקין - הפך הטפטוף לגשם שוטף ולאחריו שיטפון שאיים לסחוף הכל. כשנרשמו יותר מאלפיים מסרונים בסלולרי שלי הפסקתי לספור כי נבהלתי. כשראיתי שיש במזווה מעל אלף וואטסאפים וכשהבחנתי שהטוויטר שלי נשרף בבישול ובטיגון - נדהמתי. את כולם ניסיתי לקרוא ואף להתייחס בשידור.

"פתאום אנחנו כאן בעמדה הבנו שבארץ דרך אתרי האינטרנט שומעים ולפיכך מגיבים, כי יש את האפשרות ללמוד באמת וביושר את נושא השחייה וגם את עולם הדממה הכל כך סוער כאן בבריכה הזאת. היוזמה שלנו לקבלת שאלות ומסרונים כמעט מכל ישראלי, מהעיתונות הכתובה והאלקטרונית התקבלה בתשואות, פרצה מחסומים וסללה דרך. לראשונה אצלנו שידור אינטראקטיבי 'קטן, מעט מסורבל, נוטה לעיתים לפומפוזיות מיותרות'. אבל יחד עם זאת, שידור משותף או סוג של.

"אנחנו בבריכה ואתם בבית. נפלא. נכון? ואז הבחנתי גם בצד המכוער של הסיפור היפה והחדשני הזה. התחילו להגיע אלינו שאלות קנטרניות, מעט פוגעניות, אנשים שחתמו במשחקי מילים חולניים, מנבלי פה, כמעט והצליחו בשאלות האלה שמהר מאוד הפכו לשיטפון עכור להטביע אותנו.

כמעט ועצרתם את החידוש המתאים.

"היו פעמים שנפגעתי, היו שדילגתי מעל עד שהטלפון שלי החדשני כל כך קרס. הוא פתר לי את הדילמה. התקשרתם יקיריי 24 שעות ביממה והפכתם אותי ואת שידורי המהפכה שהצגנו בהצגה הכי טובה בעיר. מה בעיר, בישראל.

"תודה לאנשי הערוץ הראשון שלא חסמו שור בדישו ואם זה נשמע כנאום פרידה, אז כן בערך. כעת אני יוצא לפנסיה. תודה למשפחתי היקרה. אחר כך, אלוהים גדול. תחרויות השחייה בלונדון 2012 הן כעת מוצג ארכיוני. אני סיימתי, שבוע טוב".