שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    המבול מגיע: מטר מטאורים הלילה ומחר
    השמיים שלנו עומדים להתמלא ב"כוכבים נופלים". על מנת לראות אותם צריך רק זוג עיניים, וכדאי גם שמיכה (עדיף מגבת) כדי להשתרע ולחשוב על משאלות. לאן להסתכל, מה זה המטר הזה והיכן אפשר לצפות בצוותא עם הדרכה? כל מה שצריך לדעת
    עשרות "כוכבים נופלים" בשעה זה מחזה שלא רואים כל לילה - ואתם מקבלים פעמיים כאלה: הלילה ובלילה שבין ראשון לשני, מי שיביט מעלה יראה עשרות גופים שמימיים שנשרפים באטמוספירה – מטאורים.

     

    מדובר במטר הפרסאידים של חודש אוגוסט, אחד מהמטרים הפופולאריים ביותר - גם מפני שאין עננות וגם בגלל ''קצב האש" המטאורי היחסית גבוה. השביט שגורם את המטר, סוויפט טוטל (109P;Swift-Tuttle), חלף בפעם האחרונה בפריהליון (בנקודה הקרובה ביותר לשמש במסלולו) בשנת 1992 וכתוצאה מכך היו מטרים עשירים ביותר בשנים 1991-2000 (עם קצב של כמה מאות מטאורים בשעה). השנה , שיאו של המטר השנה צפוי דווקא בשעות היום של יום ראשון, 12 באוגוסט (שעה 14 בצהריים), וכמובן, לא נוכל לראות את המחזה בשעות האלו.

     

    לא, לא עברנו למהירות האור: המטר ב-2009 ()
    לא, לא עברנו למהירות האור: המטר ב-2009

     

    איך נצפה?

    חשוב לזכור: את המטר אפשר לראות מכל מקום, ללא צורך במשקפת או בטלסקופ. אבל כדי למצות את המירב מהמטרים, כדאי לצאת למקומות חשוכים ככל האפשר, כמה שיותר רחוק ממקומות יישוב. גם אורות של עיר קטנה יפריעו לראיית המטאורים, וככל שנתרחק ממקום מואר, יגדל משמעותית מספר המטאורים שאנו נראה. לאחר חצות זה הזמן הטוב ביותר לצפות במטר. כדאי לשכב על הגב ולהביט לכיוון צפון מזרח, אם כי מטאורים עשויים להראות בכל כיוון בשמים. כיוון שמטאורים חוצים את פני השמים במהירות ונצפים על פני שטח רחב, הכלי הטוב ביותר להביט בהם הוא זוג עיניים. משקפת או טלסקופ ממש לא יועילו במקרה זה.

     

    רוצים הסברים ובילוי משפחתי? הנה כמה תצפיות המוניות:

     

    תצפית בפארק תמנע: התצפית מאורגנת על ידי מועצות מקומיות חבל איילות, ערבה תיכונה, צוות הדובה הגדולה והאגודה הישראלית לאסטרונומיה. התצפית היא חלק מתוכנית של פסטיבל כוכבים בערבה. התצפית תתחיל ביום ראשון בשעה 20:00 ותלווה בהרצאות, תצפיות מבעד לטלסקופים, הסברי שמים ותצפית חופשית במטר המטאורים.

     

    תצפית המונית במצפה רמון – בתצפית זו הכניסה חופשית לקהל הרחב והיא תתקיים באצטדיון העירוני של מצפה רמון, כאשר כל העיר תוחשך לכבוד האירוע. התצפית תתקיים ביום ראשון החל משעות הערב ותלווה גם במתן הרצאות ותצפיות מבעד לטלסקופים. התצפית מאורגנת על ידי בית ספר שדה הר הנגב, המועצה המקומית, ראשית מדע והאגודה הישראלית לאסטרונומיה.

     

    בצפון מארגן מרכז אילן רמון בגלבוע, בשיתוף עם המועצה האזורית גלבוע והאגודה הישראלית לאסטרונומיה תצפית באזור רמת יששכר. התאספות ביום ראשון בשעה 18:30 ליד מושב מולדת. במהלך הפעילות תינתנה הרצאות וכן תצפית מאורגנת באמצעות טלסקופים.

     

     
    רומנטיקה במטר המטאורים בתמנע ב-2010 (צילום: חגי אהרון) (צילום: חגי אהרון)
    רומנטיקה במטר המטאורים בתמנע ב-2010(צילום: חגי אהרון)

     

    רגע רגע, מה זה בכלל מטאור?

    מקורה של המילה מטאור הוא ביוונית ומשמעותה "משהו באוויר". שמה העממי של התופעה הוא כוכב נופל, כיוון שהיא נראית ככוכב שחוצה את השמים במהירות ונדמה שהוא נופל מהשמים. על-פי-רוב, מרבית המטאורים הנראים לעין הם לא יותר מאשר גרגירי אבק שנלכדו בכוח המשיכה של כדור הארץ. כאשר גופים שלנכדים ע"י כבידת כדור הארץ נכנסים לאטמוספירה העליונה מהירותם עשויה להגיע לעשרות ק"מ לשנייה. מהירות זו היא המהירות היחסית בין מהירות כדור הארץ במסלולו סביב השמש ומהירות החלקיקים במסלולם סביב השמש.

     

    במהירות עצומה זו חלקיק האבק שנכנס לאטמוספירה מתנגש בחלקיקי הגז המצויים באטמוספירה ומיינן אותם. ברוב המקרים החום הרב מכלה את חלקיק האבק

    כבר בגובה של עשרות ק"מ מעל פני הקרקע. בדרך זו מעניקה לנו האטמוספירה מנגנון הגנה מפני כל אותם גופים שנלכדים בכוח המשיכה של כדור הארץ. אולם, מנגנון זה יעיל לעצירת גופים עד לגודל מסוים. חלקיקים גדולים מאוד שורדים את החום של הכניסה לאטמוספירה ומגיעים אל פני האדמה. לגופים המגיעים לקרקע אנו קוראים "מטאוריטים". במקרים נדירים מאוד (למזלנו) עשויים המטאוריטים להיות גדולים מאוד – עשרות מטרים ויותר ואז פגיעתם תהיה קשה מאוד. בשנת 1908 פגע בטונגוסקה שבסיביר מטאוריט שגודלו היה כנראה כמה עשרות מטרים וגרם לחורבן עצום ברדיוס של עשרות ק"מ.

     

    הדוגמה המפורסמת ביותר לכוח ההרס הטמון במטאוריטים גדולים היא המטאוריט שנפל במפרץ יוקטן לפני כ- 65 מיליון שנה וכנראה שהביא להשמדת הדינוזאורים. ההיסטוריה של כדור הארץ רצופה מפגשים מסוג זה, בתדירות של אחת לכמה מיליוני שנים, שגורמת להכחדה המונית של מינים על כדור הארץ. אולם – אל דאגה: כאמור, חלקיקי האבק היוצרים את מטרות המטאורים שמקורם באבק המועף משביטים זעירים, והמסה שלהם כה קטנה שאין הם מגיעים לפני הקרקע.

     

     

    המטר ב-2010 כפי שנראה בספרד (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    המטר ב-2010 כפי שנראה בספרד(צילום: AFP)

     

    מהו מקור המטאורים?

    מקורם של המטאורים מגוון ורב. מחלקיקים שגודלם נע מגודל מיקרוסקופי ועד לכמה ק"מ מימי היווצרות מערכת השמש וכלה ברסיסים שמקורם בכוכבי לכת, בירחים, בשביטים או באסטרואידים. חלקיקים אלה ממלאים את חלל מערכת השמש ונלכדים כל הזמן בכוחות הכבידה של הגופים הגדולים המצויים בה. אין גוף במערכת השמש שחמק מפגיעתם - החל בירח, שכננו הקרוב ביותר, שפניו מלאות המכתשים הם סימן ההיכר שלו ועד לאחרון האסטרואידים הקטנים, שצילומי תקריב שלהם שצולמו באמצעות חלליות שחלפו בקרבתם, מגלים את פניהם עטורות המכתשים.

     

    לעתים, פגיעה של מטאוריט ענק בכוכב לכת קרוב או בירח עשויה לגרום בעת הפגיעה למספר רב של רסיסים שיזרקו מפני השטח אל החלל. אלה ישייטו בחלל ויש סיכוי שאף ילכדו בכבידת הארץ. על פני כדור הארץ נמצאו מטאוריטים שמקורם בירח, במאדים ואף בנוגה.

     

    פס בוהק בשמיים  (צילום: נועם מושקוביץ ) (צילום: נועם מושקוביץ )
    פס בוהק בשמיים (צילום: נועם מושקוביץ )

     

    מידע נוסף על המטר הנוכחי וכן המטרים הבאים, ההתקבצויות בין כוכבי הלכת וכן מפת כוכבים מסתובבת להורדה ואת ספר השנה האסטרונומי לשנת 2012, הכולל את כל האירועים האסטרונומיים לשנת 2012 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל .

     

    ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב- ynet 

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ארז ארליכמן
    יגאל פת-אל - קוסמוס טלסקופים
     האגדוה הישראלית לאסטרונומיה
    קוסמוס
    מומלצים