שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מדריך: מה מסמנים תווי הבריאות על המוצרים בסופר
    מוצרי מזון לחולי סוכרת, לרגישים לגלוטן ועוד מסומנים בשנים האחרונות כדי להקל על הצרכנים. אולם כדי שמוצר יסומן בתו בריאות, על יצרניו לשלם לעתים עשרות אלפי שקלים. האם תשלום מעיד כי המוצר בריא יותר? בדקנו מי עומד מאחורי כל תו, ואילו בדיקות נערכות לפני שמעניקים אותו

    יצרני מזון רבים בארץ הצטרפו לטרנד של השנים האחרונות, לסמן מוצרים בתווי תקן בריאים. הסימון הוא חלק ממגמה עולמית של מודעות הציבור לשמירה על תזונה נכונה כחלק מאורח חיים בריא, כמו גם רכישת מוצרי מזון שעומדים בקריטריונים מחמירים של איכות ובקרה בריאותית.

     

    קראו עוד על תזונה נכונה:

     

    כחלק מהמגמה, ניתן לראות הפחתת מכירת מתוקים בבתי ספר, חיוב היצרנים בסימונים ברורים של רכיבי המוצרים על גבי האריזות ומודעות לנזקים העלולים להיגרם לאורך זמן כתוצאה מתזונה לא מאוזנת.

     

    תו אחיד לכל המוצרים

    בנוסף לכך, ישנה כוונה של משרד הבריאות להנהיג תו "הרכב תזונתי" אחיד לכל המוצרים, בדומה לתווים דומים הקיימים בחו"ל. מדובר בתו אינפורמטיבי ולא בתו המעיד על ההתאמה של המוצר לאנשים בעלי רגישויות שונות.

     

    התו האחיד אמור לציין את הרכיבים התזונתיים שקיימים במוצר המזון, יחד עם המלצה לגבי הצריכה המומלצת של כל רכיב ורכיב. סוג כזה של תו אינפורמטיבי, הנמצא בחזית מוצרי המזון, כבר קיים במדינות רבות בעולם. 

     

    מחקרים רבים בנושא הסימון הבריאותי, מראים כי הקפדה על סימון בריאותי, משפיעה על הצרכנים ועל תעשיית המזון כאחד. לדוגמה, מחקר שנערך באוניברסיטת VU באמסטרדם ופורסם לאחרונה בכתב העת International Journal of Behavioural Nutrition and Physical Activity, מצביע על כך כי תווי סימון תזונתי בחזית האריזה מעודדים את תעשיית המזון לשפר מוצרים קיימים ולפתח מוצרים בריאים יותר.

     

    גם מצד הצרכנים, המודעות לקיום התווים ולאינפורמציה שהם מעבירים מסייעת ברכישה נכונה יותר של מוצרים בריאים יותר המתאימים לצרכים השונים.

     

    מוצרים המתאימים לחולי סוכרת (צילום: שאול גולן) (צילום: שאול גולן)
    מוצרים המתאימים לחולי סוכרת(צילום: שאול גולן)

     

    כמה עולה לקבל תו בריאות?

    לצד הפן החיובי שבעניין, מתברר כי הסימון הבריאותי כרוך בתשלום. יצרני מזון שמבקשים לזכות סימון בריאותי מצד מכון אברהמסון, למשל, משלמים 3,600 שקלים לכל מוצר לשנה, וזאת לאחר השנה הראשונה, שבה התו ניתן ללא חיוב.

     

    יצרנים המקבלים תו איכות מזון של האגודה לבריאות הציבור נדרשים לשלם דמי חבר שנתיים, המחולקים לשניים: אחוז מהמחזור (בין 20 אלף שקל ועד 200 אלף לשנה) ובנוסף, תשלום של 5,000 שקל בשנה עבור כל מוצר שמקבל את התו.

     

    לדברי רונית ירושלמי, מהנדסת מזון ראשית באגודה לבריאות הציבור, התשלום הוא עבור הפיקוח השוטף ולא עבור התו עצמו. "יש ארגונים שכלל לא זקוקים לתו אלא לבקרה השוטפת, הנעשית מדי חודש. גם הארגונים האלה ישלמו את אותו סכום כמו הארגונים שיבקשו גם את הסימון עצמו".

     

    היא מוסיפה כי משמעות התו היא שהמוצרים או הארגונים עומדים בסטנדרטים מקומיים ובינלאומיים כאחד, כשהדגש לדבריה הוא על סטנדרטים מקומיים. "למשל, יש צורך להתחשב בדרישות של משרד הבריאות לפני סטנדרטים בינלאומיים כלשהם".

     

    ירושלמי אומרת עוד כי התו ניתן לשנה ובכל שנה נעשית בדיקה מחדש. "הבדיקות נעשות על ידי טכנולוג מזון מוסמך או רופא וטרינר, יחד עם בדיקות שנערכות במעבדה מוסמכת מטעם האגודה לבריאות הציבור. הבדיקות והפיקוח השוטף הם העיקר והתו הוא בעצם הבונוס". 

     

    גם באגודה הישראלית לסוכרת קיים תשלום שנתי עבור בדיקת המוצרים ואישור תקינותם. גם כאן התשלום מתחדש מדי שנה.

     

    תו צ'ויסס שכרגע אינו מעניק תווים למוצרים חדשים, אינו גובה תשלום.

     

    אולם למרות "תו התקן" של המוצרים המסומנים, חשוב לציין כי מוצרים שאינם מסומנים אינם בהכרח בריאים פחות, אלא ייתכן שהיצרן פשוט החליט שהוא אינו מעוניין לשלם עבור התו. חלק מהגופים המאפשרים להשתמש בתו וגובים על כך תשלום מתנהלים למעשה כעסק לכל דבר, כך שאי נשיאת התו בהחלט אינה מחייבת שאותו מוצר אינו מתאים לצרכן מסוים.

     

    אז אילו בדיקות מחייב כל תו, ואילו מוצרים יכולים לזכות בו בלי בעיה? ynet עושה סדר בתווים הקיימים ובגופים שעומדים מאחוריהם:

     

     

    תו האגודה הישראלית לסוכרת, "א.י.ל", קיים זה 12 שנה, ומהווה אינדיקציה למזון שעומד בקריטריונים לתזונה מתאימה לחצי מיליון סוכרתיים, ואינדיקציה לתזונה נכונה ובריאה לכלל האוכלוסייה. 

     

    לאילו מוצרים ניתן התו?

    מוצרי המזון המקבלים את תו האגודה הם דלי שומן רווי וכולסטרול, עשירים בסיבים תזונתיים מהמזון במקור, מכילים בעיקר פחמימות מורכבות ומוגבלים בכמות הנתרן. התו ניתן לכל מוצר בנפרד ולא לחברה או למפעל.

     

    הקריטריונים נקבעים על ידי ועדת היגוי מקצועית הכוללת דיאטנים, רופא וטכנולוג מזון:

    • כמות פחמימות וקלוריות במנה.
    • כמות הסוכרים והממתיקים.
    • הרכב כוהליים.
    • תכולת סיבים תזונתיים.
    • כמות השומן הרווי והכולסטרול.
    • כמות הנתרן.

     

    לדוגמה, מוצרי חלב בעלי תו א.י.ל מכילים עד 100 קלוריות למנה, עד 10 גרם פחמימות למנה, לא יותר מ-0.75 גרם שומן רווי ב-100 מ"ל ולא יותר מ-75 גרם כולסטרול למנה.

     

    עד היום ניתן התו ליותר מ-80 חברות, על כ-430 מוצרים מגוונים, מלחמים, מוצרי חלב, שתייה קלה ועד חטיפים ושלגונים. בין המוצרים: פתית חיטה של תלמה, עוגת שיש לייט של אוסם, דיאט RC קולה, לחם חי קל פרוס של מאפיות אנג'ל, לחם שובע של מאפית אגמי, יוגורט דנונה ביו 1.5%, שוקו דיאט של יטבתה, דיאט יופלה 0% בטעמים שונים ועוד.

     

    ליד תו האגודה המופיע על פני אריזות המוצרים מופיעה הערה: תחליף למזון אחר במסגרת ייעוץ דיאטני אישי, והגדרת גודל המנה והכמות המותרת כתחליף.

     

    הכרה בינלאומית לתו א.י.ל

    לאחרונה מקבלת האגודה הישראלית לסוכרת פניות מצד חברות בינלאומיות ויצואנים ישראליים לקבלת תו א.י.ל, משום שהצרכנים ברחבי העולם מזהים את התו עם אורח חיים בריא.

     

    עם החברות שקיבלו את התו ניתן למנות את "הרמסיטס" (hermesetas) השוויצרית, אשר בימים אלה משווקת את מוצריה לצרכנים בחו"ל כשעליהם תו א.י.ל הישראלי.

     

    גם חברת "אהבה" פנתה לא.י.ל בבקשה לאישור בשפה האנגלית, שכן התו פופולרי מאוד בקרב התיירים הפוקדים את ים המלח, עד כדי חיפוש התו על גבי מוצרי הקוסמטיקה הישראליים.

     

     

    תו למוצרים ללא סוכר וגלוטן של מכון אבהרמסון קיים כשנה, ומטרתו להציג סימון פשוט וברור למוצרי מזון ומשקאות שאינם מכילים סוכר וגלוטן, ומתאימים לדרך חיים בריאה ותזונה נכונה לאלו שנגמלו מסוכר וגלוטן וכן לציבור הרחב המבקש לאמץ אורח חיים זה.

     

    המוצרים הנושאים את התו מאושרים ומומלצים על ידי צוות מומחי אברהמסון, שחברים בו בין היתר מומחים לתזונה ודיאטנים. תו אברהמסון ניתן עד כה ללמעלה מ-350 מוצרים.

     

    לאילו מוצרים ניתן התו?

    • כל מוצר נבדק שאינו מכיל סוכרוז וכמות הגלוטן שבו אינה עולה על כמות מסוימת.
    • המוצר מיוצר במפעל מזון בעל רישיון מטעם משרד הבריאות.
    • למוצר תעודת כשרות בתוקף.
    • המוצר אינו מכיל סוכרוז או גלוטן, המוצר יכול להכיל פרוקטוז, סילאן, אגבה, סוכר ענבים, סוכר פירות, סטיוויה או כל תחליף אחר שאושר על ידי אברהמסון.
    • המוצר יכול להכיל שאריות גלוטן, אך הדבר צריך להיות מצוין על גבי האריזה.

     

    תו אברהמסון ניתן לשנה בלבד ויש לחדשו מדי שנה. כמו כן, הוא ניתן למוצר ספציפי ולא לחברה.

     

    מוצרים שזוכים בתו, למשל: עוגיות קוקוס, פסטה מקמח תירס, קמח סויה, קמח חומוס, פריכיות אורז מלא, פריכיות תירס, פופקורן, מנגו מיובש, שקדי מרק ללא גלוטן, חטיפי תירס, שוקולד ללא סוכר, סויה, חרדל, מיונז, אבקת מרק, בירה ללא גלוטן ומיצים טבעיים ללא תוספת סוכר.

     

     

    תו צ'ויסס הנו חלק מתוכנית Choices, תוכנית בינלאומית משותפת של תעשיית המזון, שהושקה באירופה בשנת 2006 כדי לקדם סימון אחיד בחזית אריזות מזון בעולם.

     

    כיום משתתפות בתכנית כ-150 חברות מרחבי העולם, המייצגות יותר מ-4,000 מוצרים הנושאים את התו בכל קטגוריות המזון והמשקה. מספר זה גדל בהתמדה. 

     

    לאילו מוצרים ניתן התו?

    התו מבוסס על ארבעה קריטריונים תזונתיים מרכזיים שהוכחו כמשפיעים על תחלואה כרונית, בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי (WHO), אשר נקבעו באופן בלתי תלוי על ידי ועדה מדעית.

     

    הקריטריונים מתייחסים לסוכר מוסף, שומן טרנס, שומן רווי ונתרן וכן לתוספת של סיבים תזונתיים. בישראל הצטרפו בינתיים לתוכנית שלוש חברות: יוניליוור-ישראל, שמן-עץ הזית ומאפיות אנג'ל.

     

    על מדפי חנויות המזון קיימים כ-50 מוצרים מקטגוריות שונות הנושאים את התו. מגוון המוצרים כולל לחמים, מרקים, שמנים, תחליפי לחם, דגני בוקר, ממרחים ותה.

     

    בין המוצרים שקיבלו את התו: ברנפלקס של תלמה, נמס בכוס בטעמים של קנור, כמויונז של תלמה, חטיף דגנים של מיקספלקס ועוד.

     

    כדי לעשות סדר בכל הקשור למזון ולתקינתו, הליך מקובל בעולם שלא היה קיים עד עתה בישראל, ייסדה האגודה לבריאות הציבור את "תו איכות המזון", המאשר שספק המזון, על כל שרשרת הספקת המזון, עומד בסטנדרטים הבריאותיים והתברואתיים של המוצרים שהוא מייצר או מספק.

     

    עסקים שקיבלו "תו איכות ובטיחות מזון" יכולים להוסיף את חותמת "תו איכות המזון" למוצר שנבדק.

     

    למי ניתן התו?

    מסעדות, בתי קפה, אולמי אירועים, בתי מלון, מטבחים מוסדיים, קייטרינג למסגרות חינוך (במקרה זה הסטנדרטים מחמירים יותר), לבתי חולים, למקומות עבודה, למפעלי וליצרני מזון.

     

    אילו שירותים ניתנים במסגרת התו?

    • ליווי שוטף לאיתור הנושאים הדורשים שיפור בתחום תזונתי, טכנולוגי, וטרינרי, תברואה ובטיחות המזון.
    • מתן פתרונות ובניית הדרכה ייעודית לשיפור הליקויים.
    • לקיחת דגימות מזון לבדיקות במעבדה של האגודה, המוכרת על ידי הרשות להסמכת מעבדות ומשרד הבריאות.
    • הכוונה בתחומי ייצור שונים עם דגש על תחום המזון והתזונה.
    • ליווי וטרינרי במפעלי מזון מן החי, בתי קירור, רשתות שיווק.
    • בקרת איכות חומרי גלם, ליווי תהליכי יצור, אחסנה, הובלה ושיווק.
    • קביעת נוהלי עבודה לעסקים בודדים ולרשתות.
    • מתן קורסים לצוותים.

     

    בין המפעלים שקיבלו את התו: מעדני מיקי, חברת הכובש, עדן טבע מרקט ודגי התקווה.

      

    מחקרים מראים כי בדיקת המוצרים המסומנים לאורך זמן, העידה כי באופן כללי תכולת הנתרן והסוכר במוצרים נושאי התו ירדה, בעוד שתכולת הסיבים עלתה. כמו כן, ניכרה הפחתה משמעותית ברמות הנתרן ובשומן רווי בקבוצות מוצרים שונות של המוצרים המשופרים.

     

    במוצרים חדשים שפותחו על פי קריטריוני תוכנית צ'ויסס למשל, רמות הנתרן והסוכר הופחתו לעתים קרובות ותכולת הסיבים עולה.

     

    בשורה התחתונה, חלק מהתווים, כמו א.י.ל, ותיקים ומבוססים דיים ומסייעים לצרכנים הזקוקים לכך לרכוש מוצרי מזון ההולמים את התפריט שעליו הם מקפידים.

     

    תווים אחרים המוחדרים לשוק בשנים אלה מעודדים את היצרנים במקרים רבים לשפר את הערכים התזונתיים של מוצריהם וליהנות מפלח שוק משמעותי המעוניין בשמירה על אורח חיים בריא.

     

    מומלץ לזכור מאחורי אילו תווים עומדות בדיקות משמעותיות להענקתו ולחידושו ולא רק התהדרות במקדם מכירות "בריאותי", ובכל מקרה לגלות צרכנות נבונה ולבדוק בעצמכם את הערכים התזונתיים החשובים לכם בזמן עריכת הקניות.

     


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לחפש את הסימון הבריאותי המתאים
    צילום: shutterstock
    שלום דוקטור
    מומלצים