לחצי מהצעירים אין בגרות: "זמן לחשבון נפש"

"אין פריצה משמעותית", "זו נורת אזהרה" ו"המצב עגום" - אלה הן רק חלק מהקביעות של אנשי חינוך שהתייחסו לנתוני הבגרויות לשנת תשע"א, שהוצגו אתמול (יום ד') על-ידי משרד החינוך. הנתונים העלו שוב כי מחצית מבני ה-18 במדינה לא היו זכאים בשנה שעברה לתעודת בגרות. עוד עלה כי רק 8.8 אחוזים מתלמידי המגזר החרדי היו זכאים לבגרות ו-29.7 אחוז במגזר הבדואי. ומה האלטרנטיבה? אולי בתי-ספר מקצועיים.

עוד בערוץ החדשות של ynet:

מורסי הדיח את ראש המודיעין ואת מושל צפון סיני

מסירים אחריות: הרשויות 'רשאיות' לבדוק מקלטים

אחרי האסון בתל אביב: "שומרים על מרחק מהסל"

אירית תלמוד, מנהלת התיכון המקצועי דב הוז בתל-אביב אמרה כי משרד החינוך חייב לעשות חשבון נפש. לדבריה, אף שהמשרד משקיע משאבים אדירים להעלות את שיעור התלמידים זכאים לבגרויות, הרי שיותר ממחציתם נכשלים בכך ומסיימים את תקופת התיכון עם תחושת כישלון קשה ודימוי עצמי נמוך.

תלמוד מוסיפה כי "התלמידים נכשלים לא מפני שהם טיפשים, אלא מפני שמערכת החינוך לא משכילה להתאים לכל תלמיד את המסגרת המתאימה עבורו. מדינת ישראל זקוקה לאלטרנטיבה שלפיה מי שיכול לקבל בגרות - שיעשה בגרות, אבל מי שלא יכול לעשות בגרות - שיופנה לבית ספר מקצועי, ירכוש מקצוע לחיים ויסייע במחסור החמור של אלפי אנשי מקצוע בישראל".

פרופסור ציפי ליבמן, נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים, התייחסה אף היא לנושא ואמרה כי "שיעור הזכאים לבגרות עומד סביב ה-50 אחוז בשנתיים האחרונות, ללא פריצה משמעותית. כמובן שראוי וצריך לפעול למען העלאת שיעור הזכאים לבגרות, אך יחד עם זאת לא כולם צריכים להשיג תעודת בגרות, לא כל בוגרי התיכון יפנו ללימודים אקדמיים וגם לא בטוח שזה מה שהחברה צריכה".

פרופסור ליבמן אמרה עוד כי "צריך להגדיר מחדש את מטרות החינוך. יש כיום מקצועות רבים שהם יותר מעשיים ופחות עיוניים שדורשים מיומנות גופנית, ידיים טובות

וחשיבה פרקטית, ולכן רצוי לחשוב גם על מסלולי לימוד טכניים ולא רק עיוניים, שיכשירו צעירים לתפקידי מקצוע שונים כמו הנדסאים, טכנאים, חשמלאים ואחרים, שגם כן נדרשים כיום בשוק העבודה".

אורן יהי-שלום, מנכ"ל תנועת "חינוך ישראלי", מזהיר מהצפוי להתרחש בעתיד. לדבריו, "המצב שבו 50 אחוז מילדי ישראל אינם זכאים לבגרות מהווה נורת אזהרה על מצבה העגום של מערכת החינוך בישראל. מערכת החינוך בישראל אינה מצליחה להעניק לדור העתיד את הכלים הנדרשים ומגדילה את הפערים החברתיים. אם לא תתקיים רפורמה אמיתית שתוביל לצמצום הפערים, התוצאה תהיה הרסנית ותשפיע על עתידה הכלכלי והחברתי של ישראל בדורות הבאים".

גם ד"ר יעל קשתן, ראש התוכנית להכשרת מורים לבתי הספר העל-יסודיים במכללת לוינסקי, התייחסה לסוגיה. לדבריה, "שיטת ההערכה של אחוז הזכאים לבגרויות היא מוגבלת, ולעתים היא אף מקבעת את החינוך העל-יסודי בכיוון שהוא לא תמיד רצוי".

ד"ר קשתן הוסיפה כי "המצב הרצוי הוא לימוד מתוך עניין תמידי של התלמידים, מתוך מוטיבציה והערכת ההישגים על ידי מדדים לא נקודתיים. בטווח הרחוק, תנודות כאלה ואחרות בציוני בגרות הן חסרות משמעות. מה שחשוב הוא ההשקעה ארוכת הטווח ולחשוב על כך שאת תוצאות ההשקעה רואים רק לאחר שנים רבות".

סער: "עיוות בנתונים" 

במסיבת העיתונאים שבה הציג הבוקר משרד החינוך את

הנתונים לשנת תשע"א, הסביר השר גדעון סער כי "הנתונים מלמדים על כך שהאפקטיביות של המערכת מול אוכלוסיית הלומדים ממשיכה להיות בסימן עלייה. אחוז הזכאים, גם יהודים וגם ערבים, הוא אפילו בשיא של כל הזמנים. כלומר יש יותר זכאים מקרב אוכלוסיית הלומדים לבגרות".

בנוגע לטבלאות שהוצגו על-ידי משרד החינוך ציין השר סער כי הן מתייחסות "לאוכלוסיית השוואה לא רלוונטית, שבכלל לא לומדת במסלולים לבגרות, והיא מטה מאוד את הנתונים. יש ערים שמראש אחוזי הזכאות בהן הם נמוכים באופן יחסי, גם ערים שיש בהן ציבור חרדים גדול. הדבר הזה מעוות את הנתונים של המערכת".