שתף קטע נבחר

בגלל הסנקציות: האיראנים מרגישים אסקימואים

למרות מאמצי המשטר להעלים את מגמת התסכול הגוברת בקרב אזרחי איראן, עליית המחירים וקשיי היום-יום באים לידי ביטוי היטב באתרי האינטרנט וברשתות החברתיות. מאמר ביקורתי נגד השלטון זכה ללא מעט תגובות: "האסקימואים לפחות אוכלים דגים, אנחנו כבר שכחנו כיצד מרגיש טעמו של הדג"

באחרונה מתלהט הוויכוח בציר וושינגטון-ירושלים לגבי יעילותן של הסנקציות על איראן. דומה כי למרות הבדלי הגישה, הכל מסכימים כי מי שמשלם בסופו של דבר את המחיר (תרתי משמע) הוא האיראני הפשוט.

 

מאמרים נוספים מאת דורון פסקין  בנושא איראן :

 

במהלך חודש מאי האחרון, פרסם הבנק המרכזי של איראן הערכות ולפיהן השנה תיאלץ משפחה איראנית להגדיל את הוצאותיה ברמה שנעה בין 50% ל-180%. ההערכות הן כי מאז תחילת השנה מחירי המזון במדינה עלו בכ-60% וזה כולל לא רק את העוף שעלה לכותרות באחרונה אלא גם מוצרי חלב, לחם, ירקות, פירות, קטניות וכו'.

 

טהרן מושלגת (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
טהרן מושלגת(צילום: shutterstock)

 

עליית המחירים וקשיי היום-יום באים לידי ביטוי היטב באתרי האינטרנט וברשתות החברתיות, למרות מאמצי המשטר לנסות ולהעלים את מגמת התסכול הגוברת. בחלק מהמקרים הביקורת על המצב מתורגמת להומור שחור. מסתבר שכשצריך האיראנים יודעים לצחוק על עצמם.

 

האיראנים כמו האסקימואים

ג'עפר מוחמדי, עורך אתר ניתוח החדשות האיראני "זמן איראן", פרסם באחרונה מאמר ביקורתי המשקף את המצוקה הגוברת וזאת תחת הכותרת "המחירים החלו לתקוף את העם האיראני". המאמר נפתח באמירה של הנשיא מחמוד אחמדינג'אד מתחילת השנה הנוכחית ולפיה הוא נדהם לפגוש באחד מסיוריו במחוזות "איש שלא אכל כבר 20 שנה פירות".

 

אבל לפי מוחמדי, לא רק אותו איש לא אוכל פירות. הוא טוען כי כיום רוב האיראנים לא יכולים להרשות לעצמם להיכנס לחנויות המזון.

 

לדבריו, לא רק הפירות נעלמו מסל הקניות של האיראני הממוצע אלא שאר המוצרים כפי שהזכרנו לעיל. המאמר הזה זכה לעשרות רבות של תגובות שחשפו את הזעם והתסכול בקרב האוכלוסייה האיראנית. להלן כמה דוגמאות:

 

  • "אנחנו הרוסים מהמחירים הגבוהים. אנחנו לא מרשים לעצמנו לעבור ליד חנויות הפירות והירקות".
  • "אנו מנסים לשבור את השיא העולמי באי אכילת פירות שמוחזק כעת על ידי האסקימואים. עם עוד קצת מאמץ נעשה את זה".
  • "האסקימואים לפחות אוכלים דגים, אנחנו כבר שכחנו כיצד מרגיש טעמו של הדג".
  • "לא עדיף שתשנה את הכותרת ל:ניהול כושל מצד בכירים החל לתקוף את העם".
  • "נמאס לי לתת תירוצים לילדים שלי מדוע אני לא קונה פירות ועוף".

 

דוכן למכירת פיסטוקים בשוק בטהרן (צילום: AP) (צילום: AP)
דוכן למכירת פיסטוקים בשוק בטהרן(צילום: AP)

 

חשש ממחסור במזון

דומה כי הנושא הזה של מחסור במזון ואולי אף רעב, הולך ומטריד איראנים רבים יותר ויותר. לפני כמה שבועות, אסעדללה עסכרולדי, חבר מועצת המנהלים של לשכת המסחר של טהרן, חולל סערה לא קטנה כשאמר בראיון לסוכנות ידיעות מקומית כי הוא צופה מחסור במזון במדינה. העניין עורר תגובות עצומות במסדרונות השלטון באיראן ובקרב הציבור.

 

בלחץ השלטונות נאלץ עסכרולדי לחזור בו ולהתנצל, אך כשנשאל על העניין שוב השבוע הסביר: "דיברתי אז יותר על חוסר ניהול מתאים יותר מאשר על חוסר מזון". לדבריו, הממשלה חייבת להכין מלאי מזון לתקופה של 8-6 חודשים כחלק מתכנית ההגנה שלה וכדי למנוע אפשרות ל"התערבות חיצונית". הוא הוסיף כי השנה הקרובה היא קריטית ואם איראן תצלח אותה בשלום "המערב יישבר".

 

דז'ה וו

בכל אופן, עבור ותיקי מהפכת חומייני המצב היום הוא בגדר דז'ה וו לשנות ה-80. ארסלנאן פתיחפור, חבר ועדת הכלכלה בפרלמנט האיראני, הצהיר בשבוע שעבר כי הממשלה צפויה לאשר בקרוב תכנית להנפקת תלושים אלקטרוניים לקבלת מוצרי מזון ושירותים בסיסיים במחיר מוזל. לדבריו, עקב המצב הכלכלי ולחץ הסנקציות הגובר אין מנוס מלחזור לשיטת התלושים, אך ברוח הימים הללו הם יהיו אלקטרוניים ולא מנייר כמו לפני שלושה עשורים.

 

לאחר המהפכה האסלאמית סבלה איראן ממחסור חמור במצרכי מזון. אז הורו השלטונות על חלוקת קופוני הנחה עבור 10 מוצרים ושירותים בסיסיים. מובן כי חלק מהמוטיבציה של השלטונות הייתה פוליטית ונועדה לבסס את התמיכה במנהיגותו של אייתולה חומייני. לאחר התייצבות המשק בוטלה שיטת התלושים.

 

אבל מומחים צופים כי מה שעבד לטובת השלטונות במהלך שנות ה-80 לא יעבוד הפעם. אם אחמדינג'אד סבור כי חלוקת תלושי הנחה תסייע לחיזוק הלכידות סביבו וסביב המנהיג העליון הוא ככל הנראה טועה.

 

אז השלטון עוד היה צעיר והמהפכנים של אז נהנו, מחמת הספק יש לומר, מצידם של ההמונים. מה שעזר עוד להנהגה דאז הייתה העובדה שצבא עיראק של סדאם פלש לטריטוריה האיראנית ואז גויסו ההמונים למען הגנת המולדת ושחרור חבליה.

 

היום המצב שונה, הצעירים האיראנים נותנים קרדיט מועט ביותר, אם בכלל למשטר הנוכחי הנתפס ככושל. גם הפערים האדירים בחברה האיראנית התרחבו מאז שנות ה-80 דבר המצמצם עוד יותר את האפשרות להתלכדות כוללת מאחורי המשטר.

 

דורון פסקין הוא מנהל מחלקת המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת) www.infoprod.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים