שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הרפורמה ברשות השידור יוצאת לדרך
    רשות השידור תקבל 770 מיליון שקל במענקים והלוואות מקופת המדינה. בתמורה, תוציא לפנסיה מוקדמת 670 עובדים, תחתום על הסכם עבודה קיבוצי חדש ותשקיע כ-300 מיליון שקל בשנה בהפקות מקור ישראליות. הרפורמה יצאה לדרך - האם סוף סוף תהיה תמורה לאגרה? כל פרטי הרפורמה בשידור הציבורי

    האם סוף סוף תהיה תמורה לאגרה? לאחר שנים של ניסיונות ליזום רפורמה בשידור הציבורי, חתמו היום (א') רשות השידור ומשרד האוצר על הסכם למימוש רפורמה מקיפה ברשות.

     

    הרפורמה ומתנגדיה

     

    בטקס חגיגי בעיר לוד, סמוך לאתר שבו יוקמו אולפני הרשות החדשים במסגרת הרפורמה, חתמו יו"ר הרשות, אמיר גילת, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר ונציגי הרשות והאוצר על מסמך המפרט את שלבי התהליך הרב-שנתי.

     

    תהליך זה אמור להביא את הרשות למצב של איזון תקציבי תוך עמידה ביעד של השקעת כ-300 מיליון שקל בשנה ביצירה ישראלית מקורית.

     

    טקס החתימה לווה בהפגנה של יוצרים ואנשי תקשורת, שמחו על כך שבמסגרת ההסכם לא נכללו סעיפים המגנים על עצמאותה של רשות השידור מפני לחצים פוליטיים של הממשלה. במסגרת המחאה נגד ההסכם, משביתים עובדי הרשות את שידורי הרדיו של קול ישראל עד השעה 18:00 בערב.

     

    770 מיליון שקל במענקים והלוואות

    ההסכם בנוי מ-3 חלקים: הסדרי שכר חדשים ברשות ופרישת עובדים; מימוש הנדל"ן של הרשות והעברת אולפניה לשני מבנים חדשים; והלוואות שונות שתעניק קופת המדינה לרשות כדי לממן את הרפורמה ולשפר את מצבה הטכנולוגי.

     

    במסגרת ההסכם המורכב הזה, תקבל הרשות מהמדינה מענק של 90 מיליון שקל, הלוואות בהיקף כולל של 530 מיליון שקל, עוד סכום של 150 מיליון שקל בתמורה לפינוי אולפני הרשות במתחם דרום הקריה בתל אביב וקרקע בחינם בלוד שעליה יבנו האולפנים החדשים.

     

    בתמורה מתחייבת רשות השידור להוציא לפנסיה 670 מתוך 1,750 עובדיה. בנוסף, תתחייב הרשות לעמוד ביעד של השקעת 36% מכספי האגרה בהפקות מקור ולעמוד בכל מגבלות ההוצאה בהתאם לשלבי ההסכם השונים.

     

    למעשה, חתימת ההסכם אינה סוף פסוק בסוגיית הרפורמה בשידור הציבורי. היא רק תחילת התהליך. ההסכם שנחתם היום הוא הדרגתי ועל מנת לממשו תצטרך הנהלת הרשות לעמוד באתגרים רבים. בהסכם כלולות גם מספר תחנות ביניים ואם הרשות לא תעמוד ביעדי הביניים שהוצבו לה, הממשלה יכולה להפסיק את המימון.

     

    ראשי הרשות חוגגים את החתימה (צילום: אבי מועלם) (צילום: אבי מועלם)
    ראשי הרשות חוגגים את החתימה(צילום: אבי מועלם)

     

    שליש מהעובדים יפרשו

    מטרת ההסכם היא להביא את רשות השידור למצב שבו היא מתנהלת באיזון כלכלי תוך עמידה ביעדי השידור וההשקעה בהפקות מקור שהציבה לה המדינה. לשם כך, נדרש קיצוץ בכמות העובדים שמעסיקה רשות השידור, כ-1,750 נכון להיום, ובשינוי של תנאי ההעסקה.

     

    בעקבות הרפורמה תעבור הרשות למבנה העסקה "גמיש" יותר, המאפשר לרשות להעסיק עובדים במעמד "פרילאנס" לתקופות קצרות, לשלם לכתבים ויוצרים מסוימים לפי כמות הידיעות שייצרו ולהחריג עיתונאים מחוק שעות עבודה ומנוחה.

     

    רמת השכר ברשות תנוע בין 5,000 ל-20 אלף שקל בחודש, תלוי בתפקיד, ונקבע כי הרשות תוכל לשלם שכר גבוה במיוחד לעיתונאים ויוצרים מפורסמים ("טאלנטים") עד לרמה של 40 אלף שקל בחודש. בנוסף, עובדי הרשות יחתימו שעון נוכחות.

     

    עיקר החיסכון צפוי מהקטנת מצבת כוח האדם של רשות השידור. לשם כך, נדרשת הוצאה של כ-670 עובדים לפנסיה מוקדמת. מדובר בהליך יקר, בשל הפיצויים הגבוהים שיש לשלם ובשל העובדה שעובדים ותיקים זכאים לפנסיה מתקציב המדינה.

     

    העלות הכוללת של הוצאת העובדים לפנסיה מוקדמת מוערכת בכ-500 מיליון שקל, כאשר החיסכון העתידי בהוצאות שכר מוערך בסכום של 100 מיליון שקל לשנה. עיקר המימון להפרשת העובדים יבוא ממענקים והלוואות שתעניק המדינה לרשות, כנגד הנדל"ן שבו היא מחזיקה.

     

    שני מתחמים: אחד בלוד ואחד בשערי צדק

    פרק המימון בהסכם מבוסס, בעיקר, על מימוש הנדל"ן של הרשות. כיום יושבים אולפני הרשות בירושלים ובתל אביב. בירושלים מרוכזים האולפנים ברוממה, ברחוב ירמיהו, ברחוב הנביאים ובשערי צדק.

     

    במתחם שערי צדק מחזיקה הרשות בשטח גדול (כ-40 אלף מ"ר), אך זכויות הבנייה אינן מאפשרות שימוש אחר בקרקע. בשנתיים הקרובות יתבצעו תהליכי תכנון שיאפשרו למדינה לממש זכויות נוספות בקרקע ולפתח באזור בנייני משרדים ואולי גם דירות.

     

    בנוסף, על אותה קרקע יוקמו אולפנים חדשים שירכזו את כל פעילות הרשות בירושלים. בניית האולפנים החדשים תמומן בכסף שיגויס ממכירת הבניין ברוממה ובנוסף, תעניק המדינה לרשות הלוואה בהיקף של 290 מיליון שקל למימון הוצאת 670 עובדים לפנסיה מוקדמת.

     

    הכסף שיתקבל מפיתוח שאר הקרקע בשערי צדק ושיווקה ליזמי בנייה, ישמש את הרשות להחזר ההלוואה למדינה ולהחזר משכנתא בהיקף של 100 מיליון שקל שנטלה הרשות בעבר כנגד קרקע זו.

     

    בנוסף, יפונו אולפני רשות השידור במתחם דרום הקריה בתל אביב. במסגרת הרפורמה בוטל הסכם עבר שנחתם בין הרשות למינהל מקרקעי ישראל, שבמסגרתו הייתה הרשות אמורה לפנות את המבנים בתמורה לבניין חדש בן 8 קומות באותו מתחם.

     

    במקום זאת, תקבל הרשות 150 מיליון שקל מהמינהל עבור פינוי המבנים בתל אביב ותקבל גם קרקע בחינם בלוד שעליה תוכל לבנות אולפנים חדשים בעלות של עד 40 מיליון שקל. הרשות מתחייבת בהסכם להשלים את הבנייה תוך 4 שנים. שארית הכסף, 110 מיליון שקל, תשמש גם כן למימון הפרשת העובדים.

     

    בחוץ - העובדים מפגינים (צילום: אבי מועלם) (צילום: אבי מועלם)
    בחוץ - העובדים מפגינים(צילום: אבי מועלם)

     

    330 מיליון שקל לשדרוג הציוד

    הרפורמה נועדה גם, בין היתר, לפתור את המצב התפעולי הקשה שאליו נקלעה רשות השידור בשנים האחרונות. הרשות מתנהלת מזה מספר שנים באיזון תקציבי יחסי, אך איזון זה נקנה במחיר יקר - הרשות אינה עומדת בהתחייבויותיה למדינה בתחום הפקות מקור ואינה מחדשת את הציוד הטכנולוגי שלה.

     

    לצד מקורות המימון שניתנו לרשות השידור על מנת לממן את פרישת חלק מעובדיה, תקבל הרשות גם מענקים והלוואות בהקיף של 330 מיליון שקל למימון רכישת ציוד טכנולוגי חדש. המימון כולל מענק של 90 מיליון שקל, ש-10 מיליון מתוכו כבר ניתנו לרשות לפני מונדיאל 2010 למימון שידורי ה-HD.

     

    בנוסף תקבל רשות השידור הלוואה בהיקף של 240 מיליון שקל. ההלוואה תעמוד לפירעון תוך 16 שנים בריבית שנתית של 3.5% ועם תקופת חסד של 5 שנים לפני תחילת ההחזר.

     

    הכסף הזה מיועד, בעיקרון, לשדרוג טכנולוגי למרות שהוא אינו "צבוע" ורשות השידור תוכל לעשות בו שימוש גם לצרכים אחרים.

     

    האם השידור ישתפר?

    בסך הכל, תשקיע המדינה סכום של 770 מיליון שקל בהבראת רשות השידור. סכום זה מורכב מהוצאה של 400 מיליון שקל במימון פרישה מוקדמת של עובדים, 40 מיליון שקל בבניית מתחם חדש בלוד ו-330 מיליון שקל בשדרוג טכנולוגי.

     

    יישום ההסכם שנחתם היום צפוי להגדיל בהדרגה את היקף ההשקעה של רשות השידור בהפקות מקור ישראליות עד לסכום של כ-300 מיליון שקל לשנה.

     

    במסגרת המתווה עולה, יעלה סכום ההשקעה ל-74 מיליון שקל בשנים 2012-13, כאשר 45% מהסכום יושקע בסדרות דרמה, 25% בסרטי תעודה ו-30% בתכניות בידור.

     

    בהמשך תגדל ההשקעה לכ-130 מיליון שקל ב-2014 ולכ-200 מיליון שקל ב-2015, כאשר היעד הסופי הוא סכום של כ-300 מיליון שקל המהווה 36% מתקציב הרשות.

     

    האם הסכומים הללו ישפרו את השידור הציבורי ויעניקו לאזרחים תמורה לאגרה השנתית? קשה לומר. מדובר בסכום משמעותי בהתחשב בהיקף ההשקעה הכוללת ביצירה ישראלית, שעשוי בהחלט לסייע בפיתוח היצירה המקומית ותעשיית התקשורת כולה.

     

    עם זאת, קשה לקבוע עד כמה היקף ההשקעה מהווה ערובה לאיכות היצירה. כמו כן, המבחן האמיתי של הרפורמה הזו הוא ביישומה ולא בעצם החתימה עליה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים