הביתה! / ורשביאק חייב לעוף

עד כמה שהדבר נשמע מוזר, לי קורזיץ עשתה אתמול שירות גדול לספורט הישראלי כשאיבדה עשתונות בשיוט הגמר. תארו לכם מה היה קורה אילו הגולשת המצוינת הזאת הייתה זוכה בארד.

• לונדון 2012 - העמוד האולימפי של ynet ספורט
  

אלכס גלעדי מדושן העונג היה עונד על צווארה מדליה, צבי ורשביאק הזחוח וסנשו פנשה שלו, אפרים זינגר, היו מעניקים לה צ'ק בגודל של שלט חוצות על סך 250 אלף ש"ח, גילי לוסטיג, השפוט שלהם, היה אומר שהיעדים הושגו בחלקם, לימור לבנת הייתה תופסת תמונה עם הגיבורה, בנימין נתניהו היה אומר בשידור חי "אנחנו גאים בך", ושמעון פרס היה מוסיף: "אנחנו מחבקים אותך".

צבי ורשביאק. חייב לעוף הביתה(צילום: אורן אהרוני)

עם מדליה אחת מברונזה, כפי שקרה לנו בבייג'ינג, אף אחד לא היה מדבר היום על הכישלון המהדהד - והממש לא יתום. הראשון שחייב

 לעוף הביתה הוא יו"ר הוועד האולימפי, הקים ז'ונג און של הספורט ישראלי, דיקטטור וקומבינטור עם קבלות.

צבי ורשביאק עושה בספורט שלנו כבתוך שלו. הוא ממליך ראשי התאחדויות ואיגודים, והם נאמנים לו ורועדים מפניו. הוא שולט ומנווט את המיליונים שבאים מכספי ציבור, למרות קופת השרצים המכובדת שלו. דוחות ביקורת חשפו שהשתמש בכספי מלגות שנועדו לספורטאים מצטיינים, לצרכים אחרים.

לבנת עם ורד בוסקילה. השרה פוחדת מהאיומים של אלכס גלעדי(צילום: אורן אהרוני)

זה לא ממש מזיז לו או אותו. שייטים, ג'ודוקאים ושחיינים חייבים לקבוע קריטריונים נוקשים כדי להגיע לאולימפיאדה, ורשביאק הבטיח את מקומו בלונדון 2012 עוד לפני סידני 2000. ואצלו אגב, גם אשתו נכללת בקריטריון ומשתתפת בקוקטיילים האולימפיים.

חגיגת תקצירים אולימפית ב-ynet ספורט:

• צפו באכזבה של קורזיץ בשיוט המדליות
• הדמעות והראיון המרגש בסיום
• וגם: גמר אדיר ב-100 מ' משוכות לנשים
  

גילי לוסטיג (מימין). חייב לקחת אחריות(צילום: אורן אהרוני)

לספורטאים המצטיינים, העסקנים מבטיחים מענקים שמנים במקרה שיזכו במדליה. איזו שטות להבטיח מיליון שקל עבור זהב? מה אתם , אראלה ממפעל הפיס? במקום שהכסף יישב בחשבון הבנק של הוועד, תנו להם, שיעזור בהכנות. העיקר שלוסטיג וזינגר, מנכ"ל הוועד, מקבלים כסף מראש. בלי קבלות.

אריק זאבי. נראה יותר מדי בטוח בעצמו(צילום: אורן אהרוני)

בגלל הרוח - והרוחניות

כל זה לא אומר שהספורטאים שלנו לא פישלו בגדול במאני־טיים, ואני מתכוון לשבעה שמונה שהיו צריכים להיות במשלחת. לא ל-29-30 שנסעו סתם

. אריק זאבי נראה יותר מדי בטוח בעצמו, אלכס שטילוב לא היה סגור על עצמו, וקורזיץ? כל השבוע דווקא הייתי אופטימי, עד שאתמול שמעתי שהיא בונה על עוצמת הרוח, וקראתי את תוכנית הפעולה שלה לגמר: "עולה על הגלשן, אומרת שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד, ויוצאת למלחמה".

לי גם סיפרה שיום לפני התחרות היא קראה תהילים וביקשה מהציבור בארץ להתפלל עבורה. אני לא יודע אם בזמן שהיא התפללה, היריבות שלה ראו קלטות או עבדו בחדר כושר. מה שבטוח, הטקטיקה של התפילות לא הוכיחה את עצמה. יש מי שבונים על תהילים נגד טילים (בטח לא אלה שהמציאו את כיפת ברזל), אבל נגד שייטות מוכשרות זה ממש לא עובד, אפילו שמדובר בגויות.

לי קורזיץ. "הכל מן אללה"(צילום: אורן אהרוני)

יעקב טומרקין עם כלבי השמירה של ההיסטריה(צילום: ראובן שוורץ)

הלקח של התקשורת

גם התקשורת חייבת להפיק את הלקחים שלה מהאולימפיאדה הזאת. יעקב טומרקין הוא לא רק כישרון שחייה מבטיח, אלא גם בחור רציני, חרוץ ובעיקר צנוע. אם עסקנים אינטרסנטים לא ינסו לתפוס עליו טרמפ, יש מצב שאפילו יהיה פוטנציאל למדליה אולימפית.

אבל הדרך לשם עדיין ארוכה. קצת פחות מהמרחק בין המציאות לאופוריה שהשתלטה על כלבי השמירה של ההיסטריה. איזו היסחפות! אם אלה החגיגות על מקום שביעי (שגם אילו היו שני פודיומים לא היה שווה מדליה), מה יהיה אם טומרקין יסיים שלישי?

ואי אפשר לסכם את היום הקשה בלי השאלה המצוינת שהפנה שליח הערוץ הראשון יגאל שמעוני לזוכה בזהב, הספרדייה אלבאו: "You and Lee, the Israel suspects with the Polish girl, and Lee left without a medal"... ובתרגום לעברית: "את, לי הישראלית והנערה הפולנייה הייתן חשודות, ולי נשארה בלי מדליה".

דייויד בלאט. בסך הכל עשה הצגה(צילום: רויטרס)

נשארנו עם בלאט

אבל לא הכל אבוד! לפי כל הסימנים, התקשורת מתכוונת לגייס את דייויד בלאט כפוטנציאל האחרון למדליה. אתמול שידרו בכל מיני ערוצים ואתרים

איך הוא נזף בשידור חי בשני שחקנים רוסים שלו, מוניה ושבד, שהעזו לדבר במהלך פסק זמן. בערוץ 1 היו כל כך גאים בו, שאפילו הוסיפו לנזיפה שלו כתובית עם תרגום בעברית: "אוקיי, אתם בחוץ!"

בתכל'ס, זו הייתה סתם הצגה, כי היו שם מצלמות. בדרים טים, וגם במכבי ת"א, שחקנים מדברים ביניהם חופשי בפסקי זמן, אבל פה הפכו את בלאט לגיבור. לא כל יום דייויד מישראל מיירט שני גולייתים בגובה של שני מטר פלוס.