שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: AFP, EPA, אוהד צויגנברג
    חיות תחת אש: מי ידאג לבעלי החיים במלחמה?
    בעת מתקפת טילים קיים חשש כי בעלי כלבים וחתולים רבים יסרבו להתפנות ללא חיית המחמד שלהם, דבר שישפיע על פינוי אוכלוסיה באזורי סיכון. בארגונים למען בע"ח חוששים מקריסת מערכות בטיפול בחיות נטושות, בגני חיות נערכים למחסור במזון וגם הנשרים בכוננות ספיגה בחי-בר כרמל

    דווקא נוכחותן המרגיעה של חיות המחמד, כדוגמת כלבים וחתולים המצויים במאות אלפי בתי אב ברחבי הארץ, עשויה להשפיע על סוגיית הפינוי של תושבים רבים מאיזורים תחת אש במקרה של עימות צבאי ונפילת אלפי טילים בשטח ישראל.

     

    לכל הכתבות בפרויקט "חשופים בעורף"

     

    במחקר שנערך ב-2008 ע"י חגית לס וחיים לוי, מהתוכנית לניהול מצבי חירום ואסון בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל-אביב, התגלה כי חיות המחמד השפיעו על הפינוי במלחמת לבנון השנייה.

     

    כרבע מבעלי חיות המחמד בצפון נשארו בביתם המופגז משום שלא היה פיתרון פינוי הולם לחיות שלהם בדרום. מנגד, רבים יותר נטשו את החיות והתפנו דרומה. לדברי החוקרים, המדינה צריכה למצוא פיתרון לחיות המחמד בשעת חירום - גם כדי לעודד אנשים להתפנות מאזור הסכנה.

     


    גורים שננטשו במהלך מלחמת לבנון השנייה (צילום: אבי הירשפלד) 

     

    "אדם שקשור לחיית מחמד לא יתפנה"

    לס ולוי סברו כי תוצאות המחקר הצביעו בבירור על נקודות תורפה המחייבות התייחסות לצורך היערכות עתידית למצבי חירום.

     

    "הנחנו כי משפחה או אדם שקשורים לחיית המחמד לא יתפנה ואכן קיבלנו הוכחה כי מי שמתייחס לכלב או לחתול כאל בן משפחה והקשר ביניהם הדוק יותר - יהיה מקום מגוריה של חיית המחמד בתוך הבית", הם הסבירו אז בראיון ל-ynet והדגישו כי "תפקוד הרשויות המקומיות בימי מלחמת לבנון השנייה, בעזרה לאוכלוסיית בעלי הכלבים ובטיפול בכלבים נטושים לקה בחסר".

     

    "26 אחוז מהנשאלים לא התפנו מבתיהם לאחר שלא מצאו פיתרון לחיות המחמד שברשותם; מרבית מהנשאלים - 63 אחוז - נאלצו להשאיר את הכלב בבית; 66.7 אחוז מהאנשים לא רצו להשאיר את הכלב בבית, אך הותירו אותו מחוץ למבנה; כ-20 אחוז השאירו את החיה ללא מזון ומים, דבר שחייב את הרשויות ומתנדבים לטפל באותם כלבים וחתולים".

     

    לס אמרה כי יש לראות באדם עם חיית מחמד כאוכלוסיה בעלת צרכים מיוחדים. "הצורך לפנות כמה שיותר אזרחים מאזורים בהם עלול להתרחש בהם אסון או שאירע בהם אסון, מחייב לבנות תוכניות לפינוי משפחות בעלות חיות מחמד, לא רק כדי למנוע איום קיומי על האזרחים, אלא גם למנוע את תופעות הנטישה וההזנחה של חיות המחמד".

     

    לס ציינה כי מלבד המלצות למדריך שיסביר כיצד לפנות את המשפחה עם חיית המחמד מהבית בעת אסון, דרוש פיתרון ממלכתי לנושא. "פרסום תוכניות מוכנות פינוי הוא החלק הפשוט והזול. אם הנושא יעלה לדיון ציבורי, תהיה מודעות ודרישה של האזרחים כלפי הממשל להקציב משאבים לטיפול באוכלוסיה זו בזמן חירום, והכשרת מתנדבים".

     

    לא יכולים לשרוד בלי עזרת האדם (צילום: ברוך פיגנבאום) (צילום: ברוך פיגנבאום)
    לא יכולים לשרוד בלי עזרת האדם(צילום: ברוך פיגנבאום)

     

    להכין גם את הכלב והחתול לעת חירום

    פרסום מידע מקדים על היערכות לטיפול בעת חירום בחיית מחמד אינו נמצא בשפע. באתר פיקוד העורף לא נמצאה התייחסות לנושא פינוי בעלי חיים בעת חירום. בדובר צה"ל מסרו בתגובה כי "שינוע חיות המחמד למרחב המוגן נקבע בהתאם לתרחישים השונים. למידע נוסף ניתן לפנות למוקד המידע של פיקוד העורף בטלפון 1207".

     

    בחלק מאתרי הרשויות המקומיות דאגו לפרסם הוראות לציבור בעלי הכלבים והחתולים בעת חירום וכך גם באתרי משרד החקלאות והסביבה, אך הדבר מצריך חיפוש מדוקדק באתרים.

     

    שני המשרדים להם יש נגיעה לתחום בעלי חיים בחירום הינם משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה. בין השניים מתחולל כיום מאבק על נושא הטיפול ברווחת בעלי חיים וחיות משק. עם זאת, לדברי נציגי המשרדים, בעת חירום כל משרד ידאג לפרסם הנחיות לציבור כיצד להתכונן לפינוי או מעבר למרחב מוגן יחד עם חיית המחמד ואף יפעיל מוקד טלפוני עצמאי שאמור לטפל בבעיות פינוי או טיפול בבעלי חיים. בשני המשרדים ציינו כי יוקצו לנושא בעת חירום תקציבים מתאימים.

     

    להבדיל מכלבים וחתולים שהם ברי פינוי בקלות יחסית, מאות אלפי חיות משק (כדוגמת תרנגולים, פרות וחזירים), אינן ניתנות לפינוי. במקרה של פגיעה ישירה בחוות, לולים או רפתות, הסיכוי להעניק טיפול רפואי לשיקום חיה המיועדת לשחיטה או לחליבה אינו גדול מטעמי כדאיות כלכלית, אך במשרד החקלאות מדגישים כי הם ערוכים להעניק טיפול רפואי בחיות משק כדי למנוע סבל בעקבות פציעה, פינוי פגרים ומניעת הפצת מחלות.

     

    במשרד החקלאות מדגישים כי בעת חירום, למשקים הגדולים יש תוכניות לפעילות כך שתהיה אספקה סדירה של מזון לבעלי החיים במשקים.

     

    היכן יקלטו כלבים וחתולים נטושים?

    משה רפאלוביץ, יו"ר איגוד הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות חושש לתרחיש בזמן חירום בכל הנוגע לקליטת כלבים נטושים וטיפול בחיות פצועות.

     

    "במצב הנוכחי של הכלביות בישראל, מספר תאי ההסגר בכלביות העירוניות לא השתנה באופן מהותי מאז תקופת המנדט. היום כלביות רבות מחזיקות כלבים פי שלושה וארבעה מהכמות האפשרית, רק כדי לא להמיתם. כלביות רשותיות וגם בתי המחסה של עמותות מאוכלסים בימי שיגרה בצפיפות יתר ואני מעריך שכפי שהיו נטישות המוניות במלחמת שלום הגליל, מלחמות לבנון ופינוי גוש קטיף, התופעה של נטישה המונית של בעלי חיים תחזור על עצמה, רק שלא יהיה מספיק מקום לשכן את הכלבים הנטושים", הוא אומר.

     

    איך יתמודדו בהסגרים עם חיות נטושות ופצועות? (צילום: אימוץ כלב חתול) (צילום: אימוץ כלב חתול)
    איך יתמודדו בהסגרים עם חיות נטושות ופצועות?(צילום: אימוץ כלב חתול)

     

    לדברי רפאלוביץ, יש צורך בהקמת מרפאות עירוניות שיטפלו בכלבים וחתולים פצועים. "העימות הבא לפי כל התחזיות עשוי לפגוע באיזור המרכז בו ישנם בעלי חיים רבים והמדינה צריכה לתת מענה לכך. באיזור בו היתה נפילה של רקטה, לא רק בני האדם בהלם, אלא גם החיות מבוהלות מאוד. כמו שנשלחים צוותי חילוץ לאנשים, יש גם צורך בצוותים מקצועיים מיומנים שידעו איך לגשת וללכוד חתול מבוהל, או כלב שמתפרע אחרי שנחת לידו טיל.

     

    נתקלתי במקרים בעבר של כלבים שזרקו בקרבתם רימוני הלם ובמשך שש שעות אי אפשר היה בכלל לגשת אליהם, כי לא רק שהם לא שומעים, הם לא מתקשרים עם העולם ואי אפשר להסתמך על אנשים לא מיומנים שיאספו אותם מהרחוב. יש צורך בהקמת גדודי מתנדבים של הרשויות המקומיות שיעברו הכשרה ויסייעו בנושא. אצלנו בכלבייה יש גדוד מתנדבים לשעת חירום וגם מרפאה מוגנת, אבל ברמה הארצית זה מסובך יותר. מי ידאג לכלבים או חתולים פצועים בשטח שאין אפשרות לטפל בהם וזקוקים להמתת חסד כדי שלא יסבלו?".

     

    דגנית בן-דב, הממונה על פי חוק צער בעלי חיים במשרד החקלאות מציינת כי "ההמלצה שלנו היא לפנות כלבים לרשויות רחוקות יותר ואף הקצבנו לכך תקציבים בפעמים הקודמות כדי להעביר עשרות כלבים מהצפון למרכז, בעיקר של כלבים משוטטים שנמסרו לאחר מכן לעמותות. הרוב הגדול של בעלי הכלבים לוקח איתו את חיות המחמד והדבר נפתר ברמה המקומית עם הרשות, אך לגבי כלבים שאמורים להגיע להסגרים - נתקלנו במספרים זעומים ביותר של כלבים שהיה צורך לשכן אותם בהסגרים במהלך מלחמת לבנון והשריפה בכרמל".

     

    בארגונים למען בעלי חיים חוששים מתרחישים דומים של כלבים וחתולים שננטשו בבתיהם ללא מזון או מים מספקים לתקופות ארוכות, מכלבים שבורחים מבהלה עקב מטחי הקטיושות וקולות הירי.

     

    אלה אבין, מזכ"ל עמותת ארגון הגג של החיות "נח" סבורה כי נוכח ההזנחה של העורף מבחינת מוכנות המקלטים לבני האדם, הדבר חמור יותר בכל הנוגע לטיפול בבעלי חיים. "אם המקלטים לא מסוגלים לאכלס תושבים, מה יקרה כשבעל כלב ירצה להכניס את החיה שלו איתו למקלט הציבורי וייתקל בהתנגדות מצד השכנים? הוא ישאיר אותו בחוץ?", היא תוהה.

     

    "במלחמת לבנון השנייה היה גל נטישות חסר תקדים בהיקפו של בעלי חיים. בתי המחסה של כל העמותות היו מלאים עד אפס מקום, היה קושי באיתור בעליהם של חיות מחמד שברחו ובסופו של דבר, המעמסה נפלה על אנשי העמותות ומתנדבים, שסיכנו את חייהם כדי להציל ולאסוף בעלי חיים, ולחלק מזון לחתולי רחוב שנשארו ללא מזון". 

     

    לדבריה, החשש הוא שהעמותות יקרסו ללא סיוע ממשרדי הממשלה בשטח. "יש לנו יכולת להפעיל אנשי מקצוע לאיסוף וסיוע לבעלי חיים, אבל מדובר ביכולת מוגבלת כשזה מגיע לאלפי בעלי חיים. אני לא רוצה שמראות של כלבים שנקשרו לעמודים ליד תחנות רכבת בחום הכבד ללא אוכל או חתולים שגוועים מרעב יחזרו על עצמם".

     

    פילים בספארי בר"ג. מי יגיע להאכיל אותם? (צילום: טיבור יגר, ספארי ר"ג) (צילום: טיבור יגר, ספארי ר
    פילים בספארי בר"ג. מי יגיע להאכיל אותם?(צילום: טיבור יגר, ספארי ר"ג)

     

    מי יאכיל את בעלי החיים בגני החיות?

    בישראל ישנם אלפי בעלי חיים המוחזקים בגני חיות ופינות חי. האתגר הגדול הוא להאכיל את בעלי החיים בעת מלחמה ולמנוע מקרים של בריחה של חיות מסוכנות לעבר איזורי מגורים.

     

    בספארי ברמת גן בו מצויים כ-1,600 בעלי חיים, ביניהם אריות, טיגריסים, פילים, נמרים וגורילות, נערכים למקרה של מחסור במזון ואף פגיעה ישירה במתחם של בעלי חיים.

     

    "בתקופת מלחמה או תקופת חירום בעלי החיים שבגן החיות יצטרכו להישאר בבתי הלילה שלהם. המטפלים על פי שיקול דעתם יוציאו אותם ברגעי הפוגה על פי מה שיכריזו בארץ, לחצרות", מסבירה שגית הורוביץ, דוברת הספארי.

     

    "בתי הלילה של רוב בעלי החיים בגן מבוטנים (עשויים בטון) ומאפשרים הגנה. במקרה של קטסטרופה בה תהיה נפילה בספארי, שתהרוס  באופן ישיר את אחת התצוגות או את אחת החצרות ויגרמו לבריחה של בעל חיים, ישנם עובדים בעלי הכשרה מתמשכת, להם יש שיקול דעת אם לנסות להרדים את החיה או לירות בה חץ הרדמה למוות". 

     

    הורוביץ מציינת כי כבר לאחרונה החלה הנהלת הספארי לחסוך משאבים לימי חירום כדי שניתן יהיה לרכוש מזון ולממן משכורות לעובדים בחירום. "חשוב לנו שבמידה ויגיע יום שחור, בעלי החיים ימשיכו להיות מטופלים כרגיל עד כמה שניתן ויקבלו את מזונם באופן קבוע".

     

    השהות בתאי הלינה עשויה להשפיע על התנהגות ומצב רוחם של בעלי החיים בשבי. שמוליק ידוב, המנהל הזואולוגי בגן החיות התנ"כי בירושלים סבור כי גני החיות הפיקו ניסיון מהתמודדות של גני החיות בחיפה ובקרית מוצקין במלחמת לבנון השנייה.

     

    "בדרך כלל במלחמות טוטאליות, גני החיות נפגעים ראשונים עקב משבר רעב באוכלוסיה. אני באמת מקווה שלא נגיע למצב קיצוני כמו בלוב או בעיראק בו חיות גססו למוות עקב קושי באספקת מזון", הוא מסביר. "אנחנו ערוכים עם אספקה שנתית לכל אוכלי העשב שלנו, אבל בכל הנוגע לפירות ובשר טריים, בתקופת מלחמה האספקה תלויה מאוד במצב הלחימה והנפילות בשטח".

     

    הנשרים יועברו למקום מבטחים

    ברשות הטבע והגנים המתמודדים מדי שנה עם שריפות המאיימות לפגוע בחיות בר נדירות ובסכנת הכחדה, המוחזקות במתקני הרשות. לאחר השריפה העצומה בגמלא, רכשו ברשות כלוב נשיאה לכל עוף דורס לעת חירום.

     

    "בשריפה בכרמל פינינו את כל הנשרים, העיטים והרחמים בכלובים והעברנו אותם לרמת הנדיב. פינוי של דורסים הוא קל יותר אך עדיין מצריך היערכות

    לוגיסטית של אנשים ורכבים", אומר בן רוזנברג, מנהל שמורת החי-בר כרמל ברשות הטבע והגנים. "יחמורים, צבאים ואיילים אי אפשר לפנות לרכבים במקרה של שריפה. הם רצים ומשתוללים ומסרבים לזוז מהמכלאה שלהם. מה גם שמאוד קשה לירות בעדרים רבים עם חצי הרדמה כשהם משתוללים. למעשה, בחי-בר כרמל במקרה של שריפה נוספת, זה המקום הכי בטוח עבורם כי לאש אין במה להיאחז אם היא תיכנס שוב בפנים".

     

    לדבריו, שיחרור חיות לטבע בעת מלחמה אינו מעשה אחראי. "אתה זורק אותן לאש ולא בטוח שישאר להם מזון בטבע במקרה של שריפה גדולה", הוא מסביר. "אנחנו ערוכים עם מזון לשעת חירום ובמקרים קיצוניים, נשקול גם העברה למקומות מרוחקים יותר, כמו החי-בר ביטבתה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: באדיבות צער בעלי חיים ר"ג
    מי יסייע לכלבים נטושים?
    צילום: באדיבות צער בעלי חיים ר"ג
    החשש: אלפי חתולי רחוב יישארו ללא מזון ומים
    צילום: ארז ארליכמן
    צילום: ברוך גרוסוולד
    במשרד החקלאות מודאגים מהפצת מחלות באיזורי פגיעה במשקים חקלאיים
    צילום: ברוך גרוסוולד
    עופות דורסים יפונו למקומות בטוחים
    צילום: אסנת איתן,רשות הטבע והגנים
    גם גני החיות ערוכים לתרחישי בריחה של חיות
    צילום: גן החיות התנ"כי
    מומלצים