לפני איראן: נתניהו דורש סמכויות חסרות תקדים
השרים יצביעו היום על שינויים דרמטיים בתקנון עבודת הממשלה, שיקנו לראש הממשלה סמכויות מרחיקות לכת. הוא יוכל לעקר התנגדות שרים למהלכים הרי גורל, לעכב החלטות שעברו ברוב ולקבוע דיון נוסף עד להשגת מבוקשו. החלטות יתקבלו גם במשאל טלפוני שיתקיים עד 12 שעות
בשקט בשקט, מתכוון ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להעביר היום (א') שינויים מרחיקי לכת בתקנון עבודת הממשלה, שיקנו לו סמכויות חסרות תקדים. המשמעות של השינויים הללו עשויה לקבל נופך דרמטי לקראת אפשרות של תקיפת איראן, בשעה שרוב שרי הממשלה, כך לפי פרסומים שונים, מתנגדים לפי שעה לתקיפה. בלשכת ראש הממשלה הסבירו שהחליטו על המהלך כדי "לחזק את המשילות", אך בפועל יוכל נתניהו לארגן בקלות רבה יותר רוב להחלטות הרות גורל ולדלג בקלילות על פני מתנגדים.
המסמך המלא: לקריאת השינויים בתקנון הממשלה
עוד חדשות ב-ynet:
לפי התקנון החדש, רשאי ראש הממשלה לעכב ביצוע החלטות שעברו ולקבוע דיון נוסף באותן החלטות ממש בממשלה או בוועדת השרים. מכיוון שראש הממשלה גם שולט בסדר היום של הממשלה, הוא יוכל להביא החלטות שוב ושוב להצבעה עד שיקבל אור ירוק או לחלופין "לקבור" החלטות שקיבלו השרים "עד לקיום דיון נוסף". הסעיף הזה זוכה לביקורת מצד היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע פרגו. היא העירה כי הסעיף המקנה לראש הממשלה זכות לערער על החלטת ועדה הפועלת על דעת הממשלה - מעלה קושי. על החלטות של ועדות שהסמיכה הממשלה לא ניתן לערער, אולם בתקנון החדש מקבל נתניהו זכות בלעדית לערער על ההחלטה.
עוד קובעת היועצת המשפטית כי "לא נקבע תוך כמה זמן רשאי ראש הממשלה לקבוע דיון נוסף בהחלטת ועדת השרים, ונמצא שהוא רשאי לעשות זאת בכל זמן שהוא. הדבר יוצר חוסר ודאות באשר למידת הסופיות של החלטת ועדת השרים".
אפילו אם קיבלו השרים ערר בוועדה, יוכל נתניהו להורות לא להעניק תוקף להחלטה ולהביאה לדיון נוסף במליאת הממשלה. "סעיף זה מקנה לראש הממשלה זכות ערר נוספת על הערר", העירה היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה.
משאל בזק, זכות וטו על ועדות
בנוסף, התקנון קובע כי החלטה שלא בישיבת ממשלה תוכל להתבצע במשאל טלפוני שייחתם תוך 12 שעות ממועד תחילתו. אם לא די בכך, רשאי ראש הממשלה לקצר או להאריך מועד זה. גם כאן המשמעות דרמטית: ראש הממשלה יכול להעביר החלטות חשובות תוך זמן קצר, והשרים יידרשו לקבל החלטה בלי שקיבלו את מלוא המידע הדרוש להכרעה גורלית.
מעבר לסוגיה המיידית של איראן, התקנון מעניק עוצמה כמעט חסרת תקדים בהיסטוריה הישראלית לראש הממשלה לקבל החלטות בממשלה ובוועדות השרים. בלשכת נתניהו מסבירים ששינוי סעיף המשאל נועד למנוע אפשרות שהשרים שהצביעו באופן מסוים יוכלו לשנות את דעתם כעבור מספר ימים. הסעיף החדש מסנדל אותם להחליט תוך זמן קצר. עד היום, איפשר התקנון לשרים להשיב תוך שבוע לפניות לקבלת החלטה בוועדת שרים שלא בישיבת הוועדה.
ראש הממשלה גם יכול לקבוע שרק שרים המשתתפים בדיון יוכלו להצביע, ובכך יבוא הקץ למנהג הקיים של "השארת פתק" גם בדיונים דרמטיים בנושא תקציב. המקרה החריג יהיה של שר שנסע לחו"ל ומונה לו ממלא מקום. לפי התקנון הישן, "שר הנעדר מישיבת ממשלה בשעת ההצבעה בהצעה פלונית, רשאי להצביע על ההצעה במסירת הודעה מראש למזכיר הממשלה".
ברצותו, יוכל נתניהו להופיע בכל ועדת שרים שירצה לפי בחירתו, ולהצביע כאילו היה חבר בוועדה. המשמעות היא שלא ניתן לדעת אם ראש הממשלה יהיה חבר בוועדה או לא. בהשתתפות בוועדות, יוכל להטיל נתניהו את מלוא כובד משקלו כדי להעביר החלטות שהוא חפץ בהן.
לפי סעיף 64 לתקנון החדש, יוכל ראש הממשלה להודיע לכנסת בעצמו על משיכת הצעת חוק ממשלתית. כיום יכול לעשות זאת רק השר הממונה על ההצעה. זאת ועוד, לפי סעיף 26 לתקנון יוכל ראש הממשלה להורות ליו"ר ועדת שרים לדחות קיומה של ישיבה בעניין מסוים או לא לדון בעניין מסוים מטעמים מיוחדים שיובהרו רק ליו"ר הוועדה: "תיקון זה מקנה למעשה לראש הממשלה זכות וטו על דיונים בוועדות", העירה היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
